בבקשה זו התבקש בית המשפט להורות על הארכת מועד להגשת תגובה לבקשה אותה הגישה המבקשת ביום 20.11.22 (בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים טרם הגשת תביעה נגזרת בהתאם לסעיף 198א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, תכונה להלן : "הבקשה העיקרית"), וזאת עד להכרעה בבקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידי משיבים אלו (בקשה מס' 7, תכונה להלן: "בקשת סילוק הדירקטורים").
ההכרעה
לאחר עיון בבקשה העיקרית; בבקשות הסילוק ; בבקשות הארכה ובתשובה להן, סבורה אני כי בשלב הראשון יש לקבל את הבקשה החלופית של המשיבים ולהורות על הארכת המועד שנקצב להגשת התשובות, אבהיר קביעתי זו.
המבקשת עצמה, במענה לטענות הפרוצדוראליות המועלות על ידי המשיבים, מבקשת לבצע היקש מסעיף 14(ז) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, שם נקבע הקף של 30 עמודים לבקשת אישור (וזהו היקפה של הבקשה העיקרית שבפניי).
...
שתי הבקשות תכוננה להלן "בקשות הארכה".
אציין כי לאחר שהתקבלה תשובת המבקשת לבקשות הארכה בקשו המשיבים, מגישי הבקשות, להגיש תגובה לתשובת המבקשת (בקשה מס' 12), אולם לאור התוצאה אליה הגעתי לא ראיתי מקום ליתן זכות תגובה – ולפיכך בקשה מס' 12 נדחית.
ההכרעה
לאחר עיון בבקשה העיקרית; בבקשות הסילוק ; בבקשות הארכה ובתשובה להן, סבורה אני כי בשלב הראשון יש לקבל את הבקשה החלופית של המשיבים ולהורות על הארכת המועד שנקצב להגשת התשובות, אבהיר קביעתי זו.
המבקשת עצמה, במענה לטענות הפרוצדורליות המועלות על ידי המשיבים, מבקשת לבצע היקש מסעיף 14(ז) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, שם נקבע היקף של 30 עמודים לבקשת אישור (וזהו היקפה של הבקשה העיקרית שבפניי).
סבורה אני כי יש לגלות אחידות ואין לאפשר למבקשת לטעון כי מבחינת זמן התגובה מדובר בבקשה "רגילה"; ובאשר להיקפה מדובר בבקשה שהינה במהותה "כתב תביעה".
לא זו אף זו. אכן מבחינה עניינית הבקשה העיקרית מקפלת בחובה טענות רבות, עובדתיות ומשפטיות; מתייחסת לאירועים נוספים (בין אם קשורים בין אם לאו, דבר זה יתברר בהמשך); לבקשה מצורפים 30 נספחים ושתי חוות דעת כלכליות.