בקשה להארכת מועד להתנגדות להוצאה לפועל

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר בהוצאה לפועל (למעשה לקבוע כי ההיתנגדות הוגשה במועד), וכן היתנגדות לבצוע השטר.

...

לאחר שנתתי דעתי למכלול הדברים, מסקנתי היא כי ניתן היה לדחות את בקשת הארכת המועד שבנדון וממילא את ההתנגדות שבנדון, אך אעשה חסד עם הנתבעת ולא אדחה אותן רק בשל האיחור בהגשת ההתנגדות, תוך איזון בחיוב בהוצאות/הפקדה.

ביום 2.8.2020 הגיש הנתבע היתנגדות לבצוע שטר שהגישה התובעת וכן בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות ללישכת ההוצאה לפועל – ואלה הועברו לבית המשפט.

...

הנתבע טען כי דו"ח השקילות אינו תקין, וכי בהיעדר תעודות שקילה, דין התביעה כולה להידחות.

ד - סופו של דבר מורם מהאמור עד כה כי התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מורה כדלקמן: המזכירות תעביר לתובעת, על-ידי ב"כ, את הסכום של 10,000 ₪ שהפקיד הנתבע בקופת בית המשפט; הנתבע ישלם לנתבעת סך של 16,411.5 ₪ (26,411.5 – 10,000 ₪) עד יום 1.9.2022, שאם לא כן ישופעלו ההליכים בתיק ההוצאה לפועל (בניכוי הסכום של 33,924.5 ₪); הנתבע ישלם לתובעת שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 8,000 ₪.

המבקשת עוד טענה כי החובה להוכיח שניתנה תמורה בגין השיקים מוטלת על המשיב, אולם לבקשת הבצוע לא צורפה ראייה כלשהיא המעידה על מתן תמורה זו. מכל האמור, עותרת המבקשת לבית המשפט לקבלת ההיתנגדות לבצוע שטר, לקבלת הבקשה להארכת מועד הגשת ההיתנגדות וכן לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל, תוך חיוב המשיב בהוצאות ושכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק.

...

עוד טען המשיב כי המבקשת לא הצביעה על טעמים מיוחדים להארכת המועד להגשת ההתנגדות שעה שהאזהרה נמסרה לה כדין, לפיכך דין הבקשה להארכת המועד להידחות על הסף.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לקבל את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכה של המבקשת מלהשמיע התנגדותה נוכח טענותיה כי המשיב אינו אוחז בשיקים כשורה אשר לא ניתנה תמורה בגינם וכי איננה חייבת כספים למשיב, שהינם טענות הגנה הראויות להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו בכפוף להפקדת סכום של 7,000 ₪ בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

מכל האמור, המשיב עותר לבית המשפט לדחיית הבקשה להארכת מועד הגשת ההיתנגדות תוך חיוב המבקש בהוצאות ושכ"ט עו"ד. המסגרת המשפטית: הכלל הוא, שהסמכות לעיכוב ו/או ביטול הליכים בהוצאה לפועל נימצאת בידי רשם ההוצאה לפועל.

...

לעומתו, טען המשיב בתגובתו לבקשה כי דין הבקשות להידחות היות והמבקש אינו מתכחש לעצם ערבותו לחוב ואף מודה כי חתם על כתב הערבות להלוואת המשכנתא אשר נטלו הלווים העיקריים.

מן הכלל אל הפרט: לאחר עיון בטענות המבקש הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל.

אך על מנת שלא לחסום את דרכו של המבקש מלהשמיע התנגדותו נוכח טענותיו כי החתימה שעל גבי שטר החוב אינה חתימתו, שהינה טענת הגנה הראויה להתברר, אני מורה כי כל הליכי ההוצל"פ שננקטו בתיק יעוכבו והעיקולים שהוטלו על חשבונו בבנק ועל משכורתו יבוטלו וזאת בכפוף להפקדת סכום של מלוא סכום החוב בקופת בית משפט בתוך 30 יום.

תקנה 109(א3) קובעת כי בית המשפט שהועברה אליו בקשה להארכת מועד כאמור בתקנת משנה (א) או (א1) מוסמך "להאריך את המועד להגשת ההיתנגדות, והגשתה במועדים שקבע בית המשפט, תיחשב כאילו הוגשה בתוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה ויחולו עליה תקנות 106 ו-108..". תקנה 128(א) לתקנות ההוצאה לפועל, מחדדת וקובעת כי ".. נקבעו מועדים בתקנות אלו, רשאי רשם ההוצאה לפועל להאריכם מטעמים מיוחדים שרשם; מועד שבסדר דין בפני בית משפט, רשאי בית המשפט להאריכו, לפי הקבוע בתקנות סדר הדין" (הדגשה אינה במקור - ר.ז) הווה אומר, עם הגשת היתנגדות לבצוע שטר, במועד או באיחור, הופכת בקשת הבצוע לתביעה בסדר דין מקוצר (כתוארה אז) שאז על בית המשפט לשקול בין היתר את אינטרס התובע על פי תביעה שלכאורה אינה מוטלת בספק למימוש זכותו וכן את האנטרס הצבורי להגברת יעילות מערכת המשפט ומנגד זכותו של הנתבע להיתגונן מפני תובענה וזכות הגישה לערכאות שיפוטיות , הנחשבת זכות חוקתית רמת מעלה.

...

השיהוי ניכר בהגשת הבקשה, בשים לב לאינטרס ההסתמכות של התובעת, מביאים למסקנה כי אין הצדקה להארכת המועד.

נקבע בפסיקה כי ככל שסיכוייו של ההליך בגינו מבוקשת ארכה נמוכים, נחלשת ההצדקה להעתרות למתן ארכה (בש"א 795/20 שגיא נ' נגרי (30.1.20)).

סוף דבר: בהתחשב בכל האמור אני דוחה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות ובהתאם לכך אני דוחה את התנגדותו.