המבקשים יפקידו את הסכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), בקופת בית המשפט, או ימציאו, למזכירות בית המשפט, ערבות בנקאית (של בנק מוכר הפועל בישראל) או ערבות של חברת ביטוח (מוכרת הפועלת בישראל), על סכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין (לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט), ממוענת למשיבים, לתקופה של שנתיים.
בצד בקשה זו, הוגשה בקשה להארכת מועד להפקדת הבטוחה.
...
כנגד ביצוע הפקדה כאמור לעיל (של כספים או של ערבות) המשיבים יחתמו על כל המסמכים שיידרשו לשחרור הדירה כאמור, וכן על כל מסמך שיידרש ובו התחייבות או הבהרה כי יחתמו על מסמכים לשחרור העיקול בכפוף וכנגד הפקדה על פי החלטתי זו".
לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כך שהצו לעיכוב ביצוע יוארך עד למתן פסק דין בערעור, בהתקיים האמור להלן, בתוך 30 יום מיום מתן החלטתי זו:
(-) המבקשים ישעבדו את הדירה לטובת המשיבים, בשיעבוד ראשון בדרגה, לצורך הבטחת הסכום המבטא את החיובים הכספיים שנפסקו במסגרת פסק הדין, לרבות ההחלטה בדבר סכום הוצאות המשפט;
(-) תירשם הערת אזהרה על התחייבות המבקשים להימנע מביצוע עסקה או מהשכרת הדירה לכל תקופה העולה על 6 חודשים;
(-) תירשם הצהרה מפי המבקשים, לפיה לא יטענו לזכויות בדירה מכוח מגורים;
(-) המשיבים ימציאו, לבקשת המבקשים, מסמך ובו הסכמתם כי העיקול אשר הוטל לבקשתם על הדירה יימחק במעמד רישום השיעבוד לטובתם, כאמור לעיל.
לא בוצע האמור בסעיף 4 לעיל בתוך 30 יום מיום מתן החלטתי זו, יתבטל הצו לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי.