בקשה להארכת מועד להגשת ערעור - אי המצאת פסק דין

לאחר שהוגשו תגובת המערערות וכן תשובת המשיבים לתגובה (להלן: תשובת המשיבים בבקשה למתן פסק דין), דחה הרשם י' גבאי את הבקשה ביום 20.6.2022.

בהחלטתו התמציתית הסביר המותב כי "לבית המשפט יש את הסמכות ולפעמים את החובה לברר את הפרטים ובמיוחד בנושא השנוי במחלוקת, קל וחומר בנושא מהותי של סעד זמני. שאלות בית משפט הנן מתוך חומר המצוי בתיק וידוע לצדדים". לבסוף ציין המותב: "בשלב זה הסעד הזמני ייוותר על כנו עד למתן החלטה אחר[ת]. אתן [למערערות] 7 ימים לערער על החלטה זו, ימי הפגרה יבואו במנין הימים". בהקשר אחרון זה יצוין, להשלמת התמונה, כי ביום 31.8.2022 הגישו המערערות לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הפסלות (בש"א 5751/22).

כפי שפורט לעיל, המותב היתייחס במהלך הדיון לטענות שונות שהעלו הצדדים, ובאופן ספציפי ביקש מבא-כוח המערערות להתייחס לטענה כי הצדדים קיימו שיח בנוגע לעיקול כחודשיים לפני שהוגשה הבקשה לביטול העיקול (שבה נטען, כאמור, כי צו העיקול לא הומצא למערערות).

...

עיינתי בטענות המערערות ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

מכל מקום, ובמידה מסוימת למעלה מן הצורך: לא שוכנעתי כי איזו מההתבטאויות שאליהן הפנו המערערות מעידה על "נעילת" דעתו של המותב בנוגע לסוגיה העומדת להכרעתו – קרי, הבקשה לביטול העיקול.

מכל הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה.

טענות הצדדים לטענת המבקש, מתקיימות בעיניינו נסיבות העולות כדי טעם מיוחד להארכת המועד, לרבות העדרותו של ב"כ המבקש ממשרדו "תקופה ארוכה" ושהייתו בחופשת מחלה עקב לידת בתו, וכן טעותו של ב"כ המבקש לחשוב, כי פסק הדין ניתן על ידי שופט וכי עומד לרשותו זמן נוסף להגשת העירעור.

בהתאם להוראת תקנה 76 לתקנות בית הדין לעבודה, העירעור על פסק דינה של הרשמת צריך שיוגש לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 15 יום מיום המצאת פסק הדין למבקש.

...

לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור להידחות.

בכל הנוגע להכרה בטעות של בעל דין כ"טעם מיוחד" להארכת מועד, נפסק, כי טעות, ובמיוחד טעות בדין של בעל דין או בא כוחו, אינה בגדר "טעם מיוחד". במהלך השנים, חל ריכוך בפסיקה זו ונקבע: "כלל נוקשה זה עבר תהליך של שחיקה. לעתים, חסימת הערעור בשל טעות משרדית נתפסה כנוקשה יתר על המידה. בבש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון נקבע שאין מקום לאמץ כלל הקובע קטיגורית כי טעות שבדין לעולם לא תהווה טעם מיוחד להארכת מועד, וכי יש לבחון את טיבה של הטעות, טעמיה, הגיונה ובעיקר את השלכתה על זכויות בעלי הדין האחרים. עם זאת, שלילת הכלל כי טעות שבדין אינה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד, אינה מובילה בהכרח לתוצאה כי כל טעות שבדין תוכר כטעם מיוחד שכזה. על מנת שהטעות תוכר כטעות אופרטיבית עליה להיות טעות שאינה מובנת מאליה ואינה ניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית, שהגשת כל כתב טענות מחויבת בה. כך אין מקום להיעתר לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה, במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה .." (בש"א 1818-03 חניה שלום נ' הכונס הנכסים הרשמי (25.03.2003)).

סוף דבר - הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה תל-אביב מיום 24.7.2022 (השופטת הבכירה עידית איצקוביץ ז"ל ונציגי הציבור הגב' יהודית טל ומר גבריאל נבו; ב"ל 19874-03-21, להלן: פסק הדין).

לנוכח קביעתנו כי פסק דינו של בית הדין האיזורי מהוה פסק דין סופי בתובענה, הרי שיש למנות את הימים להגשת העירעור ממועד המצאת פסק הדין, כאשר טענותיה של המבקשת בדבר אי קביעת שומת ביטוח מעודכנת, רלוואנטיות למישור יישום פסק הדין, ואינן מהוות טעם להגשת העירעור באיחור.

...

מדובר בטענה שלא מצאנו לה אחיזה בלשון פסק הדין.

סוף דבר – הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.

בשים לב לכך שלא מדובר בהליך מתחום הביטחון הסוציאלי ולאיחור הממושך בהגשת הערעור, המבקשת תשלם למשיב את הוצאות הבקשה בסך 3,000 ש"ח בתוך 30 ימים.

הרשמת אפרת קוקה המערערת הגישה "בקשת רשות ערעור" על פסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה מיום 18.5.2023 (השופט בועז גולדברג ונציגי הציבור מר יוסף רינצלר ומר אמיר הינו; סע"ש 19172-05-20, להלן: פסק הדין).

תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה) קובעת, כי המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין איזורי, הוא 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי בעל הדין המערער.

תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה מסמיכה את בית הדין או הרשם להאריך מועדים שנקבעו בחוק או בתקנות "מטעמים מיוחדים שיירשמו". המערערת לא העלתה בטיעוניה בקשה מפורשת להארכת מועד להגשת העירעור, ונראה שדי היה בטעם זה על מנת להורות שאין לקבל את העירעור לרישום.

...

מכל מקום, גם אם נראה בתגובה שהגישה המערערת לבית הדין כבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה (בהתחשב בכך שהמערערת אינה מיוצגת), שוכנענו שמכלול נסיבותיו של העניין, ובעיקר סיכוייו הנמוכים של ההליך הערעורי, מצדיק את דחיית הבקשה להארכת מועד.

בנסיבות העניין שלפני, אין די בטענה זו על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד.

אלא, שלא מצאנו בתמצית פרוטוקול הדיון או בתמליל הדיון המלא מיום 18.5.2023 בסיס לקיומו של סייג או תנאי מעין זה להסכמת המערערת לדחיית התביעה נגד מר זולדן.

בבקשה הועלו טענות המערערת כי העירעור לא הוגש באיחור, ובא כוחה טען כי מדובר בצפיה יזומה של עובד ממשרד ב"כ המבקשת, אך לא בהודעה בדוא"ל, ולכן פסק הדין לא הומצא למבקשת כדין.

המשיב טען כי גם העירעור על החלטת הרשמת הוגש באיחור; אין מקום להאריך את המועד על החלטת הרשמת, כיוון שקביעתה כי פסק הדין הומצא לב"כ המערערת ביום 16.3.2023 והערעור הוגש באיחור נכונה.

...

בהקשר זה נפסק כי - ".. אין לאפשר לבעל דין להעלות בערעור על החלטת הרשמת טענות אחרות ושונות לחלוטין מהטענות שהעלה לפני הרשמת, ולהגיש ראיות חדשות (תצהיר ב"כ המערער) שלא היו לפני הרשמת. על יסוד התשתית העובדתית שהייתה לפני הרשמת - הנתונים במערכת נט המשפט שלא נסתרו ואף לא הוכחשו על ידי המערער – צדקה הרשמת בהחלטתה כי הערעור הוגש באיחור, ומטעם זה אין לקבלו לרישום". ע"ר (ארצי) 60926-01-18 עלי ג'בארין – רז רשף הנדסה בע"מ (16.5.2019).

סוף דבר – בקשת המערערת נדחית.

המערערת תשלם למשיב הוצאות בסך של 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.