בקשה להארכת מועד להשפט - אי המצאת הודעת תשלום קנס

בגוף הדוח צוין כי העבירה בוצעה בתאריך 25.11.20 וכי המועד האחרון להגשת בקשה להשפט הנו 23.02.2021, שהוא המועד האחרון שנקבע בחוק לתשלום הקנס.

לטענת ב"כ המבקש, המבקש פנה לבא כוחו במועדים הקבועים בחוק ואולם לא הוגשה בקשה להשפט בשל אי המצאת העתק תעודת זהות ובשל פרוק שותפות של משרד בא כוח המבקש.

בנוגע לטענה כי יגרם למבקש עוות דין אם לא ינתן לו יומו, כפי שנקבע ברע"פ סאלם שלעיל: "על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. " טענה כללית כי המבקש כופר בבצוע העבירה אין בה די כדי לבסס טענת עוות דין הצדיקה הארכת מועד להשפט (ראו רע"פ 2573/17 גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17).

עיון בהודעת תשלום הקנס בדברי מקבל הדוח – הוא המבקש, נרשמו הדברים הבאים : "לא שמתי לב חזרנו בסיס רמון". יש לראות בדברי המבקש משום ראשית ראיה.

...

בעניין זה יאמר כי דין טענות המבקש להידחות.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

מתגובת המשיבה, עולה כי הודעות תשלום הקנס הומצאו כדין למבקש, שכן, על פי סעיף 237(ג) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, דבר דואר רשום שלא ניתן היה להמציאו, בשל סרוב לקבלו או לחתום על אישור המסירה, ייחשב כאילו הומצא כדין ובמקרה דנן, הוחזרה הודעת תשלום הקנס, שנשלחה לכתובת המבקש, בדואר רשום, בציון "לא נידרש". בחינת הטענה ל"עוות דין" בקשתו של המבקש היא למתן הארכת מועד להשפט על אף אי עמידתו בזמנים הקבועים בדין, במקום בו הדו"ח הוסב על שמו שלא במסגרת הזמנים הקבועים בדין.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים הנלווים ובתגובת המשיבה, מצאתי, כפי שקבעתי בעבר, שאין ולא הוצג נימוק המצדיק התנהלות המבקש ואי עמידתו במועדים שנקבעו בחוק.

בנסיבות שהוצגו לפני לאחר שבחנתי את מועד רישום הודעות תשלום הקנס, המסמכים והתצהירים, מצאתי כי קיים אותו חשש ל"עיוות דין" המצדיק מתן ארכה להגשת בקשה להישפט.

לאור האמור ומשהודעת תשלום קנס נשלחה למבקש כדין, בהיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת המועד להשפט יש לדחות הבקשה.

  דיון והכרעה:   המצאת הודעת תשלום קנס   המבקש אינו חולק בבקשתו כי הודעת תשלום קנס הוצאה לו וכי עליו היה להגיש בקשה להשפט עד למועד 24.10.23.

...

במקרה דנא, המבקש הגיש הודעה למפנ"א ביום 15.6.23 בו טען כי הוא זה אשר נסע ברכב ביום האירוע נשוא הדו"ח. כעת ובניגוד להודעתו מיום 15.6.23 וכעולה מבקשתו ומתצהיר שצורף לבקשה הוא עותר להארכת מועד להישפט על מנת לאתר את מי שלטענתו נהג ברכב ביום האירוע נשוא הדו"ח. אין מקום להיעתר לבקשה גם מטעם של הסבת הדו"ח על שם הנהג שנהג ברכב ביום ביצוע העבירה , כאשר זהותו של הנהג, לטענת המבקש, כלל לא ידועה לו בשלב זה. שיהוי בהגשת הבקשה   על המבקש היה להגיש בקשתו עד ליום 24.10.23 ובקשתו הוגשה רק ביום 15.11.23.

  ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

  הבקשה נדחית.

   דיון והכרעה: האם בוצעה המצאה כדין? בית המשפט ייעתר לבקשה להארכת מועד להשפט אם קיימת סיבה מוצדקת, טעם ראוי או נימוק ממשי המסביר את האיחור בהגשת הבקשה להשפט, או אם השתכנע בית המשפט כי דחיית הבקשה עלולה לגרום לעיוות דין, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפורטו.

לפיכך אני קובעת כי הודעת תשלום הקנס הומצאה כדין למבקש וכי הבקשה הוגשה באיחור ולא הוכחו נסיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד.

...

לעניין טענות הגנה טען כי אחר נהג ברכבו במועד ביצוע העבירה ויש להעתר לבקשתו לצורך הסבת הדו"ח. המבקש צירף תצהיר לבקשה שהנו על דרך הפניה לבקשה.

לפיכך אני קובעת כי הודעת תשלום הקנס הומצאה כדין למבקש וכי הבקשה הוגשה באיחור ולא הוכחו נסיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד.

לאור האמור לעיל , דין הבקשה להידחות.

...