בקשה להארכת מועד להישפט בעבירת מהירות (מצלמת א-3)

מבוא לפני בקשה להארכת מועד להשפט בגין דו"ח שעניינו עבירת מהירות שצולמה במערכת מצלמות א3, מיום 16.06.2021.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המדינה, שקלתי את טענות הצדדים, אף קיימתי דיון במעמד הצדדים, שקלתי בשנית את טיעוניהם וכן בחנתי את המוצגים שהוגשו מטעמם, החלטתי לדחות את הבקשה.

חשש לעיוות דין לא שוכנעתי כי ייגרם למבקשת עיוות דין אם בקשתה תדחה, שכן נקבע לא אחת כי אין בשאלת אמינות מצלמות א3 כדי להוכיח עיוות דין.

סוף דבר לאור כל האמור, הבקשה נדחית.

הבקשה עסקה בעבירה של נהיגה במהירות מופרזת שתועדה באמצעות מצלמת א/3 ואשר בוצעה, לפי הטענה, ביום 11.8.2017.

לפיכך, לטענת המדינה, היתקיימה בעניינינו חזקת המסירה של הודעת תשלום הקנס למערער, ונוכח הלקוניות של טענות המערער לגופם של דברים אין עילה להאריך את המועד להשפט בגין הודעת קנס זו. ביום 15.10.2018 דחה בית-המשפט קמא את בקשת המערער להארכת מועד להשפט.

...

בית-המשפט קמא קבע כי – "צו ההרחקה ניתן במועד שהיה לפני קבלת הדוח ובטח לפני מועד הגשת הבקשה להישפט ולכן תמוה מדוע מציין המבקש כתובת שמלכתחילה ידועה ככתובת שאינו יכול דרכה לקבל את הזימון. בנסיבות אלה, ומשלא מצאתי בפי המבקש טענת הגנה אפשרית, אני מורה על דחיית הבקשה". על החלטה זו הוגש הערעור הנוכחי.

מנגד, המדינה טענה כי ההכרעה בעפ"ת (י-ם) 46562-12-18 הנ"ל מחזקת את טיעוניה לפיהם דין הערעור להידחות, שכן שם דובר בעבירה שבוצעה עוד קודם לעבירה המיוחסת למערער בתיק הנוכחי.

אמנם כן, במקרה הנוכחי אישור המסירה חזר בציון "עזב" (ולא בציון "לא נדרש"), ונדמה שיכול שיהיו מקרים מתאימים שבהם הרישום "עזב" באישור המסירה יהיה בו כדי להוביל לכלל מסקנה בדבר סתירתה של חזקת המסירה.

ראו דברי כב' השופט קרא ברע"פ 1771/19 עבודי נ' מדינת ישראל (2019) והאסמכתאות המפורטות שם. אשר על כן, הערעור נדחה.

בפניי בקשה להארכת מועד להשפט בגין דו"ח 90517042991 שעניינו עבירת מהירות שצולמה באמצעות מצלמת א' – 3 ביום 5.4.2020.

...

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה וכן בתגובת המשיבה, נחה דעתי כי דינה להידחות.

לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.

עובדות המקרה ביום 21.01.21 נערכה כנגד המבקש הודעת תשלום הקנס שבנידון (להלן – הדו"ח) ועניינה, עבירת מהירות (מצלמת א/3).

בנסיבות אלו של הודיה בעבירה, גם אם מוגש כעת תצהחר "הסבה" על ידי בנה הרי נוכח השהוי בהכנת התצהיר, אף לא מיתקיים עוד אותו "חשש לעיוות דין", המצדיק הענות לבקשה להארכת המועד להשפט.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, במסמכים הנלווים ובתגובת המשיבה, מצאתי כי התשובה לשתי השאלות שלילית.

לפיכך, הבקשה נדחית.

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה להשפט, בגין עבירת מהירות שנאכפה באמצעות מצלמה א3, שנעברה ביום 21.3.22 רקע וטענות הצדדים: ב"כ המבקש טוען כי המבקש לא קיבל כל הודעה על דו"ח נשוא הבקשה, וכי מאישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט עולה כי דבר הדואר 'לא נידרש' אולם המבקש עוקב באופן סדיר ותקין וחיכה לקבל דואר שלא הגיע.

...

לפיכך אני קובעת כי הבקשה הוגשה באיחור רב ומהסיבה זו בלבד יש לדחות את הבקשה.

   באשר לטענת המבקש בעניין צבירת נקודות אשר תגרום לו לנזק כבד , ראו לעניין זה עפ"ת (מחוזי נצרת)  33128-12-15 רביע מירם נ' מדינת ישראל, 24.2.16, כב' השופט סאאב דבור: "בשולי פסק הדין אציין כי לא ניתן להתעלם מהתופעה הנפוצה לפיה מערערים/מבקשים אחדים פונים לבית המשפט אם זה במסגרת בקשה לביטול פסק דין ואם זה במסגרת הודעת ערעור, אך לאחר שנודע להם על שלילת רישיון נהיגה ו/או צבירת ניקוד מטעם משרד הרישוי. תופעה זו הינה פסולה ושורשיה יונקים מתוך רצון של אותם מערערים/נהגים לחלץ את עצמם מן המבוי הסתום אליו נקלעו. במצבים שכאלה ברי, כי אין עניין לנו בטענות שמקורן בפסק הדין עצמו או בהליך התעבורתי העומד בבסיס צבירת הנקודות." לאור האמור לעיל , דין הבקשה להידחות.