בקשה להארכת צו חילוט לפי חוק איסור הלבנת הון

בגוף הבקשה צוין כי נעברו עבירות על חוק איסור הלבנת הון, מירמה, עבירות מס ועוד, וכי הצוו נחוץ כדי להבטיח הצגת החפץ לצורך חקירה ואיסוף ראיות ו/או חילוט עתידי בשווי הקף העבירה לפי חוק איסור הלבנת הון.

בבקשה צוין כי "נגד המשיבים 2 עד 4 מיתנהלת חקירה בגין חשדות לעבירות הלבנת הון, קבלת דבר במירמה ובנסיבות מחמירות, השמטת הכנסה, קשר לפשע ועוד. ביום 29.12.20 בוצעו מעצרים, חיפושים, חקירות ועוד ונתפסו הרכבים הבאים, טויוטה 7982871, קרייזלר 8459653 ו וולוו 3169978 (להלן: "הרכבים קבוצה ב'), אשר לא היה ידוע עליהם טרם יציאת המישטרה לחיפושים. משכך, בקשה המישטרה להמשיך ולתפוס את הרכבים הנ"ל למשך 180 יום ממועד התפיסה, לצורך המשך חקירה וחילוט עתידי." ביהמ"ש נעתר לבקשה במלואה, ולמרות שלא צוין בגוף ההחלטה כל נימוק, ברור כי ההחלטה התבססה על האמור בבקשה, לצד חומר החקירה שהוצג בפני ביהמ"ש. בא כוחם המלומד של המשיבים 2 ו 3 טען כי תפיסת הרכבים קבוצה ב' נעוצה בפגם כפול עת נעשתה ללא כל צו, ותוקפה הוארך שלא במעמד שני הצדדים, ואכן אלו הם פני הדברים; עד שניתנה ההחלטה בעיניין אלוביץ הייתה נהוגה פראקטיקה של תפיסת רכוש לצורך חילוט "בשווי", ללא הסמיכה מפורשת בצו החיפוש.

...

סוף דבר, אני מורה על הארכת תוקף תפיסת הרכוש הבא: בנוגע לרכבים רנו 18240601, ו קרייזלר 8459653, טויוטה 1549863 (אשר הוחזרה למשיבה 3 בתנאים), ויתר הרכוש התפוס חומר חשבונאי, מחשב נייח ומסמכי שונים השייכים למשיבה 4, פלאפונים שונים, רובה איירסופט וסמים אחרים- למשך 180 יום ממועד סיום תקופת התפיסה הקודמת.

אני מורה על הארכת תוקף הקפאת חשבונות הבנק המשיבה 4: חשבון 134803 סניף 560 וחשבון 134803 סניף 559 שניהם של בנק מזרחי טפחות, והקפאת הפיקדון הכספי הקיים בחשבון הבנק הפרטי של המשיב 1 שמספרו 326109 סניף 719 בנק הפועלים למשך 180 יום ממועד סיום תקופת התפיסה הקודמת.

באשר לרכבים קבוצה א וקבוצה ב' הכלל הנהוג הוא שבמקרים שבהם קיים סיכוי סביר לחילוט, ניתן להורות על החזרתם בכפוף לתנאים, אשר כוללים אף הפקדה, במזומן או בערבות בנקאית, בשיעור של כ- 30% משוויים (בש"פ 5550/08 שמעון נ' מדינת ישראל (8.7.08); בש"פ 3616/11 זגורי נ' מדינת ישראל (24.5.11); בש"פ 2224/15 מידברג נ' מדינת ישראל (2.4.15)), וכך אני מורה: ניתן יהיה להחזיר כל אחד מהרכבים סיטרואן 7926512, רנו 91291701, משאית סקניה 2164470, מחפרון גי, סי,בי. 104331, מחפרון קייס 30887, משאית סקניה 6066513, טויוטה 7982871, וולוו 3169978 בתנאים הבאים: התחייבות עצמית של הבעלים הרשום של הרכב בסך של 70% משווי הרכב אשר צוין בהודעת המשטרה לתיק מיום 17.8.21.

נוכח העובדה כי מדובר בחקירה דינאמית, אשר טרם הושלמה ובשים לב לחומרי חקירה עדכניים שהוצגו בפני, לא מצאתי פגם בהתנהלות המבקשת לפיה מייחסת בשלב זה של הבקשה עבירות הנכנסות במסגרת סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון על אף שאלו לא יוחסו למשיב במסגרת חקירתו ומעצרו בפעימה הראשונה מיום 26.11.18 , הבקשה שבפני היא להארכת צוי חילוט זמניים וזאת לאור חשדות לבצוע עבירות על פי חוק איסור הלבנת הון לרבות עבירות שהנן עבירות מקור אולם גם לאור פקודת סדר הדין הפלילי וסמכויות התפיסה המפורטות בפקודה בסעיף 32 בה ולצורך חילוט עתידי.

...

בנקודה זו, נתתי משקל לחלוף הזמן מעת תפיסת הרכוש (תקופה של כ-8 חודשים) ובשים לב להתמשכותו הצפויה של ההליך הפלילי בעניינם, נוכח חובתו של בית המשפט לבחון את מידתיות צו החילוט וצמצום היקפו ככל הניתן, לא מצאתי כי בשלב זה של החקירה ביחס לגידול ההון קיימת תשתית ראייתית מספקת לצורך פוטנציאל חילוט בסך המפורט ולפיכך אין מקום להיעתר לבקשה לחילוט נכסי המקרקעין נוכח הטענה להיקף העבירות.

זאת ועוד, אני סבור כי בשל התעצמות הפגיעה בזכות הקניין נוכח ההימשכות תקופת החילוט ולאור הצהרת נציג המבקשת כי החקירה נמצאת בשלביה האחרונים, אין מקום לקבלת הבקשה להארכת צווי התפיסה למלוא התקופה המבוקשת ויש לקצר התקופה באופן משמעותי.

סוף דבר על מנת לאפשר סיום החקירה תוך הבטחת מימוש תכלית החילוט וזכויותיהם הקנייניות של המשיבים אני מורה על הארכת תוקף צווי התפיסה בהתאם להסכמות הצדדים מיום 17.1.19 בנוגע לכספים במזומן וכן ביחס לתפיסת הרכב מסוג ריינג רובר מ.ר. 907-06-501 ולרבות הארכת צווי התפיסה של כספים נוספים שנתפסו במהלך חקירת המשיבים וזאת לתקופה של 90 יום מהיום.

כל אחד מהמשיבים הנו בעלים של 1/8 מחלקה זו. ההליכים עד כה, בטרם הגשת כתב האישום, המישטרה חילטה רכוש (להלן: "התפוסים") בהתאם להוראות החוק והגישה בקשה להארכת מועד להחזקת תפוסים ע"י המדינה לבית המשפט השלום בחיפה, הצוו האורך והוגש ערר שנדון בפני כב' השופטת תמר שרון נתנאל בבית המשפט המחוזי בחיפה, שהאריכה את החזקת התפוסים עד 60 יום לאחר השימוע שייערך לנאשמים, זאת על מנת לאפשר למדינה קבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום (החלטה מיום 5.11.14).

עוד קבעה בעיניין כעכוש לעיל כי: " על מנת שיינתן צו זמני, על המדינה להוכיח לא רק כי קיימות ראיות לכאורה לבצוע העבירות המיוחסות למשיבים, אלא גם כי הרכוש לגביו היא מבקשת מתן צו (על מנת לאפשר חילוטו בעתיד) הוא רכוש הנכלל בגדר סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, היינו – שנעשתה בו פעולה, או נסמר לגביו מידע כוזב, שמטרה שלא יהיה דיווח לפי סעיפים 7-9 לחוק, או שהדיווח לא יהיה נכון". בבש"פ 5630/01 (עליון) סמואל כוכב נ. מ"י , פ"ד מיום 25.8.13, שנדון בפני כב' השופט זילברטל, אושרה החלטת ביהמ"ש המחוזי לפיה, גם רכוש שאינו רשום על שם הנאשם מבחינה פורמלית אך מבחינה מהותית שייך לו, הוא רכוש שניתן לחלט.

...

שוכנעתי כי אין מדובר בעסקאות אמתיות וכי הבעלים האמתי של המקרקעין הינו המשיבים-הנאשמים ולא אחמד אבו אלהיג'א, ועל כן קיימת הצדקה להאריך את בצו הזמני .

התוצאה: אני מורה על המשך החזקת הכספים כמפורט בסעיפים 1(1)- 1(4) לבקשת המבקשת, בחשבונות בהם הופקדו, וזאת עד להחלטה בבקשת החילוט.

ב. בנוגע לקרקעות המפורטות בסעיף 1(5) לבקשת המבקשת, אני מורה על הארכת תוקפן של הערות האזהרה לטובת מדינת ישראל הרשומות בלשכת רישום המקרקעין לגבי קרקעות אלו, בהתאם להחלטות קודמות.

לפיכך, החזרת הבטוחות לידי המשיבה תותיר את המבקשת במצב בו לא יעלה בידה להבטיח חילוט עתידי – ובכך תפגע תכלית החילוט לפי חוק איסור הלבנת הון.

סמכות התפיסה, לפי הוראת סעיף 35 לפקודה, היא לתקופה של שישה חודשים, ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו "בתנאי שיקבע": "אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המישטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המישטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נילקח; אך רשאי בית משפט שלום, על פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע". אין מחלוקת בין הצדדים בדבר עצם סמכות התפיסה.

...

לפיכך, אני מורה על הארכת המועד להחזקת התפוסים, ב- 180 ימים נוספים (החל מיום 28.10.2016).

עם זאת, ולאור השיקולים אותם מניתי לעיל, אני מורה כי תחת התנאים אשר נקבעו בהחלטת כב' השופטת קנטור ביום 23.3.16, הרי שלשם שחרור כלי הרכב התפוסים יבואו התנאים הבאים: · הפקדה בסך של 2 מיליון ₪ במזומן או בערבות בנקאית.

המנגנון להחלפת כלי רכב חדש בישן, אשר נקבע בסעיף 18 להחלטת כב' השופטת קנטור מיום 23.3.16 – ימשיך ויחול גם על החלטתי זו. המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

עיקר טענות הצדדים: המבקשים המבקשים העלו טענות לכל ארכה ורוחבה של היריעה ועתרו להורות על שיחרור כלי הרכב לידיהם, ביטול צוי איסור דיספוזיציה שהוטלו על כלי רכב, ביטול צוי הקפאה שהוטלו על בנקים, או לחילופין ביטול צוי הקפאה על חשבונות העו"ש, שיחרור יתרות למחייה ושיחרור מכשירים סלולריים לידי המבקשים.

בנוסף, צוין בצו, "רכוש בשווי הקף העבירה לצורך חילוט עתידי". רביעית, הבקשה להוצאת הצוו נוקבת כאמור במפורש בעילת החיפוש והתפיסה בשווי ביצוע העבירות לפי חוק איסור הלבנת הון וההחלטה התמציתית היא "להעתר לבקשה" – החלטה שמשמעותה קבלת הבקשה כלשונה, לרבות נימוקיה והעילות שנקבו בה. על כן יש לקרוא את הבקשה וההחלטה למתן הצוו כמיקשה אחת.

...

מעיון בהחלטות, ניכר כי נסיבותיהם של התיקים שונות מעניינו הן בנוגע לתשתית הראייתית שהעמידו המבקשים להוכיח טענתם בנוגע לצרכי מחיה, עוצמת החשדות בנוגע לעבירות ושחרור כספים מכוח זה, וחלוף הזמן הניכר מאז תפיסת הרכוש ועד להיעתרות לבקשה לשחרר חלק ממנו כדמי מחיה.

משכך, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה, בשלב זה, ולפגוע אגב כך באינטרס הציבורי על ידי ריקון מצבת נכסי החילוט הפוטנציאליים ללא ביסוס ראוי (בש"ע (מחוזי-ב"ש) 48078-05-21  נחום פרסר נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (25.11.21)).

לסיכום, בהינתן המפורט בחומר החקירה שהונח בפניי, צרכי החקירה, פרק הזמן שחלף מאז תפיסתם, קצב התקדמות החקירה וטיב החשדות, לא מצאתי כל נימוק, בשלב זה, אשר בכוחו להצדיק השבתם של הטלפונים, והכל, בכפוף להוראת סעיף 35 לפסד"פ. בהינתן העובדה כי המשיבה הודיעה שעם מיצוי החקירה, יוחזרו הטלפונים למבקשים.