יצוין, כי באותו מועד ניתנו למבקש שני דו"חות נוספים:
דו"ח מספר 10153221287 מסוג בררת משפט, בגין נהיגה ברכב בלא זהירות, בכך שניכנס לצומת במהירות עקף רכבים מימין עקיפה תוך נסיעה בשול כניסה לנתיב האצה ועקיפת רכבים, בנגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה;
ודו"ח מספר 10251198379 מסוג הזמנה לדין, בגין נהיגה ברכב שנמסרה עליו הודעת אי שימוש על ידי שוטר שהוא בוחן תנועה, בנגוד לתנאים שפורטו בהודעת אי שימוש, בנגוד לתקנה 308(ד) לתקנות התעבורה.
אין גם בטענה שבמקרים אחרים המדינה נהגה אחרת, ואף נתנה הסכמתה להארכת מועד להשפט, כדי להצדיק להעתר לבקשה; וכפי העולה מתגובת המשיבה, מדובר בהסכמות שניתנו לפנים משורת הדין לגבי דו"ח ספציפי, ורובם מתייחסים לעבירות שבוצעו במועדים בהם ההנחיה התקפה היתה אחרת.
...
יתרה מכך, אני סבורה כי יש לדחות הבקשה גם לגופה.
אני סבורה, כי אין בנסיבות אלה כל הצדקה לשיהוי בהגשת הבקשה להישפט; וכפי שנפסק, בעת שדנים בעבירות קנס קיימת חשיבות לסיום ההליכים במועדם (עפ"ת (מחוזי מרכז) 20041-12-22 יהודה נ' מדינת ישראל, 13.1.23).
וראו גם דברי בית המשפט בעפ"ת (מחוזי חיפה) 37191-10-21 שרארי נ' מדינת ישראל, 15.11.21, פסקה 18: "הטענה לפיה אמצעי תיקון אותם נדרש אדם לבצע, מהווים שיקול לקבלת הבקשה, דינה להידחות. אין בטענה לקיומו של נזק עקב צבירת נקודות כתוצאה מתשלום דו"ח, כדי להצדיק הארכת מועד, וכלל אין הדבר בבחינת שיקול שיש בו כדי לענות על התנאים שנקבעו בפסיקה באשר להארכת מועד להישפט."
ועפ"ת (מחוזי נצ') 45391-01-19 גיא כהן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 31.03.2019):
"עולה מטענות המערער כי בקשתו להישפט הוגשה באיחור ובדיעבד וזאת רק לאחר שהתבררו לו ההשלכות של תשלום הקנס, מבחינת אמצעי התיקון המוטלים על ידי משרד הרישוי עקב צבירת הנקודות. טעם זה, כשלעצמו, איננו מצדיק את הארכת המועד להישפט (ראה: רע"פ 2754/12 פול ביסמוט נ' מדינת ישראל, 19.4.2012). "
לפיכך, יש לדחות הבקשה בשל השיהוי הרב בהגשתה.
אין גם בטענה שבמקרים אחרים המדינה נהגה אחרת, ואף נתנה הסכמתה להארכת מועד להישפט, כדי להצדיק להיעתר לבקשה; וכפי העולה מתגובת המשיבה, מדובר בהסכמות שניתנו לפנים משורת הדין לגבי דו"ח ספציפי, ורובם מתייחסים לעבירות שבוצעו במועדים בהם ההנחיה התקפה היתה אחרת.
לפיכך, הבקשה נדחית, בלא צורך בדיון במעמד הצדדים (רע"פ 9142/01 סוריאה אטילה נ' מדינת ישראל).