בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט השלום בבאר שבע (כב' השופטת אורית ליפשיץ) מיום 16.03.20, בת"ט 43816-01-20 לפיה הורה על דחיית בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר חוב ע"ס 100,000 ₪, שהוגש לבצוע בשנת 2013, ואשר מועד פרעונו 20.3.13 לגביו הומצאה אזהרה למבקש ביום 11.9.13.
...
לאחר שעיינתי בבקשה כמו גם בנספחים לה ובתיק קמא, מסקנתי הינה שדין הבקשה להידחות ללא צורך בקבלת תשובה ובהתאם לתקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 כפי שיפורט להלן.
דיון
כפי שהקדמתי דין הבקשה להידחות.
אלא שבהינתן האיחור של 6 שנים, כשהנימוקים והטעמים לארכת מועד אינם מהחזקים, וכאשר מדובר בנימוקי התנגדות שאינם מהגבוהים, בשקלול הדברים, בתוצאה, איני סבור שיש הצדקה להתערבות ערעורית בה, כלומר הוראה אודות מתן ארכה להגשת ההתנגדות במקום ההחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו.
לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.