בקשה להארכת מועד לצו הריסה מנהלי

רקע כללי: לפניי בקשה להארכת המועד לצוו הריסה מינהלי לפי סעיף 207 לחוק התיכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התיכנון והבניה"), אשר הוצא על ידי יו"ר הועדה המחוזית לתיכנון ובנייה במחוז מרכז ביום 11.6.17 (להלן: "הצוו").

...

עקב כך הגיש המבקש בקשה להארכת המועד לביצוע הצו, היא נושא החלטה זו. עוד נטען כי המסקנה המתחייבת מהדו"חות שנערכו על פי הביקורים באתר על ידי המפקח היא שמדובר במבנה שבנייתו טרם נסתיימה.

גישה זו נקבעה על ידי בית המשפט העליון (ר' למשל דברי כב' השופטת פרופ' דפנה ברק-ארז) בע"פ 8655-13 מדינת ישראל נ' חאג' יחיא: "מאפייניו ומטרותיו של צו ההריסה המינהלי, שעליהם עמדנו לעיל, מובילים למסקנה כי לאחר שהוצא צו הריסה מינהלי כדין יש לאכפו במהירות. ...המהירות הנדרשת בביצועו של צו ההריסה המינהלי נובעת בראש ובראשונה מהאינטרס הציבורי המצדיק מלכתחילה את הוצאת הצו – אכיפתם של דיני התכנון והבניה "בזמן אמת" באופן שלא יאפשר עבריינות בניה באמצעות קביעת עובדות בשטח.

בנסיבות העניין תוך התחשבות בתכלית הצו, באיזון האינטרסים, בנסיבות ובסיבות שהביאו להימנעות מביצוע הצו, אני מקבל את הבקשה.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת המועד לביצוע צו ההריסה וזאת עד ליום 20.7.18 (תוך התחשבות במועד חג הרמדאן).

ברע"פ 710/02 לעיל, אושרה הארכת מועד ביצועו של צו הריסה מינהלי חרף העובדה שמחמת תקלה טכנית לא בוצע הצוו בתקופה שנקבעה והבקשה להארכת המועד הוגשה באיחור של כחודשיים; וברע"פ 351/05 איוב נ' הועדה המקומית לתיכנון ולבנייה חיפה [פורסם בנבו] האריך בית-המשפט את התקופה לביצועו של צו ההריסה המינהלי, למרות שהבקשה להארכת המועד הוגשה באיחור ניכר של כחמישים יום.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות, בהחלטות קודמות ובנספחים המצורפים, וכן בפרוט' הדיונים ובפסיקה, מצאתי כי דין הבקשה להארכת המועד לביצוע צו ההריסה – להתקבל.

בנסיבות העניין תוך התחשבות בתכלית הצו, באיזון האינטרסים, בנסיבות ובסיבות שהביאו להימנעות מביצוע הצו, אני מקבל את הבקשה.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על הארכת המועד לביצוע צו ההריסה וזאת עד ליום 1.12.18.

(ב) בית המשפט רשאי לתת ארכה לבצוע הצוו או ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובילבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים" סעיף 2 לתקנות התיכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי) התש"ע- 2010 (להלן: "התקנות") מורה כי בקשה "להארכת מועד לבצוע צו תוגש בכתב לפי הטופס שבתוספת השניה, עד שבעה ימים לפני מועד ביצוע הצוו". במקרה הנידון המועד לבצוע הצוו תם ביום 16.4.23 ואילו הבקשה הוגשה ביום 9.4.23 בערב ולפיכך, למעשה, הוגשה הבקשה בסד הזמנים הקבוע בחוק.

...

נטען כי גם בבקשה לגופה אין די טענות המהוות משום נימוק מיוחד, כדרישת המחוקק, המצדיקות להיעתר לבקשה.

המבקשת מציינת עוד כי הבקשה הוגשה בפועל עוד ביום 4.4.23, אולם בשל שגגה הוגשה לערכאת הערעור ולא לבית משפט זה. בכל הנוגע לטענות בדבר העדר התצהיר, נטען כי הבקשה הוגשה לאחר שבקשה לביטול צו הריסה מנהלי נדחתה ולאחר שהערעור נדחה אף הוא, כך שהעובדות הנוגעות לצו הוכרעו ואינן דורשות תמיכה בתצהיר.

כך למשל, נקבע ברע"פ 3319/1, שקיראת נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם ב"נבו", 20.7.15, כי: " הנני תמים דעים עם הערכאות הקודמות, כי הימנעות המשיב ממימוש צו ההריסה במועדו, נבעה מחמת נסיבות מיוחדות, עקב הרגישות הביטחונית בה נתונה העיר ירושלים בתקופה האחרונה. בהינתן נסיבות אלו, נחה דעתי כי לא דבק כל פגם בהתנהלותו של המשיב, ובוודאי שאין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין. לפיכך, בדין קבעו הערכאות הקודמות כי יש להאריך את תוקפו של צו ההריסה המינהלי". לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת, אם כי לא במלואה.

בתאריך 26.5.22 הגישה המשיבה בקשה להארכת מועד לבצוע צו ההריסה המינהלי ב-90 יום (להלן: "הבקשה או בקשת הארכה").

...

לאור האמור, טען ב"כ המשיבה כי יש לדחות את הבקשה.

בהעדר הוכחת זיקתו של המבקש למקרקעין או למבנה – דין הבקשה להידחות על הסף.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

אמנם אין להעתר לבקשות אלו כעניין שבשיגרה, אולם טעמים בטחוניים הוכרו בפסיקה ככאלה אשר מצדיקים מתן הארכת מועד לבצוע צו הריסה מינהלי (ראה רע"פ 3319/15 שקיראת נ' יו"ר הועדה המקומית לתו"ב ירושלים, 20.7.15; ע"פ(ירושלים) 2604/08 דיוק נ' יו"ר הוועדה המקומית לתו"ב ירושלים, 25.12.2008, פסקה 17).

...

ביום 30.11.23 הגישה המשיבה גם בקשה לדחות את הבקשה להארכת מועד ולפסול את התצהיר שהגישה המבקשת, ולבקשה זו צרפה המשיבה תמונות שצולמו במועדים שונים ואשר מוכיחות, לטענתה, כי הייתה נוכחות משטרתית במקום הבנייה, בניגוד לטענות המבקשת ולתצהיר הקמב"ץ. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

אמנם אין להיעתר לבקשות אלו כעניין שבשגרה, אולם טעמים ביטחוניים הוכרו בפסיקה ככאלה אשר מצדיקים מתן הארכת מועד לביצוע צו הריסה מנהלי (ראה רע"פ 3319/15 שקיראת נ' יו"ר הוועדה המקומית לתו"ב ירושלים, 20.7.15; ע"פ(ירושלים) 2604/08 דיוק נ' יו"ר הועדה המקומית לתו"ב ירושלים, 25.12.2008, פסקה 17).

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה, ומאריכה את המועד לביצוע צו ההריסה למשך 60 ימים מהיום.