בקשה להבהרות מחוות דעת מומחה בתיק נזיקין

ביום 21.10.18 הוגשה מטעם התובע בקשה (בהעדר הענות מטעם הנתבעות) לקצוב מועדים להגשת תחשיבי נזק מטעמם על בסיס הנכות הרפואית שנקבעה בחוות הדעת שנתנה מי שמונתה כמומחית מטעם בית המשפט בתיק שהוגש מטעם התובע במקביל להשגת התיק הנזיקי הנידון בעניינינו, תיק תביעה על פי פוליסת תלמידים.

בענין ע"א (מחוזי י-ם) 9044/07 יצחק בן יצחק איציק נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ (הפול) (פורסם; 9.9.07), מבהיר בית המשפט לגבי מומחה רפואי בתיק פלת"ד, דברים היפים גם למומחה מטעם בית המשפט הממונה בתיק שנידון על פי פקודת הנזיקין, כך: "אולם, נזכיר, כי תקנות אלו משמשות אך ככלי עזר בידיו של המומחה לקביעת דרגת הנכות הרפואית של הנפגע. עוד נזכיר, כי תקנות אלו נתקנו לפני למעלה מ-50 שנה ואינן מעודכנות מני אז, ולדעת רבים, תקנות אלה מיושנות, ולעיתים אין בהן לענות על מיגבלות רפואיות מסויימות (ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה(4) 77 (1991)). לפיכך, לשיטתנו, משהגיע המומחה למסקנה, כי אין בנמצא סעיף היכול להגדיר במדויק את המיגבלות שמצא אצל המערער, ואומנם כפי שאף ציין בית משפט קמא, סעיף 48(1)(ו) אינו מתייחס כלל לזוויות "הטייה" או לשעור ההגבלה, רשאי היה המומחה לקבוע את נכותו הרפואית של המערער שלא על פי סעיף זה, אלא על פי סעיף 35 לתקנות המל"ל, המהוה "סעיף סל". עם זאת, המסקנה כי למערער נותרה נכות בשיעור של 5% בגין הפגיעה בירך, מקובלת עלינו, כקביעת המומחה וכקביעת בית המשפט קמא, ואין מקום להתערב בכך".

...

מאז ינואר 2021, מנחות תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 את בית המשפט בחלק של עקרונות היסוד [חלק א'] לאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; כש"אינטרס ציבורי" הוא, בין היתר, "קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי". אני מוצא כי עלי להזכיר לנתבעת 2 כי על מדפי מאות תיקים שחולקים מזמנו של בית המשפט וממתינים לתורם, וכי אין לאפשר למתדיינים לחרוג מהסביר – בשל זכות המתדיינים האחרים, כאמור.

להשלמת התמונה, אציין כי - בעיקר בשל שיקולי יעילות, בהביני שהחלטה זו תגזול מזמנו של הציבור מספר שעות ועל מנת ליתר את כתיבתה - היה שלב ששקלתי לשוב ולבחון האם ניתן, לצורך היעילות לשכנע את הצדדים 'לשוב' בהסכמה - לחוות הדעת של המומחית (ראה החלטתי מיום 26.2.23).

אך, לאחר שעיינתי בעמדתו של התובע להחלטתי (תגובה מיום 2.3.23), השתכנעתי שעלי לעבור התיק ולבחון דברים לאשורם; וממצאי פורטו לעיל.

ביום 05.01.2024 הבהיר בית הדין החלטתו – "משמעות ההחלטה שבית הדין סבור בשלב זה שיש למצות את ההליך באמצעות הגשת בקשות לשאלות הבהרה. ככל ואלו לא יתנו מענה, רשאית התובעת להגיש בקשתה מחדש והתאמת הנימוקים לתשובות שינתנו. כלומר, הדחיה כעת נוכח העידר מיצוי שאלות ההבהרה ולא לגופם של נימוקים שלא נדונו והוכרעו בשלב זה". ביום 05.02.2024 ניתנה החלטה להעביר את שאלות הבהרה הבאות למומחה – האם קיבלת מבא כוח התובעת, עו"ד יוסי חכם, קישור לחוות דעת מומחה, חומר רפואי ותעוד נוסף? אם התשובה שלילית, נא לא לענות על יתר השאלות.

והפנו לכך שהמומחה בדק את המבקשת ואת תיקה הרפואי ולא היתייחס לחוות הדעת מטעם המשיבים שהונחו לפניו.

ראו פסקה 13 לפסק הדין שם. עוד הבהיר בית המשפט כי – "באופן פרטני יותר, משהעילה עליה מתבססת התביעה היא לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להבדיל מעילת תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975), הרי שטרם מינויו של מומחה בית המשפט כבר היו באמתחתו של כל אחד מהצדדים להליך חוות דעת רפואיות של מומחים מטעמו. בחוות דעת אלו מגולמות, הלכה למעשה, טענותיהם העיקריות של בעלי הדין ביחס לחבות וביחס למצבו הרפואי של הניזוק. משכך, ישנה חשיבות רבה לכך שחוות דעת אלו יועמדו לעיונו של המומחה מטעם בית המשפט טרם שיגבש את חוות דעתו. במילים אחרות, גיבוש חוות דעת על-ידי מומחה בית המשפט לאחר שנחשף לחוות דעת מטעם צד אחד בלבד, כמוהו - בשינויים המתחייבים - כמתן פסק דין בהעדר כתב טענות או בהעדר כתב סיכומים של מי מבעלי הדין. משכך, במקרים כאלה, כבעניינינו, בהם המומחה לא מילא אחר חובותיו המקצועיות וגיבש את חוות דעתו מבלי שבחן את חוות הדעת הרפואית מטעם אחד הצדדים להליך (אף אם בשוגג וללא כוונת מזיד מצד המומחה עצמו), נפגעה זכות הטיעון של אותו צד - זכות שהיא אבן יסוד במשפט. על כן, נפל פגם מהותי בחוות הדעת היורד לשורש ההליך, אשר ככלל, לא יהיה ניתן לרפאו. במצב שכזה, הפגיעה בתקינות ההליך, בזכויותיו הדיוניות של בעל הדין שחוות דעתו לא הובאה לפני המומחה, ובמראית העין בכל הנוגע לניטראליות המומחה, היא אינהרנטית לפגם שנפל בהליך גיבוש חוות הדעת, ועל כן מצדיקה את פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר." בעיניין רע"א 7921/20 פלוני נ' מרכז החינוך העצמאי לת"ת ובתי ספר (14.12.2020)‏‏ חזר בית המשפט העליון על ההלכה כאמור.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בפסיקת בית המשפט העליון החלטתי כי יש לפסול את חוות הדעת של המומחה ולמנות אחר במקומו.

לפיכך, אין מנוס אלא לקבל בקשתה לפסילת המומחה.

לסיכום – ולאור האמור לעיל אני מורה על פסילת חוות דעתו של המומחה ד"ר מרק-אלן לוי וביטול מינויו.

באשר לבקשת המומחה בתחום הנוירולוגיה פרופ' גדות לקבל לידיו, במצורף לבקשה לשאלות ההבהרה, את חוו"ד שניתנה ע"י הנוירולוגית פרופ' פרץ ואת החומר עליו הסתמכה בחוות דעתה - סבורני כי בנסיבות הענין אין מקום להעביר לפרופ' גדות, מומחה בתחום הנורולוגי, את חוו"ד של פרופ' פרץ, אף היא מומחית בתחום הנורולוגי, אשר ניתנה בהליך אחר שמתנהל בעיניינו של התובע.

באשר לבקשת הנתבעת כי יועברו לידיה חוות הדעת אשר נימצאות בתיק התביעה הנזיקית אשר מתבררת בבית משפט המחוזי בין התובע לבין בית חולים שערי צדק (המקום בו נפגע התובע) (להלן – תיק הנזיקין)– הבקשה הועלה בפני לראשונה בעל פה במהלך קדם המשפט, מבלי שהוגשה לבית הדין טרם הדיון בקשה מנומקת בהקשר זה. נימוקי הנתבעת כפי שהועלו בפרוטוקול הדיון דלים ביותר ונשענים על הטענה לפיה אין לאפשר לתובע "להחזיק את החבל" בשני קצוותיו, באופן שיאפשר לו לעשות שימוש בהליך זה באיזה ממסמכי תיק הנזיקין, כך שיוכל לבחור לגלות חלק מהמסמכים ולהסתיר את חלקם האחר.

...

סבורני כי היקף העבודה הנוספת מצדיק תשלום נוסף.

באשר לבקשת הנתבעת כי יועברו לידיה חוות הדעת אשר נמצאות בתיק התביעה הנזיקית אשר מתבררת בבית משפט המחוזי בין התובע לבין בית חולים שערי צדק (המקום בו נפגע התובע) (להלן – תיק הנזיקין)– הבקשה הועלה בפני לראשונה בעל פה במהלך קדם המשפט, מבלי שהוגשה לבית הדין טרם הדיון בקשה מנומקת בהקשר זה. נימוקי הנתבעת כפי שהועלו בפרוטוקול הדיון דלים ביותר ונשענים על הטענה לפיה אין לאפשר לתובע "להחזיק את החבל" בשני קצותיו, באופן שיאפשר לו לעשות שימוש בהליך זה באיזה ממסמכי תיק הנזיקין, כך שיוכל לבחור לגלות חלק מהמסמכים ולהסתיר את חלקם האחר.

על אף שככלל בית הדין אינו כבול בהחלטות דיונית שהתקבלו בשלבים מוקדמים יותר של ההליך, סבורני כי הנתבעת לא העלתה כל טענה או נימוק המצדיק סטייה מהחלטה שכבר ניתנה.

מהטעמים האמורים, נוכח הלקוניות של ההנמקה, משלא הובהרה נחיצות המסמכים והרלבנטיות שלהם להליך ומאחר והבקשה כבר הוכרעה במסגרת הליך זה - הבקשה נדחית.

בכל הנוגע לשהוי הנטען בטיפול בתיק, הבהירה הנתבעת כי העיכוב נבע מכך שלא היו בידי התובעת מסמכים רפואיים והיא זו אשר ביקשה להמתין עם הגשת התביעה עד שתסיים עם הטיפולים הנפשיים שהחלה בגין הארוע.

חוות דעתה של הנתבעת בגין סכוייה של התביעה והטענות המשפטיות שניתן יהיה לעלות בה, ומתי להעלותן, ואולי אף להגיש תביעה ללא צירוף חוות דעת הגם שהדין דורש זאת אולם אין ביכולת הלקוח לשלם ויכול ויגיש עורך הדין בקשה לפטור מצרוף חוות דעת בשים לב לכך שהצלקת איננה נכות תפקודית וזו תוגש בהמשך או באמצעות מינוי מטעם בית המשפט או הסתפקות בתעודה רפואית האפשרית על פי דין - וההגשה של כתב התביעה היא אך לצורך טאקטי בניסיון להגיע למשל לפשרה, אם כי ברור שלאורך זמן יש הכרח לחוות הדעת כדי לנהל את התיק – גם אם הדבר בעייתי, כל אלה הם משום דיעה כאמור ואינם בגדר עובדה או אקסיומה בלתי ניתנת לערעור, כאשר הנתבעת ציינה כי העדיפה לצרף חוות דעת מלכתחילה באופן שיש בכך להשפיע, ובצדק, על סכויי התביעה (והאחוזים הנגזרים מכך כשכ"ט עבור הנתבעת).

בעוד בדיון נימוקיה מתקבלים על הדעת נוכח כך שמדובר בתביעה נזיקית ולוקח זמן עד שמתגבש הנזק, או אז יש צורך בחוות דעת מומחה ושמונה חודשים בתיקי נזיקין אינו בגדר זמן לא סביר – בכתב ההגנה טענה שאחת הסיבות לכך היא שהתובעת לא סיפקה כל המסמכים הרפואיים שנדרשו על ידי הנתבעת.

...

על כן, אני סבורה כי יש להשיב חלקית מהסכום שנגבה עבור פתיחת התיק.

על כן, אני סבורה כי ניתן לכמת חלק זה בהשבת 20% מהסכום המלא – 5850 ₪, היינו החזר של 1170 ₪.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1290 ₪ תוך 30 יום מהיום.

ביום 11/03/2020 (טרם הוגשה חוות דעת המומחה השני לתיק), הגישה התובעת את הבקשה שבנידון, למתן פטור מהגשת חוות דעת רפואיות בתחומים שונים ומינוי מומחים מטעם בית משפט.

לא זו אף זו, לא נטען ולא הוכח שהתובעת לא יכולה הייתה לפנות לבנק או לקרובי משפחתה על מנת לקבל הלוואה כדי לשאת במימון חוות הדעת (אף לא הובהר לצורך מה ביקשה וקיבלה התובעת הלוואות קודמות).

יש לזכור שהתיק אינו מיתנהל לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אלא לפי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) ועל התובעת מוטל הנטל להוכיח את נזקיה בעקבות התאונה הנטענת באמצעות חוות דעת מומחים רפואיים.

...

יישום הוראות הדין והפסיקה על עובדות המקרה הנדון מעלה שיש לדחות את הבקשה.

סבורני שאף לא הונחה תשתית מספיקה ביחס לצורך במינוי מומחים נוספים בעקבות התאונה וזאת חרף המלצת המומחה השני מטעם בית משפט, כפי שיפורט בהמשך.

בנסיבות אלה סבורני כי לא ניתן למנות מומחה מטעם בית משפט בתחום כירורגיית כלי הדם בעקבות טענת התובעת לנזק בתחום זה שנגרם בעקבות העדר האפשרות ללכת, כאשר טרם הוכחה הסיבה הרפואית להעדר היכולת ללכת כנטען, אם היא אכן קיימת ומה מקורה.

סוף דבר- הבקשה נדחית.