מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להארכת מעצר קטינים בגין אינוס בנסיבות מחמירות

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 7835/21 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיב: פלוני בקשה ראשונה להארכת מעצר, לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: י"ח בכסלו התשפ"ב (22.11.2021) בשם המבקשת: עו"ד רוני זלושינסקי בשם המשיב: עו"ד אוסאמה חלבי ][]החלטה
ביום 23.2.2021 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום כנגד המשיב, הכולל שלושה אישומים ומייחס למשיב עבירות של אינוס – עבירה לפי סעיף 345(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) (5 עבירות); אינוס תוך גרימת חבלה גופנית – עבירה לפי סעיף 345(ב)(3) לחוק; מעשה סדום – עבירה לפי סעיף 347(ב) בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק; גרם מעשה סדום – עבירה לפי סעיף 347(ב) לחוק בנסיבות סעיף 345(א)(1) לחוק ובצרוף סעיף 350 לחוק; תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיפים 382(ג) בצרוף סעיף 380 לחוק (4 עבירות); תקיפת בת זוג – עבירה לפי סעיפים 382(ב) בצרוף סעיף 379 לחוק (מספר עבירות); תקיפת קטין בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 382(ב)(2) לחוק; תקיפת קטין על ידי אחראי הגורמת חבלה של ממש – עבירה לפי סעיף 368ב(ב) סיפא לחוק (2 עבירות); תקיפת קטין בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 382(ב)(2) לחוק (מספר עבירות).
...
בהחלטתו מאותו יום, בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין, אין מנוס אלא להמתין לקבלת התסקיר, וקבע כי המשך הדיון יתקיים ביום 11.4.2021.
בית המשפט נעתר לבקשת שירות המבחן, בקבעו כי בתיק זה יש חשיבות רבה לתסקיר שירות המבחן, והורה על דחיית הדיון ליום 14.4.2021.
אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 23.11.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 49976-02-21 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בש"פ 8802/21 לפני: כבוד השופט ג' קרא המבקשת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבים: 1. רשאד נאסר (עניינו הסתיים) 2. מוחמד נאסר 3. מאהר בדראן (עניינו הסתיים) 4. תאמר נאסר 5. עודי נאסר בקשה ראשונה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 תאריך הישיבה: כ"ד בטבת התשפ"ב (28.12.2021) בשם המבקשת: בשם המשיבים 2, 4, 5: עו"ד ענת גרינבאום עו"ד מנחם רובינשטיין; עו"ד יוסרי זין אלדין ][]החלטה
תמצית עובדות כתב האישום ביום 29.3.2021 הוגש לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום כנגד המשיבים, המייחס למשיבים 4-1 עבירות אינוס בנסיבות מחמירות ומעשה סדום בנסיבות מחמירות; למשיבים 1 ו-5 עבירות אינוס ומעשה סדום נוספות; ולמשיב 1 עבירות ניסיון השמדת ראיה והחזקת סמים לצריכה עצמית, הכל לפי סעיפים 345(ב)(5) בנסיבות סעיף 345(א)(1), 345(א)(4) ו-29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(ב)(5), 345(א)(1), 345(א)(4) ו-29 לחוק העונשין; סעיפים 345(א)(1) ו-345(א)(4); סעיף 347(ב) בנסיבות סעיפים 345(א)(1) ו-345(א)(4) לחוק העונשין; סעיפים 242 בצרוף 25 לחוק העונשין; וכן סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973, בהתאמה.
המשיבים עומדים לדין בגין ביצוע עבירות מין קשות ואכזריות בקטינה בעלת מוגבלות, באופן המקים כשלעצמו חזקת מסוכנות סטאטוטורית, לפי הוראות סעיף 21(א)(ג)(4) לחוק המעצרים.
...
סוף דבר, הבקשה מתקבלת.
אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים 2 ו-4 מאחורי סורג ובריח, וכן על הארכת מעצרו של המשיב 5 בפיקוח אלקטרוני ב- 90 ימים, והכל לפי התנאים שנקבעו בבית משפט קמא לעניין זה, החל מיום 29.12.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 57852-03-21 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.

בהליך בג"ץ (בג"ץ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' לומפ) דחה את היתנגדות העותר והכריז עליו כבר הסגרה בגין העבירות שיוחסו לו בבקשת ההסגרה, למעט עבירה אחת שעניינה סיכון שלומו של קטין, שלגביה נקבע כי אינה עבירה בת הסגרה (תה"ג 11459-01-20 מדינת ישראל נ' פלוני (31.5.2020)).
ביני לביני, הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה להאריך את תוקף ההכרזה על העותר כבר הסגרה, ובית משפט זה נעתר לבקשתו (החלטה מיום 31.1.2021 שניתנה במסגרת ע"פ 4416/20 הנ"ל).
לפי המתואר בתגובת המשיב, בבקשה נאמר כי ביום 29.7.2021, מספר חודשים לאחר הסגרתו של העותר, פנתה אל רשויות התביעה בארצות הברית מתלוננת נוספת והתלוננה על עבירות מין שלכאורה ביצע בה העותר בהיותה כבת 5 עד 15, לרבות עבירה של אינוס, כאשר חלק מהמעשים התבצעו באותו חדר שחלקה המתלוננת עם אחרים.
ואולם, פרקליטות המדינה והמשיב בחנו את הבקשה מתוך הנחה מחמירה כי אכן מדובר בחריגה מ"כלל הייחודיות", המגביל את האפשרות להסגיר מבוקש כך שיועמד לדין אך ורק על העבירות שבגינן נתבקשה ההסגרה (בכפוף לחריגים מסוימים).
בנסיבות אלו, נטען כי לא מתקיימים סייגים שבגינם אין להעתר לבקשות מהסוג דנן, כגון היתיישנות או תקנת הציבור, וכי לנוכח חומרת העבירות ואופיין הסדרתי, דומה כי דוקא סרוב לבקשת ההרחבה היה עומד בנגוד לתקנת הציבור.
וזו לשונו של סעיף 13 לפרוטוקול המתקן: סעיף 13 – כלל הייחוד אדם שהוסגר לפי האמנה אין לעצרו, לשופטו או להענישו אצל הצד המבקש אלא על: (א) כל עבירה שלגביה אושרה הסגרה, או עבירה פחותה כלולה המבוססת על עובדות זהות לאלה של העבירה שלגביה אושרה הסגרה; (ב) כל עבירה שבוצעה אחרי הסגרת האדם; או (ג) כל עבירה שעליה הרשות המבצעת של הצד המתבקש מסכימה למעצרו של האדם, למשפטו או לעונשו.
...
עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו להיעתר לבקשת ממשלת ארצות הברית להעמיד את העותר לדין על מעשים ועבירות שלא בגינן הוכרז כבר הסגרה.
על פני הדברים, המקרה דנן נמנה על סוג המקרים שלשמם נחקק ההסדר בחוק ההסגרה, המסמיך את המשיב להיעתר לבקשות הרחבה ולחרוג מעקרון הייחודיות: מדובר בעבירות דומות, שבוצעו (בחלקן) במהלך אותה תקופה, שנתגלו לאחר ביצוע ההסגרה, ושלא היתה מניעה עקרונית להסגיר את העותר בגינן מלכתחילה אילו נכללו במסגרת בקשת ההסגרה.
על רקע האמור, ובנסיבות המקרה דנן, אף דומה כי יש טעם בטענת המשיב כי אילו היתה מדינת ישראל מסרבת לבקשת ההרחבה, מה שעשוי היה להעניק לעותר "מקלט מרחוק" מפני בירור התלונה החדשה, או-אז היתה זו החלטה המעוררת קושי.
סוף דבר, העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

עוד הוא הציג פסק דין מיום 7.8.90 בגדריו נגזרו עליו שבע שנות מאסר בבית הסוהר עם "תנאי כליאה מחמירים". בפסק הדין שהוצג לא פורטו העבירות בעטיין נגזר עליו העונש האמור.
במסגרת הריאיון הוא טען, כי בהיותו כבן 17 - הוא נעצר בשל ניסיון לאונס על רקע הכרות עם בחורה במהלך לימודיו בבית ספר.
מבחינת הבקשה עלה כי בשנת 1990 הורשע העותר בשתי עבירות אינוס, האחד כנגד קטינה, ושלוש עבירות של ניסיון אינוס בנשים שונות שכללו אלימות כנגד הקורבנות, איומים ברצח הקורבנות ואיומים בנשק קר שהוצמד לצואר הקורבנות ושאף הובילו לפציעה.
אף שמדובר בטענות דומות לטענות שהועלו בפניי, לא התקבלה העתירה שם. בית המשפט היתייחס לעובדה שמדובר בעבריינות מין וסבר שנסיבות המקרה מעלות מעין חזקת מסוכנות, אשר אינה מאפשרת להעתר לבקשה, כל עוד לא תיסתר אותה החזקה.
המסקנה באותו מקרה הייתה, כי שר הפנים לא חרג ממיתחם הסבירות כאשר דחה את בקשת העותר לקבל אשרת עולה, או להאריך לו את הרישיון לישיבה בו אחז.
...
לא ניתן לומר כי מקום בו קיימת הרשעה, כמפורט בפסק הדין בארץ המוצא (ר' הפירוט לעיל בס' 16) - המסקנה לפיה מדובר במי שמהווה סכנה לשלום הציבור היא מסקנה בלתי סבירה באופן קיצוני.
אף שמדובר בטענות דומות לטענות שהועלו בפניי, לא התקבלה העתירה שם. בית המשפט התייחס לעובדה שמדובר בעבריינות מין וסבר שנסיבות המקרה מעלות מעין חזקת מסוכנות, אשר אינה מאפשרת להיעתר לבקשה, כל עוד לא תיסתר אותה החזקה.
המסקנה באותו מקרה הייתה, כי שר הפנים לא חרג ממתחם הסבירות כאשר דחה את בקשת העותר לקבל אשרת עולה, או להאריך לו את הרישיון לישיבה בו אחז.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2023 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום ברמלה ת"פ 9019-10-22 מדינת ישראל נ' מגנם(עציר) תיק חצוני: 442577/2022 בפני כבוד השופט הישאם אבו שחאדה מאשימה מדינת ישראל ע"י ב"כ עוה"ד נאור בן לולו נאשם עבד אלעזיז מגנם (עציר) – הובא באמצעות שב"ס ע"י ב"כ עו"ד עדן יחיא ממשרד עו"ד עבד אבו עאמר גזר דין
בהמשך לנסיבות המתוארות, בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, אולם עובר ליום 27.9.22 בשעה 03:54, הגיע למקום הנאשם, שהוא תושב הכפר יאטה שבשטחים, ניפץ את משולש החלון השמאלי הקידמי של הרכב, פתח אותו וניכנס אליו.
השוטר אנס אלקרינאווי (להלן: השוטר) עקף אותו ובקש ממנו לעצור.
ב. העבירה של גניבת רכב שבכתב האישום הנה עבירת הרכוש הראשונה עבור הנאשם ובקשר לעבירת הבטחון היא בוצעה בשנת 2015, בהיותו קטין ולכן יש לקחת בחשבון את חלוף הזמן ולייחס לה משקל מיזערי.
ערעור על קולת העונש לבית המשפט המחוזי היתקבל והחמיר את עונשו והשית עליו 12 חודשי מאסר לריצוי בפועל ועונשים נלווים.
המבקש הורשע בבית משפט השלום בביצוען של העבירות הבאות: גניבת רכב, נהיגה בפזיזות, נהיגה בזמן פסילה, הכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו ונהיגה ללא ביטוח והשית על המבקש הארכת עונשי המאסר התלויים כנגדו ושרות לתועלת הציבור בהקף של 350 שעות ופצוי למתלונן.
...
לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי מתחם העונש ההולם לאירוע מושא כתב האישום, נע בין 13 ועד 30 חודשי מאסר בפועל, וזאת בצירוף מאסר על תנאי, קנס כספי ופיצוי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו