בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מתוקן והודעה לצד שלישי

בהחלטה בדיון נקבע כי "הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים בתוך 60 ימים ממועד הגשת כתב ההגנה ע"י הצד השלישי" וכי "בקשות בקשר להליכים מקדמיים תוגשנה עד לתאריך 14.3.2019, ולא תתקבלנה בקשות בקשר להליכים אלה לאחר מועד זה". ביום 6.11.2018 הוגשה הודעה לצד שלישי ששלחו הנתבעות לצד השלישי.

ביום 16.9.2020 הודיעו הצדדים על כשלון הליך הגישור שאותו ניהלו, ובקשו בהסכמה הארכה נוספת של כל המועדים הרלוואנטיים, הן לגבי בקשת הסף, הן לגבי ההליכים המקדמיים והן לגבי הגשת ראיות, וכן ביקשו בהתאמה דחיית מועד הדיון.

ביום 3.7.2022 נתתי ההחלטה שלהלן שלמעשה בולעת את הוראות הגשת הסקירה הנ"ל. ביום 3.7.2022 הגישו כל שלושת הצדדים בקשה משותפת ומוסכמת "לאישור הסדר דיון בקשר עם המשך ההליכים", כאשר לפי ההסדר: בקשת התובעות לתיקון כתב התביעה תיתקבל, תוך חיוב התובעות בהוצאות לטובת הנתבעות והצד השלישי, בשיעור שאותו יקבע ביהמ"ש; כתב תביעה מתוקן יוגש בתוך 30 יום מיום ההחלטה, כתב הגנה מתוקן וכן הודעה לצד שלישי מתוקנת יוגש תוך 30 יום לאחר מכן, כתב הגנה מתוקן להודעה לצד שלישי יוגש תוך 30 יום לאחר מכן, וכתב תשובה לכתב ההגנה המתוקן יוגש גם הוא בתוך 14 יום לאחר מכן; הצדדים יבצעו הליכים מקדמיים (חדשים לגמרי למעשה!) בהתאם לכתבי הטענות המתוקנים להוראות תקסד"א החדשות.

...

לאחר שנתתי דעתי למסמכי ולטענות הצדדים, אני מכריע כך לגבי סעיפים 14יג'-יד'': הבקשה נדחית.

בנסיבות ובהיעדר מסמכים רלוונטיים עפ"י המוצהר ע"י התובעות, הבקשה גם לגבי סעיף 14יז' – נדחית.

סיכום בקשת הגילוי העכשווי שבנדון – נדחית.

נעתרתי לבקשה מיום 27.7.2022 מטעם התובעת להארכת מועד נוספת, עד יום 7.8.2022, לצורך הגשת שני תצהירי עדות ראשית מטעמה.

הוריתי לנתבעים 4-1 להבהיר עד יום 10.8.2022 האם קיים תוקף משפטי מחייב להודעה לצד שלישי המקורית הנ"ל שהם הגישו ביום 15.6.2021, נוכח בקשה מיום 25.7.2022 מטעם הנתבעים הללו (כשולחי ההודעה לצד שלישי) למתן פס"ד בהעדר הגנה נגד צדדים שלישיים 2+1, ובשים לב לכך שלא הוגשה הודעה מתוקנת לצד שלישי, לאחר שהוגש כתב תביעה מתוקן שני ביום 28.2.2022.

...

שאלת הקטנת הנזק על בסיס ניתוח של מכלול הטענות והראיות, לא שוכנעתי לקבל את טענת הנתבעים כי התובעת לא עמדה בנטל הקטנת הנזק באופן השולל ממנה את הזכות לתשלומו.

שוכנעתי כי התובעת כן פעלה לאורך כל הדרך (גם אם לא במלוא המרץ האפשרי) במטרה להתריע על קיום החובות הכספיים הרלוונטיים ובטרה לגבותם: הוכח שהתובעת הגישה תביעה קודמת בגין אי-תשלום חוב דמי ניהול [אותה תביעה שנסתיימה בהסדר גישור בלתי שנוי במחלוקת - בת"א (שלום ת"א) 65163/04]); הוכח כי התובעת שלחה ומסרה לנתבעים לפחות שני מכתבי התראה רלוונטיים; ומשאלה לא הביאו לסילוק החובות ומשנצברו חובות נוספים הוגשה התביעה שבנדון (יוזכר כי החוב הסופי מושא התביעה הינו גם בגין תקופה מאוחרת לאחר הגשת התביעה בשנת 2019).

יישום הלכה זו במקרה שלנו מוביל למסקנה מתחייבת לדעתי, לפיה הנתבעים, כנושים של החייבים העיקריים (צ"ג 2-1), הפרו את חובת תום הלב כלפי הערב, צ"ג 4.

עוד טענו המשיבים כי מועד הגשת בקשת התיקון נגוע בשיהוי קצוני ומשמעותי, שכן זו הוגשה כשלושה חודשים לאחר שהחלה המבקשת להסתייג ממימצאי חוות הדעת של המומחה ולאחר שכבר הוגשו על ידי המשיבים כתבי ההגנה מטעמם כצד ג' וכצד ד'.

בעת הזו טרם נערך דיון קדם משפט, ורק בימים האחרונים הוגש כתב הגנה מטעם משיב 6 בהתייחס להודעת צד ג' שנשלחה לו. על כן, ככל שנערכו הליכים מקדמיים של גילוי ועיון במסמכים ומענה על שאלונים, הדעת נותנת כי אלה טרם הסתיימו (וכך גם ציינה מונולית עצמה בתגובות שהגישה לבית המשפט המחוזי בימים 5.12.2023 ו-15.12.2023 בהתייחס לבקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה מטעם משיב 6).

...

זאת לאחר שהגעתי לכלל מסקנה כי מקרה זה בא בגדרם של המקרים החריגים המצדיקים התערבות בשיקול הדעת הרחב הנתון לערכאה הדיונית בענייני תיקון כתבי טענות וצירוף בעל דין (ראו לדוגמה: רע"א 7586/22 פריינטה נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה הר חברון, פסקה 6 (12.12.2022); רע"א 4615/22 נופי חריש – עמותה לדיור נ' לוי, פסקה 6 (25.7.2022)).

יישומם של השיקולים הצריכים לעניין מוליך בענייננו למסקנה כי היה מקום להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה.

עוד אוסיף כי אין בידי לקבל את הטענה כי דבק שיהוי בהתנהלות המבקשת.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, אני מחליטה להעתר לבקשה ומתירה הגשת הודעה צד שלישי מתוקנת בדרך של צירוף חתמי לוידס, באמצעות קופר נינווה סוכנות לביטוח (2010) בע"מ, המבטחת של הנתבעת 1 בפוליסת אחריות צד שלישי שהייתה בתוקף במועד התאונה נשוא התביעה, וזאת כצד שלישי נוסף בהליך.

לצד זאת, כאשר מוגשת בקשה להארכת מועד למשלוח הודעה לצד שלישי, על בית המשפט לבחון את מידת הפגיעה שתגרם מהוספת הצד השלישי, הן מבחינת האפשרות לרפא את הפגיעה בבעלי הדין באמצעות פסיקת הוצאות (ת"א (מחוזי ת"א) 16939-02-21 גני בר עופר, פיתוח ונוף בע"מ נ' עריית תל אביב יפו (15.1.23)).

ברם, מהתיק עולה כי סוגיית הפרת התחייבות חוזית מצדה של הנתבעת 1 הועלתה על ידי הנתבעת 2 כבר במסגרת כתב ההגנה שהוגש מטעמה, הגם שטענותיה נטענו בכלליות, ואף נטען כי ההסכם מכוחו הועסק התובע טרם אותר (סעיף 6 לכתב ההגנה של הנתבעת 2), בעוד שכתב ההגנה של הנתבעת 1 "שתק'" בעיניין זה. זאת ועוד, בסעיף 5 להודעה לצד שלישי ציינה הנתבעת 2 כי היא "שומרת על זכותה להגיש הודעת צד ג' כנגד המבטחת של הצד השלישי עם קבלת פוליסות הביטוח ופרטי המבטחת שאינם מצויים בידי המודיעה בשלב זה" (ראו גם : סע' 18 להודעת צד שלישי), תוך שהיא נסמכת, בין היתר, על אחריות הנתבעת 1, בכובעה כחברת כוח אדם, המעוגנת בסעיף 8 להסכם והכוללת את החובה לבטח את העובדים בביטוח חבות מעבידים וצד ג', וכן להוסיף את הנתבעת 2 כמבוטחת בפוליסה של הצד השלישי.

...

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, אני מחליטה להיעתר לבקשה ומתירה הגשת הודעה צד שלישי מתוקנת בדרך של צירוף חתמי לוידס, באמצעות קופר נינווה סוכנות לביטוח (2010) בע"מ, המבטחת של הנתבעת 1 בפוליסת אחריות צד שלישי שהייתה בתוקף במועד התאונה נשוא התביעה, וזאת כצד שלישי נוסף בהליך.

אשר על כן, אני נעתרת לבקשה ומורה על תיקון ההודעה לצד שלישי כמבוקש.

בהחלטה שניתנה מפי מותב קודם, בהסכמת הצדדים, ביום 11.6.23, ניתן היתר למשיב 2 להגיש הודעה לצד ג' כנגד המבקש.

המשיב 2 עמד בתגובתו על כך שהבקשה הוגשה בתחילה ללא תצהיר וללא בקשה להארכת מועד, וגם לאחר שבית-המשפט הורה על הגשת בקשה מתוקנת, הוגשה הבקשה ללא הארכת מועד, ובבוקר הדיון הקבוע בתביעה.

כן לא ברורה הטענה בדבר גריעת ייצוג ב"כ המבקש בתיק, שעה שהוגשו מטעם המבקש ע"י ב"כ בקשות להארכת מועד להגשת כתב הגנה, הראשונה שבהן עוד בטרם חלף המועד להגשתו, ובקשות לביטול פסק-הדין, שהתקבלו לתיק ללא צורך בהגשת ייפוי כח מחדש ועדכון הייצוג בתיק.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתצהיר, ובתגובת המשיב 2, נוכחתי כי אין מקום להורות על ביטול פסק-הדין מחמת הצדק.

גם מצאתי לתת משקל לכך, שבית-המשפט נעתר לבקשת ארכה להגשת כתב הגנה, ב"כ המבקש צפתה בהחלטה ובה ניתנה הארכה, ולאחר מכן, הגם שחלף המועד, בית-המשפט יזם ארכה קצרה נוספת, לפנים משורת הדין, וגם בהחלטה זו צפתה ב"כ המבקש.

אם כן, הבקשה מתקבלת בכפוף לחיובו של המבקש בהוצאות המשיב 2 בסך 2,500 ₪.