בקשה להארכת תוקף החזקת תפוסים כלכליים לצורך חילוט

לפניי בקשה להאריך את תוקף החזקת התפוסים הכלכליים, שנתפסו מן המשיבים לצרכי חילוט, עד ליום 15.3.23, וזאת בהתאם לסעיפים 32 ו-35 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969.

...

עם זאת, ולמרות התרשמותי כי אין המדובר בקריסה כלכלית של החברה, אין חולק כי עצם תפיסת סכומי כסף גדולים במזומן מכבידים כלכלית על החברה, המשיבה 3, ומקשים עליה לעמוד בהתחייבויותיה, ומסיבה זו אני סבורה כי קיימת הצדקה להשיב לה חלק מסוים מסכום הכסף במזומן שנתפס.

שקלתי את תכליתה הראויה של התפיסה, שהיא מניעת הברחת רכוש על-ידי החשודים והבטחת אפשרות מימוש החילוט, אם וכאשר יוחלט על-ידי בית המשפט, ומנגד את צרכי החברה (המשיבה 3), התמשכות החקירה בעניינה והמצוקה הכלכלית שאליה נקלעה בשל כך. לאחר איזון בין מכלול השיקולים, אני סבורה כי יש מקום להאריך את תוקף החזקת התפוסים, תוך השבת חלק מן הכספים התפוסים למשיבה 3, אך בסכום נמוך יותר מהסכום שהתבקש על-ידי המשיבים, וזאת כדי להקל על התנהלותה הכלכלית ולאפשר לה לעמוד בהתחייבויותיה.

לאור כל האמור, אני מורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים עד ליום 15.3.23, כמבוקש, וזאת בכפוף לכך שהמבקשת תעביר למשיבה 3 סכום של 600,000 ש"ח מתוך המזומנים שנתפסו, וזאת עד ליום 10.1.23.

ערר נוסף שהוגש על החלטה אחרת של משפט קמא, בין היתר בעיניין כלי הרכב (ע"ח (חיפה) 31804-07-20), נדון בפני כב' השופטת נאות פרי, וגם שם הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן יוארך תוקף תפיסת כלי הרכב ברשום עד ליום 4.9.20, כשניתנה לעוררים האפשרות למכור את אחד הנגררים בכפוף להפקדת סכום המכירה בקופת בית המשפט, ואף ניתנו הוראות נוספות בהקשר זה. אלא שההסכמות אשר הושגו בין הצדדים לא קידמו את ההליך וכלי הרכב לא נמכרו, וכיון שתוקף החזקת התפוסים הוארך שוב ע"י כב' השופט קפלן עד ליום 15.11.20, הגישה המשיבה בקשה להורות לעוררים להעביר לידיה את הרישיונות והמפתחות של כלי הרכב על מנת שתוכל למכרם בעצמה ולהפקיד את הכסף לצורך חילוט עתידי.

בבש"פ 7948/20 עופר זלצמן נ' היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (מיום 1.12.20) היתייחס כב' השופט עמית לטענות העוררים בדבר שקרי המשיבה ודחה אותן, בקבעו : "בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי לא קבעו כי למשיבה עומדת הזכות לשקר בבית המשפט, או כי בית המשפט אינו מוסמך למתוח ביקורת על היתנהלותה. הערכאות דלמטה קבעו כי ההליך שמתקיים בפני בית משפט השלום אינו מתאים לבירור טענת המבקשים לפיה נציגי המשיבה שיקרו בבית המשפט...

...

עם זאת, משום שהחלטת בית המשפט קמא מתייחסת, רק לשני כלי רכב, ומשום שממילא קבוע בפני בית המשפט קמא דיון בקרוב (ביום 11.11.20), אני מורה כי בית המשפט יבהיר הדבר – לאחר שתינתן לצדדים אפשרות להתייחס לכך.

נציגי המשיבה טענו כי יש לדחות את הערר תוך שהפנו לסיכום החקירה שנערך על ידם (מש/1), ולכך שהיא מתקרבת לסיומה בזמן הקרוב.

לאחר שבחנתי את טענות העוררים ואת החלטת בית משפט קמא, כמו גם החלטות קודמות שניתנו ואשר פורטו לעיל, נחה דעתי כי דין הערר להידחות; לא אדרש שוב לכל מה שקבעו בתי המשפט בדיונים קודמים בדבר קיומו של יסוד ראייתי לכאורי למעורבות העוררים בעבירות המיוחסות להם, ולקיומו של סיכוי סביר לחילוט באם יורשע מי מהעוררים, מה גם שהדבר כלל לא נטען.

סוף דבר, אני דוחה את הערר.

הבקשה בכתב והתגובה לה ביום 7.8.2023 הונחה בקשת המבקשת להארת תוקף החזקת התפוסים לתקופה בת 180 ימים נוספים תוך שנטען כי במסגרת החקירה "נתפסו מהמשיבים חפצים שונים לצורך קידום החקירה ורכוש לצורך חילוט עתידי...". צוין בבקשה כי החקירה נימצאת בשלביה הסופיים כאשר המבקשת פועלת לסיכום תיק החקירה לקראת העברתו למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה.

בכל הנוגע להארכת תוקף החזקת סך של 200,000 ₪ שהועבר בתאריך 20.12.2022 מחשבונו של סאלח אבו חמדה לחשבון משטרת ישראל כתנאי לשיחרור רכב הרשום בבעלותו מסוג ב.מ.וו מ"ר 37979102 וזאת במסגרת הליך אחר (ה"ת 30675-03-22), כאשר הוסכם כי הסך הנ"ל יישאר תפוס לצורך חילוט עתידי במסגרת החקירה המתנהלת נגד המשיב 1, הרי שלא מצאתי לקבל את טיעוני המשיבים 1-3, בשים לב לכך שההסכמות שקבלו תוקף של החלטה לא ביקשו לקבוע הגבלה מבחינת הזמנים להמשך התפיסה.

...

על החלטה זו הוגש ערר לבית המשפט המחוזי (ע"ח 59825-09-22) אשר קבע כי יש לדחות את הבקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים והצווים, מהטעם העיקרי שלפיו שעה שהוקנו הנכסים לנאמן, עברה הזכות הקניינית של החייב בנכסים אלה לנאמן.

נטען כי הפקדה זו באה חלף החזקת הרכב ולכן תוקף החזקתה עומד על מועד פקיעת המועד החוקי להחזקת הרכב, אשר פקע אף הוא, ומשכך אין מקום להיעתר לבקשה הנוכחית בחלוף חודשים ארוכים.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, אני מורה על המשך החזקת התפוסים שפורטו ברשימה החדשה שצירפה המבקשת להודעתה וסומנה על ידה כנספח ד', למעט פריט 67 ברשימת נכסי המשיב 1, ופריט 14 ברשימת נכסי המשיבה 2.

משניתנה החלטה זו שלא במעמד הצדדים, אני קובע כי היא תיכנס לתוקף ביום 5.11.2023.

ראו והשוו גם את שנקבע בע"פ 4142/99 עלי אלקדיים נ' מדינת ישראל, נג(5) 292, 1999: "הננו סבורים, שתכליתו של סעיף 36ג(ב) מחייבת מסקנה שלפיה נידרש קשר סיבתי בין חילוט הרכוש של המורשע לבין מצבה הכלכלי של משפחתו. מטרת הסייג הקבוע בסעיף זה היא למנוע פגיעה קשה בתנאי חייהם של בני משפחתו של המורשע עקב חילוט הרכוש, פגיעה העלולה להוריד את רמת חייהם אל מתחת לתנאי מגורים או תנאי מחיה "סבירים"".

סוף דבר נוכח מורכבות החקירה, פעולות החקירה שבוצעו, פעולות החקירה הנדרשות לבצוע, השלב שבו מצויה החקירה, שווי הרכוש התפוס לעומת הקף העבירה ועוצמת החשד, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על הארכת תוקף הצוו להחזקת התפוסים ב-180 ימים נוספים מיום 6.1.24, ומנגד בשלב זה לדחות את בקשת הנאשם לשיחרור כספים מקופת התפוסים לטובת אמצעי מחייה סבירים.

...

בנסיבות אלה, נחה דעתי כי פרק הזמן המבוקש להארכה הינו סביר בנסיבות העניין, ויאפשר ליחידה החוקרת פרק זמן ראוי לקדם את החקירה.

לאחר שבחנתי את השיקולים כולם, הגעתי למסקנה, כי יש בידי המשיב מקורות היכולים להבטיח לו אמצעי מחייה סבירים, ומנגד, לא שוכנעתי בקיומם של צרכים מיוחדים שלו, בהקשר לאמצעי המחייה הסבירים בעבורו.

סוף דבר נוכח מורכבות החקירה, פעולות החקירה שבוצעו, פעולות החקירה הנדרשות לביצוע, השלב שבו מצויה החקירה, שווי הרכוש התפוס לעומת היקף העבירה ועוצמת החשד, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על הארכת תוקף הצו להחזקת התפוסים ב-180 ימים נוספים מיום 6.1.24, ומנגד בשלב זה לדחות את בקשת הנאשם לשחרור כספים מקופת התפוסים לטובת אמצעי מחייה סבירים.

עילות הבקשה העיקריות להארכת תוקף החזקת התפוסים הנן הבטחת אפשרות מימוש חילוטו של הרכוש התפוס.

לאור העובדה שמדובר בפרשייה רחבת הקף עם מספר רב של מעורבים וכן לנוכח עוצמת החשד, אופי העבירות וההיקף הכלכלי הנרחב, תקופת הזמן המבוקשת מידתית.

המבקשת מיתנגדת לשיחרור הרכב התפוס, שכן מדובר ברכוש של המשיבים המיועד לצורך חילוט עתידי.

...

מבלי לפגוע באמור לעיל, ובאיזונים הראויים לנוכח הפגיעה בזכות הקניין וחלוף הזמן, ומבלי להתעלם משתי ההחלטות שניתנו עד כה לגבי רכב השטח, שנטען כי שייך לסרסור, מיום 7.03.23 ומיום 21.08.23, משתמה החקירה בענין זה, ומשלא נחקר הטוען לזכות על תצהירו בפניי, ולא הוצגו לעיוני ראיות הסותרות את האסמכתאות אותן הציג (הסכם ושיקים) או ראיות הסותרות את גרסתו, על אף התהיות עליהן הצבעתי בהחלטות הקודמות באשר לגרסתו ולהתנהלותו, אני מורה על השבת רכב השטח לידי הטוען לזכות.

עוד אני מורה על השבת הטלפונים הניידים שנתפסו מידי המשיבים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת תוקף החזקת התפוסים, למשך 180 ימים, שמניינם מתום מועד התפיסה האחרונה (14.11.23) עד ליום 12.05.24, למעט שחרור הרכוש שצוין בסעיפים 44 ו- 46 לעיל.