בית המשפט המחוזי (כב' השופטת ח' לומפ) דחה את היתנגדות העותר והכריז עליו כבר הסגרה בגין העבירות שיוחסו לו בבקשת ההסגרה, למעט עבירה אחת שעניינה סיכון שלומו של קטין, שלגביה נקבע כי אינה עבירה בת הסגרה (תה"ג 11459-01-20 מדינת ישראל נ' פלוני (31.5.2020)).
ביני לביני, הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשה להאריך את תוקף ההכרזה על העותר כבר הסגרה, ובית משפט זה נעתר לבקשתו (החלטה מיום 31.1.2021 שניתנה במסגרת ע"פ 4416/20 הנ"ל).
לפי המתואר בתגובת המשיב, בבקשה נאמר כי ביום 29.7.2021, מספר חודשים לאחר הסגרתו של העותר, פנתה אל רשויות התביעה בארצות הברית מתלוננת נוספת והתלוננה על עבירות מין שלכאורה ביצע בה העותר בהיותה כבת 5 עד 15, לרבות עבירה של אינוס, כאשר חלק מהמעשים התבצעו באותו חדר שחלקה המתלוננת עם אחרים.
ואולם, פרקליטות המדינה והמשיב בחנו את הבקשה מתוך הנחה מחמירה כי אכן מדובר בחריגה מ"כלל הייחודיות", המגביל את האפשרות להסגיר מבוקש כך שיועמד לדין אך ורק על העבירות שבגינן נתבקשה ההסגרה (בכפוף לחריגים מסוימים).
בנסיבות אלו, נטען כי לא מתקיימים סייגים שבגינם אין להעתר לבקשות מהסוג דנן, כגון היתיישנות או תקנת הציבור, וכי לנוכח חומרת העבירות ואופיין הסדרתי, דומה כי דוקא סרוב לבקשת ההרחבה היה עומד בנגוד לתקנת הציבור.
וזו לשונו של סעיף 13 לפרוטוקול המתקן:
סעיף 13 – כלל הייחוד
אדם שהוסגר לפי האמנה אין לעצרו, לשופטו או להענישו אצל הצד המבקש אלא על:
(א) כל עבירה שלגביה אושרה הסגרה, או עבירה פחותה כלולה המבוססת על עובדות זהות לאלה של העבירה שלגביה אושרה הסגרה;
(ב) כל עבירה שבוצעה אחרי הסגרת האדם; או
(ג) כל עבירה שעליה הרשות המבצעת של הצד המתבקש מסכימה למעצרו של האדם, למשפטו או לעונשו.
...
עתירה למתן צו על תנאי המורה למשיב לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל החלטתו להיעתר לבקשת ממשלת ארצות הברית להעמיד את העותר לדין על מעשים ועבירות שלא בגינן הוכרז כבר הסגרה.
על פני הדברים, המקרה דנן נמנה על סוג המקרים שלשמם נחקק ההסדר בחוק ההסגרה, המסמיך את המשיב להיעתר לבקשות הרחבה ולחרוג מעקרון הייחודיות: מדובר בעבירות דומות, שבוצעו (בחלקן) במהלך אותה תקופה, שנתגלו לאחר ביצוע ההסגרה, ושלא היתה מניעה עקרונית להסגיר את העותר בגינן מלכתחילה אילו נכללו במסגרת בקשת ההסגרה.
על רקע האמור, ובנסיבות המקרה דנן, אף דומה כי יש טעם בטענת המשיב כי אילו היתה מדינת ישראל מסרבת לבקשת ההרחבה, מה שעשוי היה להעניק לעותר "מקלט מרחוק" מפני בירור התלונה החדשה, או-אז היתה זו החלטה המעוררת קושי.
סוף דבר, העתירה נדחית.
