בגדריו, נדחה עירעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע (כבוד השופטת נ' חקלאי) בהמ"ש 12906-03-23 מיום 11.05.2023, בה נדחתה עתירת המבקש להארכת המועד להשפט בגין דו"ח תעבורה.
...
בגדרו, נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בבאר-שבע (כבוד השופטת נ' חקלאי) בהמ"ש 12906-03-23 מיום 11.05.2023, בה נדחתה עתירת המבקש להארכת המועד להישפט בגין דו"ח תעבורה.
לשיטת המבקש, עניינו מעלה סוגיה עקרונית, שכן במקרים כגון דא "נאשם רק יכול לצאת מופסד, אם חתם על הדוח משמע שכל מה שנאמר שם אמת וכי קיימת חזקת מסירה, אך אם סרב לחתום על הדוח עדיין יש להאמין לדברי השוטר וכי עדיין קימת חזקת מסירה".
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, מצאתי כי דינה להידחות.
לצד האמור, לפי סעיף 230 לחסד"פ, בסמכותו של בית המשפט להיעתר לבקשה להישפט באיחור בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 229(ה) לחסד"פ ובשינויים המחייבים, כלומר "אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה", או מנימוקים מיוחדים שיפורטו.
סוף דבר, הבקשה נדחית.