בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה בבית הדין לעבודה

בתאריך 12/12/2021, לבקשת "כלל" האריך בית הדין את המועד להגשת כתב הגנה מטעמה, עד ליום 31/01/2022.

בסעיף 19 להודעה, טענה המודיעה כך: "לאלו יש להוסיף כי הצד השלישי עצמו, כאמור בכתב התביעה של המשיב שייך את הכספים בשנת 2016 ככאלו הבאים ע"ח שנת 2014 ומשכך לא ברורה הטענה בדבר סילוק הפוליסה כלל ועיקר ועצם העלאת הטענה, ככל הנראה במסגרת מו"מ להפחתת הפצוי המגיע למשיב [עת הניח הצד השלישי כי קיימת זכאות לפצוי ולא גילתה כי מדובר באדם עובד וחיוני המתפרנס מעבודתו ומשכך במילא אינו זכאי לגימלה] גרמה הלכה למעשה למבקשת, להיות בגדר מי שהפרה את חובתה בהסכם." מכאן, טענה אופרוד, כי יש לחייב את צד ג', בשיפוי מלא ומוחלט ללא כל תנאי, בכל הסכומים ו/או תשלום שבו תישא בהם, ככל שתישא, "לרבות למיטיבים ובהם למל"ל והמוסדות הרפואיים ולכל גורם אחר...". ג.(4) המסגרת הנורמאטיבית הכלי הדיוני של הודעה לצד שלישי אומץ בבתי הדין לעבודה ונעשה בו שימוש, בכפוף לשיקול דעת בית הדין, בהתקיים תנאי יסודי לפיו ההודעה מצויה בסמכותו העניינית של בית הדין לעבודה.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת, ואנו קובעים כי בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בהודעה לצד שלישי.

בנסיבות העניין, שקלנו להעביר את ההודעה לצד שלישי לבית משפט שלום, אך לאור אי הבהירות בניסוחה, מצאנו מקום למחיקתה על הסף.

לאור המסקנה אליה הגענו, לא מצאנו טעם לדון בטענות הצדדים ביחס להחלטה המתירה שניתנה על ידי הרשם, וכך גם אין צורך לדון ביתר טענות "כלל", אשר במידת הצורך תועלנה לפני הערכאה המוסמכת, ככל ואופרוד תחליט להגיש תביעה נגדה.

בית הדין האיזורי לעבודה חיפה סע"ש 54687-01-22 15 ינואר 2023 לפני: כב' השופטת מירי שי התובע והנתבע שכנגד: ג'ונבלאט חנייפס ע"י ב"כ: עו"ד סרי חורייה הנתבעת והתובעת שכנגד: בזק חברה לתקשורת בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אלון נוי ועו"ד ברק גבעוני החלטה

התובע לא מילא אחר החלטת בית הדין, לא הגיש כתב הגנה וגם לא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

...

לאחר ששקלתי את בקשות הצדדים ותשובותיהם, ונתתי דעתי למכלול הנסיבות, אני קובעת כדלקמן: לא שוכנעתי מהבקשה לביטול פסק הדין או מהתשובה לבקשת הנתבעת למתן פסק דין, כי בידי התובע הסבר או צידוק מניחים את הדעת למחדליו הדיוניים ולאי קיום החלטות שיפוטיות.

אף נדחית הטענה שלא הוגש כתב הגנה או בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מהטעם שהצדדים הגיעו להסכמות המייתרות את התביעה שכנגד.

אשר לתביעה העיקרית – לבקשת התובע, ומשהותירה הנתבעת את ההכרעה לשיקול דעת בית הדין, אני קובעת שפסק הדין מיום 17.11.22 מבוטל בזאת.

הנתבעת הגישה כאמור בקשה לסילוק על הסף במסגרתה הוגשה בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה מטעמה.

בעיניין דנן, הפניתה הנתבעת לפסיקה עניפה של בית הדין הארצי לעבודה ממנה עולה כי עילה של העדר ייצוג הולם תקום במצב בו העובד יוכיח כי האירגון פעל ממניעים שרירותיים, שיקולים זרים, טעמי הפליה ועוד (ר' סעיף 40 לבקשה).

להשלמת התמונה טענה הנתבעת כי קיים מנגנון פנימי ליישוב סכסוכים בין התובע ובין הנתבעת, בית הדין הפנימי של הר"י ומכאן, ככל שיש לתובע טענות כלפי האירגון היציג יש למצותם ראשית בערכאה פנימית זו. טענות התובע התובע טען כי הבקשה הוגשה בהעדר תצהיר – ודי בליקוי זה כדי לדחותה, משום שיש בה טענות עובדתיות שונות (ר' סעיף 4 לתגובה).

...

בתגובתו של התובע לבקשה לסילוק על הסף, טען התובע כי כ – 70% מעילות התביעה נובעות מהתקופה שלאחר תום יחסי עבודתו עם הנתבע, מה שמחזק את המסקנה כי מדובר במסכת עובדתית שונה בהקשר לנתבעת.

מכאן, מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי בכל הנוגע לתובע, היא והנתבע אינם צדדים להסכם קיבוצי וכך סמכותה בנוגע לפיקוח מסתכמת בפיקוח מקצועי בלבד על כשירות ואיכות ההכשרה של המתמחה.

לאור המקובץ מצאנו כי התובע לא ביסס עילת תביעה בתביעתו כלפי הנתבעת, בנוסף, לא ניתן לקשור את עילת הייצוג ההולם לתביעתו הכספית כלפי המעסיק.

על פי סעיף 110(א)(4) לחוק קמה חזקת חידלות פרעון אם בית הדין לעבודה נתן פסק דין המורה לחייב לשלם לנושה מגיש הבקשה סכום העולה על 10,749.10 ₪ ופסק הדין לא קוים כולו או חלקו בתוך 30 ימים ממועד המצאתו לחייב או ממועד אחר שנקבע בפסק הדין, לפי המאוחר.

יש לזכור כי המשיב היה מיוצג בהליך ואף הוגשה על ידו בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה, כפי העולה מפסק הדין.

...

נראה כי הנושה נימק זאת בבקשתו ואני מקבל את הסבריו.

נוכח כל האמור, אני מקבל את בקשת הנושה ומורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של המשיב.

צו לפתיחת הליכים (1) מכוח סמכותי לפי סעיף 116 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: "החוק"), אני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של המשיב 2, מר אלכסנדר זייד, ת"ז 009449620 (להלן: "היחיד").

(6) אני מורה לנאמן לפנות למי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין לבדוק אם ליחיד זכות בנכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך, לרשום באותו פנקס הערה בדבר הצו לפתיחת הליכים ובכללו כי היחיד אינו מוסמך להעביר כל זכות בנכס לפי סעיף 131 לחוק.

לחילופין ביקשה הנתבעת לסלק על הסף את עילות התביעה וסעדיה הנוגעים באופן ישיר או עקיף לחברות הזרות ולהסכם הרכישה, כהגדרתם בבקשה וכן כי בית הדין יורה על תיקון כתב התביעה כך שזה לא יכלול כל אזכור של טענות התובע בעיניין זה. כמו כן הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.

עם זאת, בהמשך הודיע התובע כי הליך הגישור לא צלח ולפיכך ניתנת החלטה זו. דיון והכרעה סילוק תביעה על הסף, מוסדר בתקנות 44-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, (להלן: התקנות), הקובעות כי בית הדין רשאי בכל עת, לבקשת בעל דין או אף בלא בקשה כזאת, לסלק על הסף כתב טענות.

...

עם זאת, אין בכך לטעמנו כדי להעיד, בשלב זה, על כך שתביעתו ביחס לרכיב זה אינה נובעת מיחסי העבודה נוכח נוסחו של מכתב ההמלצה שצורף להסכם העסקתו של התובע ונוסחו של מכתב הענקה כאמור לעיל וכלל האמור יתברר במסגרת ניהול התיק.

שלישית, אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת לסילוק על הסף מחמת הסכמת הצדדים להסכם הרכישה על מנגנון בירור סכסוכים ואי נאותות הפורום, שעה שהסכם העסקתו של התובע קובע כי הוא כפוף לחוק הישראלי (ר' שורה אחרונה להסכם העסקה), ומשלא ניתן לקבוע בשלב מקדמי זה כי עילת התביעה וסעדיה נובעות מיחסיהם המסחריים של הצדדים להסכם הרכישה, כפי שפורט לעיל.

סוף דבר על יסוד כל האמור בקשת הסילוק נדחית.