למחרת יום החתימה על התצהיר, בתאריך 22.2.18, למעלה מחמשה חודשים לאחר קבלת ההודעה ולמעלה מחודשיים לאחר המועד האחרון לתשלום, הגיש המערער לבית משפט קמא בקשה דחופה להארכת המועד להשפט.
בנוסף, צוין בהודעה כי המערער הגיע מכיוון יגור בנתיב ימני, בודד לחלוטין, בעוד השוטר עמד סטאטי בשול הימני והפעיל את המכשיר מחוץ לניידת, תוך ביצוע הצבעה עם הקרן למרכז הרכב.
ברע"פ 2096/07 כוכבי נ' מדינת ישראל (1.5.07) נקבע -
"על הסוגיה חולשות הוראותיו של סעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי, כמו גם הכללים הנוהגים ברגיל באשר להידרשות מחודשת להרשעה חלוטה בפלילים. אלה גם אלה סוללים בפני אדם, אשר קנס הושת עליו בגין עבירת תעבורה שביצע, לרבות בפני מי ששילם את הקנס, דרכים שונות להיתגונן מפני הרשעה או לשנות ממנה. בחלקן, מוגבלת הפעולה בזמן, וזאת משיקולים של סופיות הדיון ושל יעילות ההליך. ברם, מקום בו לא ידע ולא יכול היה אדם לדעת כי אישום תלוי ועומד נגדו, עשויה להמצא הצדקה לחריגה מסד זמנים זה".
במקרה הנוכחי, כמפורט לעיל, המערער קיבל את ההודעה לידיו ואינו יכול להשמע בטענה כי לא ידע על האישום התלוי ועומד נגדו.
ברע"פ 7839/08 קורנפלד נ' מדינת ישראל (10.11.08) נקבע –
"ככל שחפץ המבקש למנוע את הרשעתו או להביא לביטולה, היה עליו לעשות כן בגדרי המועדים שנקבעו לכך בחוק. אמנם כבר נפסק, כי ייתכנו נסיבות בהן תתאפשר סטייה מסדר הזמנים האמור, לרבות מקום בו לא ידע ולא יכול היה הנאשם לדעת כי תלוי ועומד נגדו כתב אישום (רע"פ כוכבי הנ"ל). עם זאת, אין עניינו של המבקש נימנה עם מקרים אלו. המבקש מודע היה לעובדה כי בכלי-הרכב אשר רשומים על שמו נעשה שימוש בידי עובדי החברה וכי דו"חות אשר מתקבלים בחברה בקשר עם השמוש ברכבם אלו, מטופלים ברגיל על-ידי הממונה על צי הרכבים. בנסיבות אלו, תמים דעים אני עם מסקנת בית-המשפט המחוזי, ולפיה האחריות לקיומם של רישום מסודר לעניין השמוש ברכבם, ושל הנחיות מתאימות לעניין הגשת בקשות לביטול הדו"חות, רובצת לפתחו של המבקש. מהבקשה עולה כי אף במקרים דומים בעבר לא הקפיד הממונה על משלוח בקשות הביטול במועד. מכל מקום, בודאי לא ניתן לומר בנסיבות אלו כי לא יכול היה המבקש לדעת כי תלוי ועומד נגדו כתב אישום, באופן המצדיק סטייה מהמועדים הקבועים בחוק להגשת בקשה לביטול הדו"חות".
באותו הליך טען המבקש לעיוות דין בכך שהדו"חות שהגיעו למשרדי החברה שהוא בעל מניות בה הועברו לממונה על צי הרכב, מבלי שהמבקש ידע על כך. חרף העובדה שהרכבים רשומים על שמו, בוצעו עבירות התנועה בידי אחרים.
...
סבורני כי לא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא אשר הדגישה כי אין זה המקרה בו הוצגו נימוקים חריגים ומיוחדים המצדיקים לאפשר למערער לחזור בו מהודייתו אשר כאמור מגולמת בתשלום הקנס מכוח חזקה שבדין אשר לצידה היגיון רב.
המערער הרי קיבל את ההודעה מידית מידיו של השוטר.
בקשותיו נדחו מהטעם שהוגשו בחלוף המועד הנקוב בחוק ופניות נוספות מטעם המבקש בעניין זה נדחו אף הן.
לאחרונה נקבע ברע"פ 4122/17 אדרי נ' מדינת ישראל (22.4.18) –
"מסקנתן של הערכאות הקודמות כי הנימוקים שהמבקש העלה כהסבר לאי הגשת הבקשה להישפט במועדה, אינם מצדיקים את אי-עמידתו במועד – מקובלת עליי. הטעמים שבגינם המבקש טוען שיש לאפשר לו להגיש בקשה להישפט תוך חריגה מהמועדים הקבועים לשם כך בחוק, אינם מצביעים על נסיבות שהיו מעבר לשליטתו של המבקש ואשר מצדיקים חריגה מן המועדים הקבועים בחוק".
באותו הליך טען המבקש כי הדוח אבד לו ועיכובים שונים מנעו ממנו להגיש את בקשתו להישפט במועד, בין היתר בשל חגים וחופשות.
משאלו פני הדברים, אינני סבור כי נפל פגם בהחלטתו של בית משפט קמא ואין בידי להיעתר לערעור.
