חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להבאת ראיות לסתירת קביעת נכות נפשית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העובדה כי דבר זה לא נעשה ובשלב כה מוקדם נקבעה נכותו הצמיתה של המשיב, כאשר נראה כי חל שיפור ניכר במצבו והטיפולים הנפשיים הסתיימו, מהוה טעות היורדת לשורש העניין ומהוה נימוק למתן היתר להבאת ראיות לסתור את הקביעה בתחום הנפשי.
על כן גם הבקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בכל הנוגע לנכות הנפשית נדחית.
...
מכאן שבכל הנוגע לבקשה להבאת ראיות לסתור את הקביעה האורטופדית הבקשה נדחית.
על כן גם הבקשה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בכל הנוגע לנכות הנפשית נדחית.
סוף דבר לבד מן החישוב של הנכות בתחום השמיעה, לא מצאתי כי נפלה טעות מהותית בקביעת הוועדה ובהתנהלותה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לנוכח מסקנתי זו, לא מצאתי לנכון באותו השלב לידון בבקשת נתבעת 3, להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בקשר לאחוזי הנכות שנקבעו בתחום הנכות הנפשית - קוגניטיבית.
...
כך ביום 23.4.2013 כותב ד"ר דיסקין מכתב המופנה לביטוח הלאומי ובו הוא מציין כי "לפני חודש וחצי ישנה ירידה קוגנטיבית". נראה כי על סמך מכתב זה הגיע המל"ל למסקנה כי יש דיווח ישיר מהרופא המטפל כי הסימפטומים החלו לאחר התאונה.
לנוכח האמור אני נענית לבקשה להתיר להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל. בנוסף לראיות שהוצגו ובנסיבות שנוצרו, שחייבו קבלת חוות דעת מאת מומחה מטעם בית המשפט בשל אירועים שאירעו לאחר קביעת הנכות על ידי המל"ל, אף תוכנה של חוות הדעת מחזקת את המסקנה לפיה יש להיעתר לבקשה.
בהתחשב בראיות שהובאו ובחוות הדעת של המומחה אני קובעת כי קביעת המל"ל נסתרה וחוות דעתו של המומחה תעמוד תחתיה.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בעקבות זאת, קבעה ועדת הערר כי למבקש נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור של 37%; 30% נכות בגין פיברומיאלגיה (לפי סעיף 35(1)(3) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות המל"ל)), וכן 10% נכות בתחום הנפשי (לפי סעיף 34(ב)(2) לתוספת לתקנות המל"ל).
במסגרת זו המשיבה הגישה בקשה להביא ראיות לסתור את קביעותיה של ועדת הערר באשר לנכות המבקש בגין מחלת הפיברומיאלגיה וכן למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום זה. בבקשה נטען כי תיקו הרפואי של המבקש מלמד שבמהלך השנים אשר קדמו לתאונה הלה התלונן מספר פעמים על כאבים שונים, ביניהם כאבים במרפקים ובברכיים, וכי תעוד תלונות העבר עשוי היה להשפיע על קביעות ועדת הערר בדבר הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הנכות הנטענת בגין מחלת הפיברומיאלגיה.
...
כן טען המבקש כי דין הבקשה להביא ראיות לסתור להידחות מחמת שיהוי בהגשתה, שכן בהסדר דיוני אליו הגיעו הצדדים נקבע מועד אחרון להגשת בקשה להביא ראיות לסתור, אך הבקשה הוגשה בפועל זמן רב לאחר מועד זה. בתגובתה לתשובה הוסיפה המשיבה וטענה, בין היתר, כי ידיעתן של ועדות המל"ל על עברו הרפואי של המבקש על סמך המסמכים המאוחרים, דווקא מחזקת את הפגם שנפל בהימנעותן מלבקש שתיקו הרפואי המלא יוצג לעיונן.
נוכח כל האמור, לא מצאתי להתערב בהחלטה בבקשה להביא ראיות לסתור.
מסקנה זו נסמכה על כמה אדנים, ביניהם היעדרה של התייחסות כלשהי למסמכים אלו בפרוטוקולים של הוועדה (בהקשר זה ראו והשוו: רע"א 5229/19, בפסקה 11) וקיומם של מסמכים מתיקו הצבאי של המבקש אשר אין מחלוקת כי לא עמדו לפני הוועדות.
לנוכח האמור, הבקשות נדחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על כן מבקש להתיר לו לסתור ולתקן את הנכוי הכפול והשגוי שבוצע ע" מומחי המל"ל בתחום הנפשי והראומטולוגי כך שימונו מומחים שיקבעו את שיעור הנכות, את שיעור מצבו הנפשי הקודם והאם יש לבצע ניכוי מצב קודם והאם יש מקום לבצע חפיפה בין נכות בגין פיברומיאלגיה לבין נכות בגין PTSD .
בהשלמת הטיעון של התובע לעניין זה ביקש להפנות להחלטה מיום 3.11.2022 שהתקבלה במסגרת ת"א 59258-12-20 שם אובחנה התובעת עם הפרעת היסתגלות והמלל קבע נכותה הנפשית חופפת עם זו הראומטולוגית.
ובמסגרת החלטת בית המשפט בבקשה להביא ראיות לסתור נקבע שהחפיפה שנקבעה ע"י המלל שגויה ועולה בגדר טעות משפטית בפרשנות סעיף ליקוי 92 למל"ל. מאחר שהפרעה הסתגלותית הנה איבחנה נפרדת שאינה נמנית על התסמינים הנלווים לפיברומיאלגיה אשר בגינם ניתן לקבוע חפיפת נכויות.
...
הוועדה קבעה זאת מבלי לקבל התייחסות של גורם מקצועי בתחום הריאומטולוגיה, הוועדה לא נימקה החלטה זו. מפנה לסעיף 92 לתקנות המלל כשאבי ראש עשויים להוות פגימה נלווית לתסמונת כאשר מדובר בתסמין בלתי מוסבר ובמקרה זה קיימת הדמיה שמאוששת את המסקנה שלכאבי הראש של התובע יש מקור נוירולוגי עצבי ולא מוחי.
התובע מפנה לסעיף 92 לתקנות המלל כאבי ראש יראו כפגימה נלוות כאשר מדובר בתסמין לא מוסבר בעוד שבעניינינו קיימת הדמיה שמאוששת את המסקנה שלכאבי הראש יש מקור נוירולוגי עצבי ולא מוחי.
בנסיבות אלה ולאור האמור לעיל הבקשה להבאת ראיות לסתור נדחית על כל טענותיה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת לא הגישה בקשה להביא ראיות לסתור קביעות אלו ועל כן אני קובעת כי נכותו הרפואית הצמיתה האורתופדית של התובע בגין התאונה לא נסתרה והיא בשיעור 14.5% משוקלל.
ואכן מונתה ד"ר נעון שבדקה את התובע וקבעה בזו הלשון: "מבחינה נפשית תלונותיו העיקריות הן לאחר התאונה מ - 2009 ושלילת רישיונו ב2012-2013. יחד עם זאת, עבד עד 2017 ללא כל אישפוז בתחום האורתופדי או הנפש. וללא כל מעקב בתחום הנפש היום. לאור האמור לעיל אני מעריכה את נכותו הנפשית כתגובה לארוע הנדון לתקופה מאז התאונה הנידונה בשנת 2008 ועד לתאריך התאונה ב- 2009". ה.          גם ד"ר נעון נחקרה על חוות דעתה, כאשר הפעם היה זה התובע שבקש לזמנה לחקירה.
י.       למעלה מן הצורך יובהר כי הגם שבסופו של יום לתובע נקבעה על ידי המל"ל (במסגרת הליך החמרה) נכות בשיעור 5% בגין הפרעת היסתגלות עדיין,  משעה שנכות זו נקבעה לאחר שניתנה לתובע רשות להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל בתחום הנפשי, ומונה מומחה מטעם ביהמ"ש, שוב אין קביעת המל"ל בתחום זה מחייבת, זולת לעניין חישוב נכויי גמלאות המל"ל [ראו גם אמור בהודעת עידכון מטעם התובע באשר להליכים במל"ל- סעיף 5 להודעה מיום 18.9.19].
...
נוכח כל האמור עד כאן, ובמיוחד לנוכח קביעתי כי מדובר בנכות תפקודית בשיעור 8%, אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה פיטוריו בשנת 2010 נבעו מהפציעה בתאונה.
רוצה לומר, גם אם מאז התאונה ב 2018 יש לתובע קושי לשוב לעבודה סדירה, אני סבורה כי קושי זה מקורו במצבור מצבו הרפואי של התובע (לרבות התאונה) ולא רק בתאונה מ 2018 על כל המשתמע מכך.
לסיכום נזקי התובע: הפסד שכר בעבר 179,000 ₪ הפסד שכר בעתיד 119,000 ₪ הפסד פנסיה עבר והעתיד 37,000 ₪ עזרת זולת עבר 7,500 ₪ עזרת זולת עתיד 30,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות עבר 2,500 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות בעתיד (-) כאב וסבל 38,850 ₪ סה"כ 413,850 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל. 114,700 ₪ בניכוי גמלת תשלום תכוף 38,900 ₪ סה"כ 260,250 ₪ סוף דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת, באמצעות הנתבעת ,2 לשלם לתובע סך של 260,250 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו