בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בהליך חדלות פירעון

בהחלטה נוספת מיום 15.8.2023, הורה בית דין זה על עיכוב ההליכים בעירעור נגד חברת א.א.ז. זאת, לנוכח צו לפתיחת הליכים שניתן בעיניינה בהליך חידלות פרעון (חדל"ת 45772-06-23).

מכל מקום, גם אם נראה בתגובה שהגישה המערערת לבית הדין כבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה (בהיתחשב בכך שהמערערת אינה מיוצגת), שוכנענו שמכלול נסיבותיו של העניין, ובעיקר סכוייו הנמוכים של ההליך הערעורי, מצדיק את דחיית הבקשה להארכת מועד.

...

מכל מקום, גם אם נראה בתגובה שהגישה המערערת לבית הדין כבקשה להארכת מועד להגשת ערעור מטעמה (בהתחשב בכך שהמערערת אינה מיוצגת), שוכנענו שמכלול נסיבותיו של העניין, ובעיקר סיכוייו הנמוכים של ההליך הערעורי, מצדיק את דחיית הבקשה להארכת מועד.

בנסיבות העניין שלפני, אין די בטענה זו על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד.

אלא, שלא מצאנו בתמצית פרוטוקול הדיון או בתמליל הדיון המלא מיום 18.5.2023 בסיס לקיומו של סייג או תנאי מעין זה להסכמת המערערת לדחיית התביעה נגד מר זולדן.

בית משפט השלום בחיפה עחדל"פ 28427-01-23 אבו ריא נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז חיפה והצפון ואח' תיק חצוני: 317987_4 בפני כבוד השופטת, סגנית הנשיאה איילת הוך-טל בעיניין חוק חידלות פרעון ושקום כלכלי, תשע"ח-2018 להלן – החוק ובעניין ח'דר אבו ריא, ת"ז 027673649 להלן – המערער / היחיד ובעניין הממונה על הליכי חידלות פרעון ושקום כלכלי – מחוז חיפה להלן – הממונה ובעניין גיל אורי, עו"ד להלן – הנאמן ובעניין בלוקי חוצה שומרון - (2001) בע"מ להלן – הנושה פסק דין

העירעור בהליך זה הוגש רק ביום 11.1.23 , בצרוף בקשה להארכת מועד להגשת העירעור, מהסיבה שרק ביום 26.12.22 אושרה הרחבת זכאות המערער לסיוע משפטי בהגשת העירעור.

...

גם במסגרת הליך זה ניסה היחיד להציג אסמכתאות נוספות לתמיכה בטענותיו, אך בסופו של דבר לא הוגש דבר בטענה של חוסר שיתוף פעולה מצד המשטרה.

סיכומו של דבר, המערער לא הצליח להראות עילה להתערבות מטעם הנאמן בפסק הדין שניתן כנגד היחיד וטענותיו לעניין זה נדחות.

על כן, אני דוחה את הערעור ומעמידה את גובה החוב לנושה הנדון על סך 141,447 ₪.

אשר למשיבה 2 (מ.ר.ו.ת ביניין ושיפוצים) ולמשיבה 3 (באבל בנייה) – כתב העירעור, הבקשה להארכת מועד וכתבי בי-דין נוספים בתיק, לרבות החלטות בית הדין המורות על הגשת תגובות מטעם המשיבות לבקשה להארכת מועד, הומצאו בסופו של דבר למשיבות 2-3 באמצעות נציגיהן (מר חאתם וערי, אשר על פי הרשום בנסח רשם החברות שהוגש לתיק הוא בעל מניות ודירקטור יחידי במשיבה 2, וה"ה מחמיד מחמוד ומנזר סעידה אשר על פי הרשום בנסח רשם החברות שהוגש לתיק, הם דרקטור יחידי ובעל מניות יחיד, בהתאמה, במשיבה 3).

[ב] בהחלטת בית הדין האיזורי מיום 18.10.2022, נידרש המערער לעדכן, האם ניתנה החלטת בית משפט של חידלות פרעון בבקשתו לניהול הליך התביעה נגד המשיבה 1 (ס.א.ד.ר).

...

אשר למשיבה 2 (מ.ר.ו.ת בניין ושיפוצים) ולמשיבה 3 (באבל בנייה) – כתב הערעור, הבקשה להארכת מועד וכתבי בי-דין נוספים בתיק, לרבות החלטות בית הדין המורות על הגשת תגובות מטעם המשיבות לבקשה להארכת מועד, הומצאו בסופו של דבר למשיבות 2-3 באמצעות נציגיהן (מר חאתם וערי, אשר על פי הרשום בנסח רשם החברות שהוגש לתיק הוא בעל מניות ודירקטור יחידי במשיבה 2, וה"ה מחמיד מחמוד ומנזר סעידה אשר על פי הרשום בנסח רשם החברות שהוגש לתיק, הם דירקטור יחידי ובעל מניות יחיד, בהתאמה, במשיבה 3).

חרף האמור, לאחר עיון בתיק בית הדין שוכנעתי, שמתקיימים בנסיבות העניין טעמים המצדיקים היעתרות לבקשה להארכת מועד.

כללם של דברים - הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור מתקבלת והערעור מתקבל לרישום.

הנושה צרפה לתביעת החוב בקשה להארכת המועד להגשתה, ונימקה שלא קיבלה (היא או בא כוחה) כל הודעה על הליך חידלות הפרעון.

הנאמנת הוסיפה כי היא עובדת מול ב"כ הנושה כמייצג חייבים בתיקי חידלות פרעון אחרים, וכי תמיד שלחה מיסמכי בית דין לאותה כתובת אליה נשלח הפקס בעיניין החייב.

לאחר עיון בבקשת הנושה להארכת מועד להגשת ערעור, התגובה המשלימה מטעמה בצרוף המסמכים שנדרשו, ובתגובת הנאמנת, התברר כי לא היה צורך בהגשת בקשת ארכה להגשת ערעור מטעם הנושה.

...

על-פי ההלכה הפסוקה, במצבים שבהם בשל צירוף נסיבות שונות, ובהן העדר מחלוקת של ממש על אודות החוב, אי-גרימת נזק למי מהצדדים, אי-חלוקת דיבידנד לנושים והעדר פגיעה באינטרס ההסתמכות מצד מי מבעלי הדין, יש להעתר לבקשה להארכת המועד להגשת תביעת החוב" רע"א 3702/17 ד"ר עבדאללה חג'אזי נ' עו"ד ליאור מזור – מנהל מיוחד לנכסי החייב (27.06.2016) פס' 12) (ההדגשה לא במקור) ואכן הריכוך הפסיקתי אין משמעו כי מדובר ב"תכנית כבקשתך" המאפשרת לנושה להגיש תביעת חוב כל אימת שיחפוץ.

בכל מקרה, ובהתאם לאישור המסירה שביצע החייב לידי ב"כ הנושה שלא נסתר, אני קובע כי צו הכינוס הומצא לנושה כדין ביום 02.11.2019.

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור על החלטת הנאמנת להידחות.

בהילכת רותם נקבע כי הוראת סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם -1980 (הקובעת כי נושה בהליך של פשיטת רגל רשאי להגיש תביעת חוב תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכנוס וכי הכונס הרישמי או הנאמן רשאים להאריך תקופה זו "מטעמים מיוחדים שיירשמו") אינה בעלת משמעות טכנית בלבד: "העובדה כי המחוקק בחר לעגן את המועד להגשת תביעת חוב בחקיקה ראשית וכחלק מתיקון חקיקה רחב יותר, כאשר קודם לכן המועד היה מעוגן רק בחקיקת משנה (ראו תקנה 76(א) לתקנות פשיטת הרגל) מלמדת כי הוראת סעיף 71(ב) לפקודה אינה בעלת משמעות טכנית בלבד. מדובר בהוראה מהותית שעשויה להיות לה חשיבות רבה באשר לאופן התנהלותם של הליכי חידלות פרעון. לפיכך, עלינו לפרשה גם מתוך היתחשבות בתכליותיהם של דיני חידלות הפרעון ולעמוד על האופן שבו היא מישתלבת בהם. " נקבע כי השיקול המרכזי להארכת מועד הקבוע בחיקוק, הן ביחס להוראת סעיף 71(ב) וכן בנוגע לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הוא קיום נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, שלא אפשרו לו לנקוט הליך במועד.

" ברחד"פ (מח' ב"ש) 58355-03-23 מיכאל תורג'מן נ' הממונה על חידלות פרעון, (30.08.23) דן כב' השופט ע' כהן בבקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בבאר שבע (השופט שח"ק) במסגרתה נדחה ערעור על החלטת נאמן שלא להעתר לבקשה למתן ארכה להגשת תביעת חוב.

...

לטעמי לו היה מדובר בנסיבות בהן לא יכול היה הנושה להגיש תביעת החוב, משך האיחור, והשלב הדיוני והכספים המעוכבים, היו מצדיקים להעתר לבקשה.

נוסף על האמור לעיל, הפסיקה קובעת כי על ביהמ"ש להימנע, ככל הניתן, מלהתערב בהכרעות בעל תפקיד בתביעת חוב: "תפקידי הניהול והביצוע של הליכי פשיטת הרגל הופקדו בידי הנאמן, לו הוקנו כוחות וסמכויות נרחבים, בצד חובות נאמנות וזהירות בדרך מילוי תפקידו. דרך כלל, תפקידו של בית המשפט מצטמצם בפיקוח ובבקרה על אופן ביצוע תפקידו של נושא התפקיד, ובבחינת תקינות הפעולות המתבצעות על ידו. סמכות הפיקוח השיפוטי על פעולות הנאמן מתאפיינת בריסון ובהתערבות מצומצמת, המוגבלת למצבים של סטייה קיצונית ומהותית מסבירות ותקינות ההחלטה או הפעולה מושא הביקורת..." (ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני, 27.12.10) לאחר בחינת טענות הצדדים אני סבור כי לא נפל פגם בשיקולי הנאמנת ואין הצדקה להתערב בהחלטתה.

אשר על כן, הערעור נדחה.