חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה להארכת מועד להגשת תגובה לבקשת אישור תובענה ייצוגית

בהליך תביעה נגזרת (תנ"ג) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בבקשה זו התבקש בית המשפט להורות על הארכת מועד להגשת תגובה לבקשה אותה הגישה המבקשת ביום 20.11.22 (בקשה למתן צו לגילוי ועיון במסמכים טרם הגשת תביעה נגזרת בהתאם לסעיף 198א לחוק החברות, תשנ"ט – 1999, תכונה להלן : "הבקשה העיקרית"), וזאת עד להכרעה בבקשה לסילוק על הסף שהוגשה על ידי משיבים אלו (בקשה מס' 7, תכונה להלן: "בקשת סילוק הדירקטורים").
ההכרעה לאחר עיון בבקשה העיקרית; בבקשות הסילוק ; בבקשות הארכה ובתשובה להן, סבורה אני כי בשלב הראשון יש לקבל את הבקשה החלופית של המשיבים ולהורות על הארכת המועד שנקצב להגשת התשובות, אבהיר קביעתי זו. המבקשת עצמה, במענה לטענות הפרוצדוראליות המועלות על ידי המשיבים, מבקשת לבצע היקש מסעיף 14(ז) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, שם נקבע הקף של 30 עמודים לבקשת אישור (וזהו היקפה של הבקשה העיקרית שבפניי).
...
שתי הבקשות תכוננה להלן "בקשות הארכה". אציין כי לאחר שהתקבלה תשובת המבקשת לבקשות הארכה בקשו המשיבים, מגישי הבקשות, להגיש תגובה לתשובת המבקשת (בקשה מס' 12), אולם לאור התוצאה אליה הגעתי לא ראיתי מקום ליתן זכות תגובה – ולפיכך בקשה מס' 12 נדחית.
ההכרעה לאחר עיון בבקשה העיקרית; בבקשות הסילוק ; בבקשות הארכה ובתשובה להן, סבורה אני כי בשלב הראשון יש לקבל את הבקשה החלופית של המשיבים ולהורות על הארכת המועד שנקצב להגשת התשובות, אבהיר קביעתי זו. המבקשת עצמה, במענה לטענות הפרוצדורליות המועלות על ידי המשיבים, מבקשת לבצע היקש מסעיף 14(ז) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010, שם נקבע היקף של 30 עמודים לבקשת אישור (וזהו היקפה של הבקשה העיקרית שבפניי).
סבורה אני כי יש לגלות אחידות ואין לאפשר למבקשת לטעון כי מבחינת זמן התגובה מדובר בבקשה "רגילה"; ובאשר להיקפה מדובר בבקשה שהינה במהותה "כתב תביעה". לא זו אף זו. אכן מבחינה עניינית הבקשה העיקרית מקפלת בחובה טענות רבות, עובדתיות ומשפטיות; מתייחסת לאירועים נוספים (בין אם קשורים בין אם לאו, דבר זה יתברר בהמשך); לבקשה מצורפים 30 נספחים ושתי חוות דעת כלכליות.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף עותרים המבקשים להאריך את המועד להגשת התגובה לתשובות לבקשת האישור, כך שתוגש עד 20 ימים לאחר המועד בו תוכרע בקשת רשות ערעור שבדעת המבקשים להגיש על ההחלטה.
הגשת תגובה לתשובה לבקשת לאישור תובענה כייצוגית אין בה כדי להסב למבקש נזק בלתי הפיך וודאי לא כזה שאינו ניתן פיצוי.
...
לפני בקשה לעיכוב ביצוע החלטתי מיום 3.11.22 למחיקת תגובת המבקשים לתשובות המשיבות לבקשה לאישור ניהול תובענה כייצוגית (להלן: "הבקשה"; "ההחלטה", בהתאמה).
בעניין זה בואר: "נמצאנו למדים שהתקנות החדשות ותקנות תובענות ייצוגיות קובעות הסדרי מעבר שונים ולכאורה סותרים. ואולם, לנוכח המדרג הנורמטיבי שנקבע ביחס להליך הייצוגי, ההוראות שבתקנות תובענות ייצוגיות גוברות, כך שיש לראות בהוראת המעבר להליכים ייצוגיים משום הוראה אחרת לעניין הנדון, המונעת את החלת תקנה 180 לתקנות החדשות. מכאן שהמועד הקובע לקביעת סדרי הדין הוא מועד פתיחת ההליך הייצוגי...
לעניינו לאחר שעיינתי בבקשה, ובתשובה מצאתי כי בנסיבות העניין לא עמדו המבקשים בנטל להראות כי שיקולי מאזן הנוחות נוטים לטובתם, ולו אף בדוחק.
לאור כל האמור לעיל הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 18/10/21 הגיש התובע בקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד המשיבה 1 בגין עילות תביעה אשר יסודן בצו הרחבה בענף הנקיון, בגין הפרשות לקרן הישתלמות, שי לחג ודמי חגים וכן טענות בדבר פדיון ימי חופשה והפרשות בחסר לגמל ופיצויים (היטל עובדים זרים).
לאחר שניתנה ההחלטה המשיבה 2 פנתה לבית הדין בבקשה להארכת המועד להגשת תגובתה ובהמשך אף צרפה את הסכמת המבקש ולפיכך יש לשוב ולדון בבקשה לגילוי מסמכים ככל שהיא נוגעת למשיבה 2.
בתגובתה המשיבה 2 חוזרת על שנכתב בהחלטת בית הדין בענין הבקשה הנוגעת למשיבה 1 כי מדובר במסע דייג וכי לא יתכן כי המבקש יגיש תובענה ייצוגית בטרם העמיד תשתית ראייתית ראשונית לקיומה של קבוצה.
...
לאחר ישיבת הקד"מ הגיש ב"כ המבקש בקשה לגילוי מסמכים כנגד שתי המשיבות וביום 5/2/23 ניתנה החלטתי במסגרתה נדונה הבקשה ככל שהיא נוגעת למשיבה 1, ואילו ביחס למשיבה 2 קבעתי כי הבקשה מתקבלת מן הטעם שהמשיבה 2 לא הגישה התנגדות לבקשה וכן מן הטעם שאפשר שיהיה במיד כדי לקדם וליעל את ההליך.
על רקע האמור מן הראוי להזכיר כי חוק תובענות ייצוגיות מונה תנאים מקדמיים נוספים המהווים תנאי סף בדרך לאישור תביעה ייצוגית ובכלל זה כי לתובע יש עילת תביעה אישית (סעיף 4 (א)(1) לחוק, כי עילת התביעה מפורטת בתוספת השניה לחוק, כי אין מניעה אחרת שנקבעה בדין (לדוגמא לפי סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות (תביעת השבה נגד רשות); או לפי סעיף 10(3) לתוספת השנייה (תביעה נגד מעביד שחל עיו הסכם קיבוצי)) – פשיטא ששאלת העמידה בתנאי הסף צריכה אף היא להשקל בעת שנדונה בקשה למתן צו לגילוי מסמכים.
יחד עם זאת מטעמים הנוגעים לפרטיות העובדים אני מורה כי פרטי העובדים השייכים לקבוצות השונות ימסרו תוך ציון ראשי תיבות השם בלבד ושלוש הספרות האחרונות של מספר הזיהי.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 9.9.2012 הגיש מר נאור באמצעות באי כוחו תשובה לתגובה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, בה דחה את טענותיה של הנתבעת מכל וכל.
לאחר שנעתרתי למספר בקשות להארכת מועד הגשת התגובה מטעם הגורמים המקצועיים, הוגשה תגובתם ביום 20.6.23.
...
לפיכך, אני מאשרת הפיצוי המוסכם אשר יועבר לקרן למימון תובענות ייצוגיות.
(בעניין זה ראו ת"צ 51048-11-14 (מחוזי מרכז) לב ארי נ' חוגלה קימברלי שיווק בע"מ (ניתן 9.4.2017)) לאור כל האמור, ובשכלול כל הנתונים העומדים בפני בנסיבות העניין, אני רואה לנכון לקבוע שכר טרחה לבא כוח התובע בשיעור של 350,000 ₪ כולל מע"מ. שיעור זה עולה על השיעור המקובל אך יש בו כדי לשקף את היקף ההשקעה שהושקעה בניהול הליך זה. היתרה תועבר לקופת הקרן.
סוף דבר לאור האמור, הריני מאשרת את הסדר הפשרה המוצע, בהתאם ובכפוף לתיקונים המפורטים לעיל.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עו"ד פז הגיש ביום 4.1.24 את התייחסותו להמלצתי בדיון, בה ביקש לאשר הגשת תגובה לתשובה של המשיבה לבקשה לאישור התובענה כייצוגית, להאריך את המועד להגשת התגובה ולתת הוראות להמשך ניהול ההליך.
...
בתשובה לבקשת האישור טענה המשיבה כי יש לדחות את בקשת האישור בהיעדר עילה אישית למבקשת בין היתר בשים לב לכך כי לאחר שהמבקשת הבהירה למשיבה שהיא מכירה את תנאי ההתקשרות עמה, המשיבה ביקשה לאשר לה הטבה חריגה של תשלום בגין מנוי לחצי שנה מראש בלבד.
בנסיבות העניין ישנם מספר טעמים בגינם קרוב לוודאי שבקשת אישור התובענה כייצוגית לא תוכל להתקבל, אפרטם להלן: הליך ייצוגי שמיצה עצמו אף אם הייתה לפני בקשת אישור תובענה כייצוגית צליחה, שניתן היה להעריכה כבעלת סיכויים סבירים, שהשאלות המשותפות לכלל חברי קבוצה עובדתית או משפטית יוכרעו בה לטובת הקבוצה, ואיני סבורה כי כזה הוא המצב בהליך שלפני, ניתן להגיע למסקנה שאין מקום להמשיך ולברר את המחלוקת, אם ההליך מיצה עצמו.
המסקנה אליה הגעתי לאור כל האמור לעיל היא כי אין מקום להחלפת המבקשת הייצוגית ולהמשך בירור בקשת האישור.
ומכאן מה? ככל שהמבקשת תחדש את תביעתה האישית או את בקשת אישור התובענה כייצוגית באמצעות ב"כ נעבר בשנית תישא בהוצאות ניהול הליך זה בסך 10,000 ₪, אותן אני קובעת על הצד הנמוך.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו