בקשה להארכת מעצר שנייה מעבר לתשעה חודשים בעבירת אונס

טרם הכרעה אסקור בתמצית את ההליכים הרלוואנטיים שקדמו להחלטה זו. רקע ביום 4.5.2017 הוגש נגד העורר כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע המייחס לו מעשים מגונים בשתי קטינות בנות 8 ובשתי הזדמנויות, ועבירת אינוס בקטינה אחרת בהיותה בת 6.5.

בהתאם, בהחלטתי מיום 21.5.2018 בבקשה להארכת מעצר שנייה של העורר מעבר לתשעה חודשים, סברתי כי בנקודת זמן זו יש מקום לשנות מסטטוס המעצר שבו היה נתון העורר ולהשמתו במעצר באיזוק אלקטרוני ובפיקוח המפקחים שהוצעו ונבחנו ונמצאו ראויים ומתאימים על ידי שירות המבחן.

...

מסקנה זו מתחייבת לדידו בנסיבות המקרה.

בראש ובראשונה, אני סבורה כי אין מקום להסיר את הפיקוח האלקטרוני מהעורר.

לאחר שהפכתי בדברים הגעתי למסקנה כי יש ממש בעמדת המשיבה.

התוצאה היא שהערר נדחה.

לפניי בקשה ראשונה להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו–1996 (להלן: חוק המעצרים).

המבקשת הדגישה את חומרת העבירות המיוחסות למשיב, שנעשו תוך כפיה ושימוש בכוח פיזי נגד המתלוננות בתוך ביתן, וציינה כי למשיב עבר פלילי הכולל 4 הרשעות, ביניהן עבירת אינוס בכוח בגינה נגזר עליו עונש מאסר בן 6 שנים.

טענות הצדדים בבקשה להארכת המעצר לטענת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על "מסוכנותו המופלגת", משביצע עבירות מין חמורות בשתי בנותיה של אישתו – האחת קטינה והשנייה בעלת מיגבלה קוגניטיבית.

...

המלצה שלילת זו מובילה אף היא למסקנה כי לא ניתן לשחררו לחלופת מעצר, שכן לא ניתן לאיין את החשש ממסוכנתו נכון לעת הזו.

מכל אלו, איני סבור כי נקודת האיזון בשלב זה של ההליך השתנתה, ועל כן יש לקבל את הבקשה להארכת מעצרו.

לאור כל האמור, אני מורה על הארכת מעצר המשיב ב-90 ימים החל מיום 16.11.2021 או עד למתן פסק דין בת"פ 33630-02-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

בקשה שנייה להארכת מעצר, מעבר לתשעה חודשים, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 14.2.2022 למשך תשעים ימים או עד למתן פסק דין בעיניינו של המשיב בתפ"ח 33630-02-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

באישום השני מיוחסות למשיב עבירות רבות של אינוס בת מישפחה ועבירות רבות של מעשי סדום בבת מישפחה, כמו גם עבירות רבות של מעשים מגונים במשפחה, ועבירת איומים.

כידוע, במסגרת בקשה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, נידרש בית המשפט לאזן בין הפגיעה המתמשכת בחרותו של הנאשם, לבין הצורך בהגנה על שלום הציבור וביטחונו, והצורך להגן על תקינות ההליך הפלילי, וזאת בדרך של היתחשבות בחלוף הזמן מאז החל הנאשם לשהות במעצר; חומרת העבירות שמיוחסות לו ונסיבותיהן; מידת המסוכנות שנשקפת ממנו; וכן החשש מפני שבוש הליכי משפט (בש"פ 1087/18 מדינת ישראל נ' פוגל, פסקה 19 (1.3.2018)) במסגרת מלאכת איזון זו, יתחשב בית המשפט בקצב היתקדמות ההליך ובצפי להימשכותו.

...

לאחר עיון בבקשה ושמיעת טענות הצדדים, בדיון שנערך לפני, ובשים לב להלכות שמנחות את בית המשפט בבקשות להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, אני סבור כי דין הבקשה להתקבל.

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.

אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 14.2.2022, או עד למתן פסק דין בתפ"ח 33630-02-21 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

החלטה זו מתייחסת לשתי בקשות: ראשית, בש"פ 3603/23 הוא בקשה שלישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, בה עתרה המבקשת להאריך את מעצרו של המשיב בפרק זמן של 90 ימים החל מיום 24.5.2023 או עד למתן פסק דין ב[תפ](http://www.nevo.co.il/case/26551678)"ח 59897-02-22 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם; ושנית – בש"פ 3874/23 – ערר שהגיש המשיב על החלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 9.5.2023 בה נדחתה בקשת המשיב לעיון חוזר.

רקע והליכים קודמים ביום 27.2.2022 הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד כתב אישום כנגד המשיב, המייחס לו עבירות של אינוס, מעשה סדום, תקיפת בת זוג, תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש, ניסיון לתקיפת בת זוג, כליאת שוא ואיומים.

משלא הסתיים משפטו של המשיב, הגישה המבקשת בקשה שנייה להארכת מעצרו בתשעים ימים.

משכך, ולאור החולשה הראייתית המסוימת בכל הנוגע לעבירות המין המיוחסות למשיב (חולשה בשלה הפנה בית משפט זה את המשיב מלכתחילה לבחינת אפשרות של חלופת מעצר); ובעיקר לאור התארכות ההליכים – אני סבורה כי יש מקום לשוב ולשקול חלופת מעצר בפקוח אלקטרוני.

...

משכך, ולאור החולשה הראייתית המסוימת בכל הנוגע לעבירות המין המיוחסות למשיב (חולשה בשלה הפנה בית משפט זה את המשיב מלכתחילה לבחינת אפשרות של חלופת מעצר); ובעיקר לאור התארכות ההליכים – אני סבורה כי יש מקום לשוב ולשקול חלופת מעצר בפיקוח אלקטרוני.

אני סבורה כי יש מקום לבחון חלופה כזו.

בכפוף לכך אני נעתרת לבקשת המבקשת ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בפרק זמן של 90 ימים החל מיום 24.5.2023 או עד למתן פסק דין ב[תפ](http://www.nevo.co.il/case/26551678)"ח 59897-02-22 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם.

לפניי בקשה שלישית להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

בדיון שנערך ביום 26.6.2023 קיבל המשיב את המלצת בית המשפט והודיע כי אינו עומד על היתנגדותו לבקשה, ובהתאם קיבל בית משפט זה את הבקשה השנייה להארכת המעצר.

כפי שהובהר בהחלטות הקודמות, למשיב מיוחסות עבירות חמורות ביותר – שבמסגרתן הוא ביצע לאורך שנים ארוכות עבירות מין רבות וחמורות ובכלל זה מעשי סדום, מעשי אינוס ומעשים מגונים במספר חברות בקהילה שהונהגה על ידיו.

במקרה דנן, וחרף העובדה שחלף פרק זמן משמעותי מאז מעצרו של המשיב, נקודת האיזון לא השתנתה בשלב זה. זאת לאור החומרה הרבה והחריגה של העבירות המיוחסות למשיב, ריבוי העבירות והמקרים, פרק הזמן הממושך בו הן התבצעו והמניפולטיביות הכרוכה בהם.

...

ב"כ המשיב טענה מנגד כי יש לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק ושמעתי את טיעוני הצדדים בעל פה, אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

בשלב זה כאמור אינני סבורה כי יש טעם בכך לאור כל האמור לעיל.

לכן, לאור מכלול האמור לעיל, אני נעתרת לבקשת המבקשת כמבוקש בה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בפרק זמן של 90 ימים החל מיום 25.8.2023 או עד למתן פסק דין ב[תפ](http://www.nevo.co.il/case/26551678)"ח 57110-05-22 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.