בקשה להארכת מועד להגשת ערעור לבית הדין הארצי לעבודה

על יסוד מסקנה זו, תדון הבקשה להארכת מועד להגשת העירעור לפני בית הדין הארצי לעבודה.

...

חרף האמור שוכנעתי, שקיומם של סיכויי ערעור, מצדיק בנסיבות העניין את קבלת הבקשה להארכת מועד.

כללם של דברים: הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור מתקבלת.

 נוכח הטעמים העומדים ביסוד החלטה זו, בהעדר הצדקה לאיחור בהגשת הערעור, ובהתחשב בהוצאות בהן חוייב המבקש בפסק הדין, ישלם המבקש למשיבות 1-3 בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך כולל של 1,500 ש"ח. הצדדים מוזמנים לדיון מוקדם בערעור ביום 24.4.2022 בשעה 09:00.

בהילכת דולאני (עב"ל (ארצי) 33351-11-12 מוחמד דולאני – המוסד לביטוח לאומי, (26.9.17)), נקבע, כי מכוח תקנה 125 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 נתונה לבית הדין לעבודה, הסמכות להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטות של ועדות ערר למיניהן וזאת בהתקיים 'טעם מיוחד' להארכת המועד.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

...

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות.

כאמור, לא זו בלבד שבקשה להארכת מועד לא הוגשה מטעם המערער, אלא גם כאשר הופנה המערער לעובדת האיחור, לא טרח לציין כל סיבה לעיכוב בהגשת הערעור וכאשר טען בהמשך כי האיחור נבע מחמת עיכוב בקבלת הפרוטוקול, התברר כי גם ממועד המצאת הפרוטוקול חלפו למעלה מ-60 הימים הקבועים בדין כאשר לא ניתנה כל סיבה גם לאיחור זה. בענייננו, משהיה המערער מיוצג ואין חולק כי החלטת הוועדה הומצאה גם לב"כ המערער, משלא הוגשה כל בקשה להארכת המועד, משלא נטען, ולו בדוחק, כל טעם מיוחד שניתן בגינו להאריך את המועד ולא הוצגו כל נסיבות אוביקטיביות המצדיקות את האיחור, וכאשר, אין מניעה שהמערער יחזור ויגיש תביעה חדשה ככל שישתנו הנסיבות (בשם לב לכך שהוועדה הסתמכה על מכתב רופא הקהילה ולא על מסמך האשפוז), כך שלא נסתם הגולל על האפשרות לקבלת הזכות בעתיד (כשבשלב זה מקבל המערער גימלה בשיעור של 50%) – אין מנוס מדחיית הערעור.

בנסיבות העניין, משנדחה הערעור בשל האיחור בהגשתו מחד ולאור הפגם שנפל בהחלטת הוועדה מאידך, מצאתי כי ראוי הוא שכל צד יישא בהוצאותיו.

בהחלטת בית הדין האיזורי נדחתה בקשת המבקש לביטול החלטת בית הדין האיזורי מיום 30.3.2021, בגדרה נדחתה בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת ועדת התעסוקה שהיתכנסה בהתאם לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט – 1949.

אשר לאפשרות כי עיכוב בהליך של הסדרת ייצוג משפטי [לזכאים לכך] יהווה טעם מיוחד המצדיק מתן ארכה, נקבע כדלקמן: "בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, שאומצה גם בפסיקת בית דין זה, מצב של עיכוב בהסדרת הייצוג מקום בו בעל דין מעוניין בייצוג משפטי, וזכאי לייצוג כזה מאת הלישכה לסיוע משפטי, עשוי להחשב כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד להגשת ערעור" ע"ר (ארצי) 8613-03-17 אריק זיתון - המוסד לביטוח לאומי (4.12.2017), בפיסקה 16.

...

בנוסף, אין לומר כי החלטת בית הדין האזורי מושא בקשת הביטול שהגיש המערער, אכן ניתנה "במעמד צד אחד", באופן המאפשר את ביטולה, אך מחמת שהמערער לא הגיש תגובה לתשובת המשיבה לבקשה משום שזו, לטענתו, לא הומצאה לו. לטעמנו המילים "מעמד צד אחד" אינן הולמות מצב דברים זה. שכן, הגם שבית דין זה אימץ מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, את ההסדר שהיה בתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (אשר פקעו ביום 1.1.2021), לפיו זכאי בעל דין מגיש בקשה להגיב לתשובת המשיב לבקשה (ראו: בר"ע (ארצי) 29351-01-15 עלי אבו גריבאן - יצחק מנדל (14.4.2015)), ומשלא ניתנה לו הזדמנות לעשות כן הרי שנפגעה זכותו הדיונית, הרי שבענייננו, מהותית לכל אחד מן הצדדים כבר ניתנה הזדמנות לשטוח טענותיו במסגרת הבקשה או התגובה לה. כך, הנזק הדיוני המסוים שאירע למערער אין כדי להפוך את החלטת בית הדין האזורי לכזו שניתנה במעמד צד אחד.

על יסוד כל האמור לעיל, אין מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 4.8.2022, וביתר שאת על ההחלטה מיום 30.3.2021.

סוף דבר הערעור נדחה.

הרשמת אפרת קוקה לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטתו של בית הדין האיזורי לעבודה בירושלים מיום 24.10.2023 (השופט **** גולדברג; סע"ש 15677-06-23), אשר דחה את בקשתה של המבקשת לאיסור פירסום שמה בהליך (להלן: ההחלטה).

הלכה פסוקה היא, כי גישתו הסלחנית של בית הדין בהכרה בקיומו של 'טעם מיוחד' "תעמוד למבקש הארכת מועד רק אם יעלה בידו להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, ולו בחלקה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו" (דב"ע (ארצי) נג/59 -9 אליעזר גת – הבנק הבנלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 557).

...

לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור להידחות, כמפורט מטה.

כללם של דברים - הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.

בית הדין הארצי לעבודה ע"ר 21941-09-23 04 ינואר 2024 ש.כ.ן. 1997 הובלות ומסחר בע"מ המערערת מוחמד חדאד המשיב החלטה

בתשובה לתגובת המשיב חזרה המערערת על טענותיה בהודעה וכן הוסיפה כי "מניעת מימוש זכות העירעור, בעיקר לאור גובה החיוב בפסה"ד, תיגרום למערערת נזק כבד ובלתי הפיך". בהחלטת הרשמת מיום 6.8.2023 נקבע כי העירעור הוגש באיחור ואין לקבלו לרישום כמפורט להלן: "על פי הנתונים המתועדים במערכת נט המשפט פסק הדין הומצא לב"כ המערערת ביום 16.3.2023 באמצעות "הודעה באתר" בהתאם לתקנה 161 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2019, החלה בית הדין לעבודה על פי תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.

המערערת לא העלתה כל טענה בנוגע לבקשתה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת, ולא הצביעה על טעמים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת, וזאת על אף שכאמור הובהר בהחלטה מיום 20.9.2023 כי זו הבקשה היחידה שבית הדין ידון בה בשלב זה. שנית, גם לגופם של דברים, אין מקום להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת.

...

בהקשר זה נפסק כי - ".. אין לאפשר לבעל דין להעלות בערעור על החלטת הרשמת טענות אחרות ושונות לחלוטין מהטענות שהעלה לפני הרשמת, ולהגיש ראיות חדשות (תצהיר ב"כ המערער) שלא היו לפני הרשמת. על יסוד התשתית העובדתית שהייתה לפני הרשמת - הנתונים במערכת נט המשפט שלא נסתרו ואף לא הוכחשו על ידי המערער – צדקה הרשמת בהחלטתה כי הערעור הוגש באיחור, ומטעם זה אין לקבלו לרישום". ע"ר (ארצי) 60926-01-18 עלי ג'בארין – רז רשף הנדסה בע"מ (16.5.2019).

סוף דבר – בקשת המערערת נדחית.

המערערת תשלם למשיב הוצאות בסך של 1,500 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.