מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להבאת ראיות בתביעת תאונת דרכים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

סעיף 6ב. לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 קובע: "נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו." בפסיקה נקבע כי נוסח הסעיף מצביע על כך שהבאת ראיות לסתור תותר במקרים מיוחדים וחריגים בלבד, ובנסיבות יוצאות דופן [ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה, פ"ד מה(4) 77, 82 (1991)].
הדרך בה יש לילך בנוגע לבקשות למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב הותוותה בהחלטת כב' השופט א' ריבלין ברע"א 4299/07 ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (22.10.2007) כלהלן: "כעניין שבעקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעיניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות חייו ועל אפשרויות ההיסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים הרלבאנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים - בהתייחסות של הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי". ברע"א 3504/11 שון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (5.9.2011) הוסיף כב' השופט ריבלין והבהיר: "לפיכך, ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתיסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם כבר מונו מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוואנטיים או של הועדות של המוסד לביטוח לאומי". עוד הובהר שם כי: "יתכנו מקרים שבהם יסבול תובע מתסמונת כאב כרונית נפרדת, ובמקביל יסבול גם מכאבים שמקורם בבעיה ספציפית אחרת. במקרה כזה, אין לשלול מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים הספציפיים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה בתחום הרלוואנטי"; ואולם המבחן הנו האם הוצגה - "ראשית ראיה לקיומה של בעיה בתחום הכאב, הנפרדת מזו שכבר קיבלה ביטוי בחוות הדעת...". השאלה היא איפוא, האם הבעיה בתחום הכאב היא נפרדת לגמרי מזו שכבר קיבלה ביטוי.
...
הנה כי כן, המסקנה היא כי קביעת הנכות במל"ל, המבוססת על בדיקה מיום 12.11.19, לכאורה אינה משקפת את מצבו הרפואי האמיתי של התובע אשר התפתח, ולמצער החמיר מאד, לאחריה.
בבואי לשקול באיזה תחום או תחומים יש למנות מומחה, ולאחר העיון בתיעוד הרפואי כאמור, באתי לכלל מסקנה כי גם אם משפטית ניתן למנות מומחים בתחומים שעליהם הועדה הרפואית שליד המל"ל לא התייחסה, לא יהא זה נכון בנסיבות העניין כאן למנות מומחים בתחום הנוירולוגיה ובתחום רפואת הכאב, אלא נכון יהיה למנות אורתופד שהתמחותו כירורגיה של היד.
הדרך בה יש לילך בנוגע לבקשות למינוי מומחה בתחום רפואת הכאב הותוותה בהחלטת כב' השופט א' ריבלין ברע"א 4299/07 ציון נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (22.10.2007) כלהלן: "כעניין שבעיקרון, אין לפסול את האפשרות למנות מומחה בתחום הכאב. מקובלת עלי העמדה שבמקרים מתאימים יש להתייחס לכאב כנושא העומד בפני עצמו, שכן ללא ספק, מדובר בעניין שיש לו לעיתים השפעה מרחיקת לכת על האדם-הסובל, על איכות חייו ועל אפשרויות ההסתגלות והתפקוד שלו לאחר התאונה. יחד עם זאת, ברי כי לא בכל מקרה שבו קיימת תלונה על כאב, יש למנות מניה וביה מומחה ייחודי לתחום זה; ניתן לא אחת להסתפק בהתייחסות של המומחים הרלבנטיים, או במסלול של סעיף 6ב לחוק הפיצויים - בהתייחסות של הוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי". ברע"א 3504/11 שון נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (5.9.2011) הוסיף כב' השופט ריבלין והבהיר: "לפיכך, ככלל ימונה מומחה נפרד בתחום הכאב מקום בו ישנה ראשית ראיה לכך שהכאב מוביל לתסמונת כרונית, אשר נבדלת באופן ניכר מהתחומים הרפואיים שבהם כבר מונו מומחים. במקרים רבים אחרים הכאב הוא פועל יוצא של בעיות רפואיות ספציפיות, ואז ניתן, בדרך כלל להסתפק בחוות דעתם של המומחים בתחומים הרלוונטיים או של הוועדות של המוסד לביטוח לאומי". עוד הובהר שם כי: "יתכנו מקרים שבהם יסבול תובע מתסמונת כאב כרונית נפרדת, ובמקביל יסבול גם מכאבים שמקורם בבעיה ספציפית אחרת. במקרה כזה, אין לשלול מינוי מומחה נפרד בתחום הכאב, אפילו אם הכאבים הספציפיים קיבלו כבר ביטוי בחוות דעת של המומחה בתחום הרלוונטי"; ואולם המבחן הינו האם הוצגה - "ראשית ראיה לקיומה של בעיה בתחום הכאב, הנפרדת מזו שכבר קיבלה ביטוי בחוות הדעת...". השאלה היא אפוא, האם הבעיה בתחום הכאב היא נפרדת לגמרי מזו שכבר קיבלה ביטוי.
סיכומו של דבר - הבקשה החילופית, להבאת ראיות לסתור, מתקבלת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

לפניי שתי תביעות הנוגעות לתאונת דרכים שארעה ביום 25.08.2015 בצומת הרחובות האורגים וגרשפלד בבאר שבע (להלן: ”התאונה“).
נניח לצורך הדיון כי הנתבע 1 לא מסר למבטחתו, הנתבעת 2, כי הוגש כנגדו כתב אישום המטיל עליו את האחריות לתאונה וכי רק מסיבה זו אין כל היתייחסות בכתב התביעה, אשר אמור להביא את כלל העובדות הרלוואנטיות בפני בית המשפט, לעובדת הגשת כתב האישום.
הנתבע 1 היה מיוצג בהליך הפלילי ודבריה של באת כוחו דאז כי הסדר הטיעון הוסבר לו וכי הוא ביקש להשפט בהעדרו בודאי משקפים את מה שארע בפועל ובכל מקרה לא הובאו לעניין זה כל ראיות אחרות.
...
דין התובענה שהגישה התובעת להתקבל במלואה ודין התובענה שהגישה הנתבעת 2 להידחות במלואה וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.
התוצאה היא אפוא כי על הנתבעים 1 ו- 2 לשלם לתובעת את הנזקים שנתבעו בסך כולל של 24,015 ₪ כפי שפורט בכתב התביעה.
סיכומו של דבר לנוכח כל האמור לעיל אני מורה על קבלת התובענה שהגישה התובעת במלואה ועל דחיית התובענה שהגישה הנתבעת 2 במלואה.
לפיכך, אני מחייב את הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: סך של 24,015 ₪ בגין נזקי התובעת כאמור בכתב התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביסוד התביעה שתי תאונות דרכים שבהן נפגע התובע: תאונה מיום 12/11/2014 (להלן – "התאונה הראשונה") ותאונה מיום 28/6/2016 (להלן – "התאונה השניה").
הנתבעת 1 ביקשה להביא ראיות לסתור את החלטת ועדת המל"ל בעיניין התאונה הראשונה ובקשתה התקבלה בהחלטה מיום 30/1/2018.
...
" לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתגובת המומחה החלטתי לדחות את בקשת התובע להחלפת המומחה.
וכך מנמק כב' הש' ריבלין את החלטתו: "לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. בית המשפט המחוזי, במינויו את פרופ' גונן, פעל לפי הסמכות המוקנית לו בסעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984. השגותיה של המבקשת על המינוי נבחנו ולא נמצא כי יש בהן כדי להצדיק את פסילת המומחה ומינוי מומחה אחר. לא מצאתי לשנות מהחלטה זו. גם בעובדה שהמבקשת איתרה שלושה מקרים נוספים בהם שימש פרופ' גונן כמומחה מטעמה של המשיבה, אין בנסיבות המקרה די כדי לשנות מהחלטתה של הערכאה המבררת שלא לבטל את מינוי המומחה מטעמה. בהקשר זה, פסקנו לא אחת כי "משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה" (ראו והשוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (טרם פורסם); רע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה) במקרה שלפני חזקה זו, כך סברה הערכאה המבררת, לא נסתרה.
בנסיבות העניין, אף לאחר שבחנו את טענות המבקשת לא מצאנו כי התגבש חשש ממשי למשוא פנים מצדו של המומחה.
לפיכך, אני דוחה את בקשת התובע.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

(בבקשת הנתבעת להביא ראיות לסתור) זוהי תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975, (להלן: "חוק הפיצויים"), שהגישה התובעת כנגד הנתבעת, מבטחת רכבה, בגין תאונת דרכים מתאריך 31.1.17 שבה היא היתה מעורבת (להלן: "התאונה").
...
הוועדה אמנם בדקה את התובעת, בדיקה נוירולוגית ואורתופדית (כשהאיברים הרלוונטיים להחלטה זו הם הצוואר והגב התחתון), כשהיא מוצאת הגבלות בטווחי התנועה בצוואר ובגב התחתון, ואף קיבלה תוצאות בדיקות MRI ו – EMG רגליים, אולם סיכמה כי היא מקבלת את האישורים של ד"ר כהן באופן חלקי (הכוונה ב"אישורים" היא כנראה לחוות הדעת, שכן זהו התיעוד הרפואי אשר הוצג לבית המשפט ככזה שעמד לפני הוועדה – ראו החלטתי מתאריך 15.5.19).
סוף דבר; משהציגה התובעת לוועדה הרפואית חוות דעת פרטית, ומשמסקנת הוועדה לגבי שיעורי הנכות וסעיפי הליקוי זהים, תוך שהיא מציינת כי היא מקבלת באופן חלקי את חוות הדעת (מבלי לציין איזה חלק לא קיבלה) וכאשר ישנה אי בהירות באשר לשיקוליה, דין הבקשה להתקבל ויש לאפשר לנתבעת להביא ראיות לסתור את הקביעה.
המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

משכך קביעות אלה מחייבות את הצדדים בהתאם סעיף 6ב לחוק הפלת"ד, כאשר התובעת לא ביקשה להביא ראיות לסתור את קביעות המל"ל. נכות כללית כאמור לתובעת נכות כללית בגין פגימות אחרות שונות שאינן קשורות לתאונה מושא ההליך.
ועדה רפואית קבעה לתובעת נכות צמיתה בשיעור 0% בהתאם להחלטה מיום 19.10.20 – קביעה זו מהוה נכות על פי דין בהתאם לסעיף 6ב לחוק הפלת"ד. התובעת לא הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל, וכן לא הגישה למל"ל תביעה על החמרת מצב בהתאם לתקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956 משכך אין היא זכאית לפצוי עבור העתיד.
דיון והכרעה - לאור גילה של התובעת, תלונותיה כאבים בגב צואר וחזה, הטיפולים הרפואיים שעברה, המעקב הרפואי וטיפולי הפיזיותרפיה, מצאתי לעשות שימוש בסמכות הנתונה לפי תקנה 2(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), תשל"ו-1976, ולפסוק לתובעת פיצוי בגין הנזק הלא ממוני על מלוא הסכום שהתובעת תבעה - 14,563 ₪ כפי שתבעה, זאת למרות שלא נמצא קשר להחלפת הקוצב.
...
בהקשר זה וברוח הדברים שנפסקו בע"א 3901/15 אביב תעשיות מתכת נ' ח'אלד בשאראת (פורסם בנבו) לא שוכנעתי כי התובעת הייתה מחויבת להעדיף או לבחור גמלת נכות מנפגעי עבודה על פני הגמלה שקבלה במסגרת הנכות הכללית, בפרט שאין מדובר בהפרש גבוה.
לאור כל האמור אני דוחה את הטענה לניכוי רעיוני.
התוצאה: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: 48,971 ₪ - פיצויים ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 7,450 ₪ וכן אגרת תביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד התשלום ועד לתשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו