חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להארכת תוקף ערבויות לפי סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בפניי בקשה להארכת תוקף ערבויות לפי סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו – 1996 (להלן: "חוק המעצרים").
...
איני מקבלת טענה זו. המועד הרלוונטי הינו מועד הטלת המגבלות ולא מועד השחרור.
אף שם, כבמקרה הנדון, הוגשה בקשת הארכת הערבויות מבעוד מועד, בית המשפט נתן החלטת ביניים בדבר הארכה זמנית עד לדיון והדיון התקיים לאחר עבור 180 הימים, אלא שבשונה מההחלטה בעניין חלידו, במקרה הנדון, התנהלות המשיב היתה נגועה בחוסר תום לב, חוסר תום לב, שהוביל בסופו של דבר לתוצאה ולפיה לא התקיים דיון בתוך 180 הימים, שכן לו היה מגיש המשיב תגובתו במועד, בהתאם להחלטת בית המשפט, סביר כי הדיון היה מתקיים בתוך לוח הזמנים שנקבע בחוק.
אשר על כן, הבקשה לביטול הערבויות נדחית.

בהליך מעצר ימים (מ"י) שהוגש בשנת 2022 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקשת סומכת ידה על הוראות סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: פקודת סדר הדין הפלילי) בעיניין הארכת תפיסת חפצים על ידי המישטרה ומפנה לפסיקה לפיה ניתן להעתר לבקשה גם אם הוגשה הבקשה לאחר חלוף המועד.
ב"כ המשיבה טוען כי בקשת המבקשת אינה נכנסת כלל בשערי הוראות סעיף 35 לפקודת סדר דין הפלילי, וכי הסעיף שחל בעניינינו הוא סעיף 58 חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים).
בעיניין חלידו נקבע כי דיון בבקשה להאריך את תקופת הערובה ותנאי השיחרור, לפי סעיף 58 לחוק המעצרים, נידרש לעמוד בשני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הוא כי הדיון יתקיים בתוך תקופת הערובה, והתנאי השני הוא כי יש לקיימו במעמד הצדדים, אלא אם כן נתקיימו הנסיבות המפורטות בסעיף 57 המאפשרות לבית המשפט לקיים את הדיון במעמד צד אחד.
בפסיקה נקבע כי אין לפרש את סעיף 58 לחוק המעצרים באופן המקנה לבית המשפט סמכות לחדש את הערבויות לאחר שפקעו על דרך של ההארכה, כאשר הדבר מרוקן מתוכן את הסעיף, שכן נוסח הסעיף מדגיש כי מדובר בהארכת התנאים המגבילים, ולא בחידושם.
לא זו בלבד שהמבקשת לא הגישה את הבקשה במועד, קרי: בתוך תקופת הערובה וטרם פקיעת תוקפם של התנאים, שהבקשה להורות על הארכת צו עיכוב היציאה מן הארץ הוגשה לבית המשפט כחצי שנה לאחר פקיעת הצוו.
...
המבקשת סומכת ידה על הוראות סעיף 35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: פקודת סדר הדין הפלילי) בעניין הארכת תפיסת חפצים על ידי המשטרה ומפנה לפסיקה לפיה ניתן להיעתר לבקשה גם אם הוגשה הבקשה לאחר חלוף המועד.
לאור האמור, הבקשה להארכת (ולמעשה לחידוש) צו עיכוב היציאה מהארץ נדחית.

בהליך ערר אחר (ע"ח) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

מעבר לכך, נקבעו תנאי שיחרור בתנאים שכללו עיכוב יציאה מן הארץ, הגעה לחקירה לפי דרישה, הפקדה כספית של 20,000 ₪, מעצר בית עד 4/10/22, ערבות עצמית וערבות צד ג', הרחקה ממשטרת חדרה עד 20/10/22, ככל שהעניין נוגע בעבודתו של המשיב כעו"ד, איסור יצירת קשר עם עובדות מסוימות במשרד עד 6/10/22, איסור כניסה למשרדו של המשיב בחדרה עד 6/10/22, ואיסור יצירת קשר עם יתר המעורבים בפרשה ל-90 יום.
ב-30/10/22 הגישה העוררת בקשה להארכת תוקף תנאי שיחרור בערובה לפי סעיף 58(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים"), תוך בקשה כי הארכת תוקף תנאי השיחרור, בכל הקשור באיסור עיסוק במקצוע עריכת-הדין, יהא ל-180 יום נוספים.
...
אציין כי טענת הסנגור כאילו עצם השימוש בהוראה על איסור עיסוק מעורר קושי כשמדובר בעיסוק מותר, אינה מקובלת עליי.
אין מנוס איפוא בשעה זו מהמשך מעצר הבית ואי העיסוק במקצוע, גם כדי שלא לאפשר חלילה שיבוש.
בעניין גס'אן ערטול, נפסק כי נוכח הזיקה המובהקת והישירה בין העיסוק בעריכת דין לעבירות המיוחסות, אין מקום להיעתר לבקשה החלופית של המבקש שם לעסוק בתחומים שאינם כרוכים בעסקאות מקרקעין.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

] לפנַי בקשת רשות ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) מיום 6.10.2022 בע"ח 56015-09-22, בה היתקבל ערר שהגיש המשיב על החלטת בית משפט השלום בחיפה (השופט ז' פאלח) מיום 13.9.2022 במ"י 47183-03-22 ועל החלטתו הנוספת מיום 21.9.2022 (השופט א' חלבי), בעיניין הארכת תנאי שיחרורו בערובה של המשיב לפי סעיף 58 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: החוק).
סעיף 58 לחוק (שכותרתו "תוקף הערובה") קובע את תוקפם של ערובות ותנאי שיחרור ממעצר לגבי חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, וזו לשונו: (א) הערובה ותנאי השיחרור בערובה יתבטלו אם לא יוגש כתב אישום נגד החשוד תוך 180 ימים; ואולם בית המשפט רשאי, בתוך תקופת הערובה, להאריך אותה ואת תנאיה, לתקופה נוספת שלא תעלה על 180 ימים, אם הוגשה בקשה באישור תובע.
הא ותו לא. אם כן, גם לעמדתי, כעמדת המבקשת, "הוראותיו של סעיף 58(א) אינן רלוואנטיות כלל לערובה שפקעה בטרם חלפו 180 ימים להטלתה" (סעיף 15 לבקשה).
...
לא מצאתי כי יש בהחלטות אליהן הפנה המשיב, כדי לשנות ממסקנה זו. אדרבה, בהחלטות שניתנו בעבר בבש"פ 962/01 רבינוביץ' נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 529 (2001) (להלן: עניין רבינוביץ') ובבש"פ 4586/06 חלידו נ' מדינת ישראל (22.8.2006) (להלן: עניין חלידו) נדונה במפורש הסוגיה הישירה שאותה מסדיר סעיף 58(א) לחוק – הארכת תקופת הערובה לתקופה נוספת של למעלה מ-180 ימים.
המבקשת הבהירה בבקשתה כי היא אינה חולקת על המסקנה אליה הגיע בית המשפט המחוזי, כי החלטה זו בטלה.
סופו של יום, הבקשה נדחית.

בהליך החזרה/טיפול בתפוס שהוגש בשנת 2024 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

ב"כ המשיבה טען בפתח דבריו כי בית המשפט נעדר סמכות להאריך את תוקף התפוסים ללא קיום דיון, והפנה לסעיף 58(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המעצרים") ולבש"פ 4586/06 חלידו נ' מדינת ישראל (להלן: "עניין חלידו").
לשיטתו, סעיף זה העוסק בהארכת ערבויות חל גם לגבי בקשות להארכת תוקף החזקה בתפוסים.
בבקשות מעין אלו מיתקיים הכלל בסיסי המוצא את ביטויו בסעיף 126 לחוק סדר הדין הפלילי לפיו, "לא יידון אדם בפלילים אלא בפניו". בהיעדרה של הוראה מפורשת אין מקום ליישם בעיניינו את ההלכה כפי שנקבעה בעיניין חלידו.
...
דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, מצאתי להיעתר לבקשה ולהאריך את תוקף ההחזקה בתפוס למשך 180 ימים.
בנסיבות אלה, נחה דעתי כי פרק הזמן המבוקש להארכה הינו סביר בנסיבות העניין, ויאפשר ליחידה החוקרת פרק זמן ראוי לקדם את החקירה.
סוף דבר נוכח מורכבות החקירה, פעולות החקירה שבוצעו, פעולות החקירה הנדרשות לביצוע, השלב שבו מצויה החקירה, שווי הרכוש התפוס לעומת היקף העבירה ועוצמת החשד, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על הארכת תוקף הצו להחזקה בתפוס ב-180 ימים נוספים מיום 12.1.24.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו