בקשה להארכת מעצר בגין סחיטה ואיומים

ערר שהגיש סרגיי לבית משפט זה על ההחלטה נדחה בהסכמה (בש"פ 7169/16) ומשנקפו תשעת החודשים מאז מעצרם של המשיבים, הגישה המדינה בקשה ראשונה להארכת מעצרם ב-90 ימים וזו התקבלה בהחלטת השופט ג'ובראן מיום 11.10.2016 הנזכרת לעיל, בה נקבע כי נשקפת מן המשיבים מסוכנות ברורה הנלמדת מחומרת המעשים המיוחסים להם ומן השיטתיות שבה בוצעו על פי הנטען וכי מסוכנותו של רונן אף מיתעצמת נוכח עבירות האיומים והסחיטה באיומים המיוחסות לו. עוד קבע השופט ג'ובראן כי שיקולים נוספים של חשש משיבוש הליכי משפט והמלטות מהארץ מטים אף הם את הכף אל עבר המשך מעצרם של המשיבים.

...

המסוכנות המיוחסת לרונן אף מועצמת, בהינתן עברו הפלילי המכביד ועבירות האלימות והאיומים המיוחסות לו. אם מוסיפים לכך את החשש המובהק הקיים במקרה דנן משיבוש מהלכי משפט על ידי המשיבים, נוכח העבירות הנוספות המיוחסות להם בהקשר זה, המסקנה הבלתי נמנעת היא כי אין מקום להורות על שחרורם של המשיבים לעת הזו.

מדובר כפי שצוין בתיק מורכב ומרובה עדים ששמיעתו צפויה לארוך זמן רב. לא שוכנעתי שהסיבה לכך שלא נקבעו מועדי הוכחות נוספים על אלה שכבר התקיימו ועל אלה שצפויים להתקיים, רובצת בהכרח לפתחם של המשיבים.

הבקשה מתקבלת, אפוא, ומעצרם של המשיבים מוארך בתשעים ימים החל מיום 9.1.2017 או עד למתן פסק הדין דין בת.פ. 19713-01-16 בבית המשפט המחוזי מרכז, לפי המוקדם.

לפי המיוחס, לקח המשיב חלק פעיל ומשמעותי בעבירות חמורות ובהן, בין היתר, ניסיון רצח, סיוע לניסיון רצח, סחיטה באיומים, נשיאת נשק, ייצור נשק והכל במסגרת ארגון הפשיעה.

בבקשה שלפניי, מבוקשת הארכת מעצרו של המשיב ב-56 ימים, על מנת לאחד את מועד פקיעת צו המעצר של המשיב עם מועד פקיעת צוי המעצר של 18 נאשמים נוספים בפרשה, אשר בעיניינם הוגשה ביום 3.12.2020 בקשה מאוחדת להארכת מעצרם בגין העבירות החמורות שיוחסו להם במסגרת ארגון הפשיעה (להלן: הבקשה המאוחדת).

...

בנסיבות אלו אני רואה להיעתר לבקשת המדינה ולהאריך את מעצרו של המשיב.

בנתון לאמור, אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב ב-56 ימים, החל מיום 18.1.2021 או עד למתן פסק דין בתפ"ח 27442-01-18 בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, לפי המוקדם.

החקירה טרם הסתימה, גברתי יכולה לראות מה בכוונתנו להמשיך לעשות, מבקש להיעתר למלוא הבקשה על מנת שהחקירה תמוצה כפי שצריך ב"כ החשוד 1 מסכם: הטעם הראשון שהחשד הסביר טרם הוטח בו. מדובר בבקשה שניה, ביקשתי שחברי יצהיר לענין עבירת הסחיטה מה היתה הדרישה ומה האיום וחברי מסתתר מאחורי דוח חסוי, ובימ"ש מאשר לו לא להשיב.

זכות השתיקה היא כמובן זכות אשר מוקנית למשיבים אך בעת הדיון בבקשה להארכת מעצר לצורך החקירה, ההמנעות ממתן מענה לשאלות מעצם טבעה מעכבת את היתקדמות החקירה.

...

החקירה טרם הסתימה, גברתי יכולה לראות מה בכוונתנו להמשיך לעשות, מבקש להעתר למלוא הבקשה על מנת שהחקירה תמוצה כפי שצריך ב"כ החשוד 1 מסכם: הטעם הראשון שהחשד הסביר טרם הוטח בו. מדובר בבקשה שניה, ביקשתי שחברי יצהיר לענין עבירת הסחיטה מה היתה הדרישה ומה האיום וחברי מסתתר מאחורי דוח חסוי, ובימ"ש מאשר לו לא להשיב.

מכל המקובץ.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות אני סבורה כי יש לאפשר למבקשת שהות נוספת על מנת לנקוט בפעולות החקירה הנדרשות כדי שניתן יהיה להגיע לחקר האמת.

אשר על האמור אני מורה על הארכת מעצרם של המשיבים עד ליום 1.10.15 שעה 14:00.

ביום 27.05.2021 הגיש העורר בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית משפט קמא מיום 15.01.2018, במסגרתה הוארך מעצרו עד תום ההליכים בפקוח אלקטרוני.

המשך ההליכים לאחר פתיחת ת"פ 55215-07-21 ביני לביני ביצע שורה של עבירות סחיטה ואיומים, כמו גם עבירות של הפרת הוראה חוקית עקב יציאתו מהבית בנגוד לתנאי מעצרו.

זאת ועוד, טען בא-כוח המדינה כי הזמן לא הקהה את מסוכנותו של העורר – ראייה לכך ניתן לראות, לשיטתו, בעובדה שהעורר ביקש הקלות בתנאיו בפני בית המשפט העליון יומיים לאחר שסחט אדם באיומים.

...

דיון והכרעה לאחר שקראתי בעיון את טענות בא-כוח העורר המפורטות בהודעת הערר, שמעתי את טענות הצדדים בעל-פה ונתתי דעתי למכלול השיקולים הרלבנטיים, באתי לכלל מסקנה כי דין הערר להתקבל באופן חלקי.

הואיל ועל העורר הוטל עונש מאסר בפועל (אותו ריצה) בגין עבירות סחיטה ואיומים, סבורני כי יש מקום להקל עמו – בדמות מתן אפשרות יציאה לעבודה, בליווי של מפקח מאושר הלוך ושוב.

לפיכך, נחה דעתי כי אין מדובר באפליה פסולה המצדיקה השוואה מלאה בתנאי שחרור בין השניים.

על יסוד האמור, ובהינתן הטעמים המפורטים בפסקה 14 לעיל, מצאתי להורות על קבלת הבקשה באופן חלקי, במובן של הקלת בתנאי שחרורו של העורר ברוח החלטתו של השופט צ' קאפח מיום 21.10.2020, בגדרי מ"ת 48950-08-16.

נגד כלל המשיבים הוגש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד ביום 20.1.2022 כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לבצוע פשע וסחיטה באיומים שהביאה לכדי מעשה (ולמשיב 1 בבש"פ 263/23 – גם עבירת הלבנת הון) בגין סחיטה באיומים שביצעו נגד זוכים במיכרז שפירסמה רשות מקרקעי ישראל לרכישת קרקעות בעיר טייבה, תוך שהם עושים שימוש במוניטין האלים שלהם על מנת להניע את הזוכים לוותר על זכויותיהם.

בדיון שהתקיים לפנַי היום טענו באי-כוח המשיבים כי נקודת האיזון נעה לעבר שחרורם של המשיבים לחלופת מעצר נוכח חלוף הזמן, והעובדה שאין מדובר בבקשה ראשונה להארכת מעצרם.

...

דין הבקשה להתקבל.

בהינתן מכלול הנסיבות, ובין היתר העובדה שמדובר בהארכת מעצר שניה; אפיונן של העבירות המיוחסות לכלל המשיבים והמסוכנות הטמונה בהן, כפי שפורט בין היתר בהחלטתו של השופט י' אלרון מיום 30.5.2022 בבש"פ 3357/22 (שניתנה בעניינו של מואיד) ובהחלטתה של השופטת ד' ברק-ארז מיום 7.6.2022 בבש"פ 3174/22 (שניתנה בעניינו של מאלק); והעובדה שבנסיבות העניין, בשים לב לקשיים בהבאת העדים וליתר הנסיבות האובייקטיביות (הנתמכות בין היתר בחומר החסוי שהוצג לעיוני), ההליך מתנהל בקצב סביר – לא שוכנעתי כי נקודת האיזון השתנתה באופן המצדיק בחינת שחרורם של מי מהמשיבים מכבלי המעצר מאחורי סורג ובריח.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומאריך את מעצרם של המשיבים בבש"פ 263/23 ב-90 יום נוספים החל מיום 18.1.2023, או עד למתן פסק דין בת"פ 45612-01-22 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד, לפי המוקדם; כמו כן, אני מאריך את מעצרו של משיב 1 בבש"פ 271/23 ב-90 יום נוספים החל מיום 18.1.2023, או עד למתן פסק דין בת"פ 45720-01-22 בבית המשפט המחוזי בחיפה, לפי המוקדם.