בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסילת קולות בבחירות

בנוסף, מכיוון שסיעת מופת זכתה ל-940 קולות עודפים, לעומת סיעת שסג שזכתה ל-926 קולות עודפים, נקבע כי סיעת מופת זכאית למנדט נוסף, ובסך הכל ל-2 מנדטים (בהתאם להוראות סעיף 67 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הבחירות")).

ביום 13.3.19 הגישה סיעת מופת לבית משפט זה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על תוצאות הבחירות, עד שתתקבל החלטה בבקשה שתוגש למתן צו עיון בפתקי ההצבעה, ונקבע, כי העניין יידון לאחר מתן החלטה בבקשה דנא (עת"מ 32046-03-19).

בנוסף לתצהיר התומך בבקשת העיון, הגישו המבקשים ביום 28.4.19 את פרוטוקול הקלפי לחיילים, שבו נכתב כך – לטענת המבקשים, פרוטוקול קלפי החיילים מהוה ראיה נוספת לליקוי, שכן עולה ממנו שועדת הקלפי פעלה בחוסר סמכות ובנגוד לחוק הבחירות, בכך שהחליטה לראות פתק הצבעה שנכתב בלי אות הסיעה כקול כשר.

זאת, מכיוון שהוא מלמד כי התקבלה החלטה אצל חברי ועדת הקלפי שלפיה "גם אם ירשם שם הסיעה בלי אות הסיעה הקול ייחשב ככשר". החלטה זו, על פני הדברים, אינה עולה בקנה אחד עם סעיף 63 לחוק הבחירות האמור, שלפיו פתק שאין עליו אות, ייחשב פסול.

...

. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני, כי אין להעתר למבוקש.

ור' לעניין זה עע"ם 8617/13 ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת (7.1.14): "בבסיס הדברים, אנו סבורים כי חשוב לחזור ולהבהיר כי בענייני בחירות יש להקפיד במיוחד בכל הנוגע להעלאת טענות במועד מוקדם ככל האפשר ... . אף עיכוב קל יחסית עשוי להביא לדחייתן של עתירות או בקשות ..." (פסקה 68).

מן האמור לעיל, ובכלל זה השיהוי הניכר בהגשת בקשת העיון, העדר ראיות לכאורה שיש בהן לשכנע בדבר קיומו של ליקוי העלול להשפיע על חלוקת המנדטים, וכן, העמדה שבה נקטו המבקשים בהליכים הקודמים בדבר העדר ליקויים – סבורני, כי אין מקום ליתן את צו העיון המבוקש.

כך הדגישה כב' השופטת בייניש בבר"מ 543/04 מסאלחה נ' יוספיה (22.1.04): "אמנם, הבקשה הוגשה בתוך מסגרת הזמן שהוקצבה בסעיף 73 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות) להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים, אלא שמסגרת זו נוצלה על ידי המבקש עד תומה, באופן שהוגשה ביום ה-14 והאחרון לה, הווה אומר, 8 ימים עובר למועד שנקבע לקיום הבחירות הנוספות. בנסיבות אלה, השהוי שנקט המשיב בהגשת בקשת רשות העירעור איננו סביר שכן אינו מאפשר דיון עינייני בבקשה. כבר נפסק לא אחת, כי בכל הנוגע לקיומן של בחירות, המהירות בנקיטת הליכים היא הכרחית (לעניין זה ראו, בין היתר, בג"ץ 2115/99 הוועד המקומי צור יגאל שר הפנים ואח', פ"ד נג(4) 61, 69 והאסמכתאות המובאות שם), ויש בהשתהות כדי להצדיק דחייה על הסף". בבר"מ 10774/08 בוקריס נ' קורקוס (7.1.09) ציין בית המשפט העליון לעניין המועדים כי: "הוראות אלה נועדו כולן להחיש את ההליכים המשהים את סופיות תוצאות הבחירות. הן נועדו להבטיח כי לצד השמירה על טוהר הבחירות תובטח גם סופיות הליך הבחירות ויציבות השילטון הנבחר. המחוקק מחייב אפוא את המבקש לבטל את תוצאות הבחירות שלא לשקוט על שמריו. עליו להזדרז בנקיטה בהליכים משפטיים, ולא – יחמיץ את השעה. גם הגישה הנקוטה בבתי המשפט היא כי בכל הנוגע לעינייני בחירות, יש טעם מיוחד לסיים את ההיתדיינות בהקדם האפשרי. כך, נפסק לא פעם בבית משפט זה כי המהירות בנקיטת ההליכים בעינייני בחירות היא חיונית (ראו, בג"ץ 2115/99 הוועד המקומי צור יגאל נ' שר הפנים, פ"ד נג(4) 61 והאסמכתאות המובאות שם). יתרה מכך, כאשר עסקינן בבחירות, לעיתים די אף בשיהוי קצר, אפילו הוגש ההליך במועד, כדי להביא לדחיית ההליך על הסף (ראו, למשל, בר"מ 543/04 פיסל מסאלחה נ' זוהיר יוספיה (לא פורסם, 22.1.2004)". (ההדגשה שלי - נ"מ).

בפיסקה 10 להחלטה הדגיש בית המשפט העליון כי: "לצד ההוראה התוחמת את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, חוק הבחירות אינו כולל הוראות בדבר הארכת מועד. עם זאת, דומה כי לבית המשפט או הרשם נתונה הסמכות להאריך את המועד להגשת ההליך, אם מכוח הסמכות הכללית הקבועה בסעיף 90(3) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, אם מכוח הסמכות הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אליהן מפנות תקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין) התשס"א-2000. אולם השמוש בסמכות זו ייעשה במשורה ורק בהתקיים טעם כבד משקל המצדיק את האיחור, בשים לב לכך שתקופות הזמן הקצרות בחוק הבחירות נועדו להעניק יציבות למוסדות השילטון הנבחרים, כדי שיוכלו לתפקד מבלי שירחף עליהם איום מתמשך של בחירות חדשות או שינוי בחלוקת המנדטים כתוצאה מפסילת תהליך הבחירות (ראו, ר"ע 25/85 פתחי אבו רומי נ' ניזאר נאשף - פקיד הבחירות, פ"ד לט(2) 353). על רקע תכלית זו, כאשר עסקינן בערעורי בחירות, יש לנקוט משנה זהירות ואף צימצום מסוים בהעתרות לבקשות להארכת מועד. ערעורים בעינייני בחירות צריכים להתנהל במהירות האפשרית, הן כדי להסיר כל צל ועננה הקשורים בטוהר הבחירות ותקינותן והן כדי למנוע שבוש אפשרי בפעילותם של מוסדות השילטון הנבחרים". (ההדגשות שלי - נ"מ).

בית המשפט דחה את העירעור (כב' השופטת זהבה בוסתן) תוך שקבע, כדלקמן: "את חששם כי יתכן שיש טעות בספירת הקולות היו המערערים צריכים להקדים ולברר במסגרת בקשה לעיון בפתקי ההצבעה כאמור בסעיף 96א. לאחר ברור זה, היו יכולים להגיש ערעור המבוסס על אדנים ממשיים ולא על הערכות ספקולאטיביות. המערערים לא פעלו כאמור והסתפקו, על פי הנטען בעירעור, בעיון במסמכים הנוגעים לבחירות" (סעיף 18 לפסק הדין).

...

בחוסר התאמה זה בין הגיליונות יש אך לחזק את המסקנה לפיה הגיליונות משמשים כלי עזר בלבד בהליך הספירה, וכי מעמדם אינו כשל הפרוטוקול, לו מעמד בכורה.

לאור כלל המובא מעלה, באתי לכלל מסקנה כי המערער לא הניח תשתית ראייתית לביסוס טענתו לפיה נמנו לטובת המשיב 3 קולות עודפים.

התוצאה: נוכח כלל המקובץ מעלה, אני מורה על דחיית שני הערעורים על כל חלקיהם.

בבית המשפט העליון בר"ם 582/14 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקש: עלי סלאם נ ג ד המשיבים: 1. ראמז ג'ראייסי 2. מנהל הבחירות בעיר נצרת 3. ועדת הבחירות בעיר נצרת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת מיום 22.01.2014 בעמ"נ 2550-12-13 שניתן על ידי כבוד השופטת נ' מוניץ בשם המבקש: עו"ד ד"ר רענן הר זהב; עו"ד גלעד שר; עו"ד עמרן חטיב; עו"ד הדס ברוה; עו"ד חאתם אבו-אחמד; עו"ד חאלד אבו-אחמד בשם המשיב 1: עו"ד עמאד דקואר; עו"ד ג'לאל דקואר; עו"ד קמיליה עודה בשם המשיב 2: עו"ד שוש שמואלי ][]פסק דין

]השופטת ד' ברק-ארז: הבחירות לראשות עריית נצרת (להבדיל מאשר למועצת הערייה) שבו והגיעו לפתחנו לרקען של טענות חמורות לאי-סדרים בבחירות, והכול לרקעו של הפרש דק מן הדק במספר הקולות שקבלו שני המועמדים המרכזיים בבחירות אלה, בבחינת "כל קול קובע". הלכה למעשה, טענות אלה באו בפנינו בגדרה של בקשת רשות ערעור לפי סעיף 73(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות או החוק) על פסק דינו של בית המשפט במחוזי בנצרת בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 22.12.2013 (עמ"נ 2232-12-13 ו-עמ"נ 2550-12-13, השופטת נ' מוניץ).

על ההחלטה הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (בר"ם 7348/13, השופט ע' פוגלמן), שנעתר לבקשה, קיבל את העירעור והורה על ביטולה של ההחלטה, בקובעו כי את טענותיו של ג'ראייסי יש להעלות במסגרת ערעור בחירות, שיוגש לאחר פירסום ההודעה על תוצאות הבחירות.

בכל הנוגע לבקשות התיקון נטען כי תשתית עובדתית חדשה בדבר זיופי בחירות, שעשויה להשפיע על תוצאות הבחירות, מצדיקה לאפשר תיקון של ערעור בחירות שהוגש או לחלופין להאריך את המועד הסטאטוטורי להגשת ערעור בחירות.

מנגד, באי-כוחו של ג'ראייסי הצביעו על היתנהלותו הפסולה, כך נטען, של סאלם, אשר מיתנהל על דרך של הגשת ערעורי בחירות "מתגלגלים" אשר בהם חוזרות ומגיעות טענות חדשות, חדשות לבקרים, באופן שפוגע ביציבות וחותר תחת ההיתנגדות החריפה לשהוי בדיני בחירות.

...

סוף דבר התוצאה העולה מכל האמור לעיל היא כי יש לערוך בחירות חוזרות לראשות העיר נצרת.

בענייננו, העקרונות שהנחו אותנו לכל אורך הדרך בדבר טוהר הבחירות והגשמת רצון הבוחר מחייבים עריכת בחירות חוזרות לתפקיד ראש עיריית נצרת, וכך אנו מורים.

אשר על כן, הערעור מתקבל.

בבית המשפט העליון בר"ם 7348/13 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן המבקש: עלי סלאם נ ג ד המשיבים: 1. ראמז ג'ראייסי 2. מנהל הבחירות בעיר נצרת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בנצרת (כב' השופט א' קולה) מיום 27.10.2013 בצ"א 54030-10-13 בשם המבקש: עו"ד רענן הר-זהב; עו"ד ליאור כץ בשם המשיב 1: עו"ד ג'לאל דקואר; עו"ד עמאד דקואר בשם המשיב 2: עו"ד תדמור עציון ][]פסק-דין

בד בבד, הוגשה גם עתירתו של מר משרקי מרואן, חבר ועדת הבחירות בנצרת, שעניינה פסילת קולות המוגבלים בניידות.

לדברי המשיב, הסעד שנתבקש על-ידו נועד לוודא שכלל הקולות ייספרו, תוך שמירה על אמון הציבור, גם אם לשם כך תדרש הארכת המועדים הקבועים בחוק.

הואיל ואין מדובר בעתירה לפי סעיף 96ב לחוק הבחירות, מקובלת עליי עמדת הפרקליטות כי הוראת הסופיות הקבועה בסעיף 96ב(ג) איננה רלוואנטית לענייננו, ולכן עומדת למבקש האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט קמא, כפי שאכן עשה.

...

בשולי הדברים אציין כי לא ראיתי להידרש לטענות המשיב ביחס לספירת הקולות לגופן, מכיוון שדי בקביעה כי מקומן של אלה הוא במסגרת ערעור בחירות שיוגש במועד הקבוע בדין, כדי להביא למסקנה שסיכויי ההליך בבית המשפט קמא אינם מן המשופרים.

על עקרון זה, והטעמים החשובים שביסודו, עמד השופט א' גולדברג באחת הפרשות: "מוטיב 'המידיות' שזור לכל אורכן של הוראות חוק הבחירות הקשורות להליכים הבאים לקבוע את התוצאות בבחירות [...] שני טעמים מצטברים ניתן למצוא לדחיפות זו. האחד נעוץ במגמה המתחייבת אחרי הבחירות, ונוכח תוצאותיהן, לצמצם ככל האפשר את תקופת הביניים שבין סיום תפקידה של המועצה היוצאת ובין תחילת כהונתה של המועצה שנבחרה. [...]הטעם האחר לדרישה כי קביעת התוצאות תעשה מידית, באה, כאמור, גם מטעם נוסף, והוא הדאגה לוודאות התוצאות, בזמן הקצר ביותר. וודאות זו מושגת בכך שמלאכתם של פקיד הבחירות וועדת הבחירות תמה ונשלמת עם חלוקת המנדטים וקביעת חברי המועצה. מכאן ואילך אין הם מוסמכים עוד לתקן את עצמם בנושאים אלה, מיוזמתם הם או מיוזמתם של אחרים, וזירת המחלוקת (אם ישנה כזאת) עוברת לבית-המשפט, בהליך של ערעור. עקרון 'הוודאות המידית' הוא יסוד לבחירות תקינות, שאם הוצאנו יסוד זה נמצאנו פותחים פתח לתיקוני 'טעויות' משיקולים זרים, להפעלת לחצים על קובעי התוצאות, לבצע 'תיקונים' אשר כאלה, ו'לאנדרלמוסיה, לחשדנות, לריב ומדון, שסופם תוהו ובוהו בהליך הבחירות' [...] שכן אם בידי פקיד הבחירות וועדת הבחירות לתקן, כעבור זמן, את התוצאות, מדוע תישלל הסמכות מועדת קלפי, לתקן כעבור מספר ימים, את התוצאות בקלפי שלה? הוא אשר נאמר בב"ש 67/84 'במצב דברים זה רצויים כללים חדים וברורים, ואין זה רצוי כלל להכיר בתחום רחב של חוסר ודאות ושיקול-דעת'" (בג"ץ 232/89 חזית דתית מלוכדת נ' פקיד הבחירות לעיריית נתניה, פ"ד מג(1) 418, 422-421 (1989)).

סיכומם של דברים: הערעור מתקבל.

(א) כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לענינים מנהליים שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה - (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; (2) שהמנדטים לא חולקו כחוק; (3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק; (4) שהצביעו בוחרים אשר שינו מענם כאמור בסעיף 85א; ובילבד שהליקוי שטוענים עליו לפי סעיף קטן זה עלול היה להשפיע על חלוק המנדטים.

סעיף 72 לחוק הבחירות מאזן בין שני אינטרסים נוגדים, כפי שבואר בר"ע 25/85 אבו רמי נ. נזאר נאשף - פקיד הבחירות, (פ"ד לט(2), 353): "ברור, כי את הוראותיו הדיוניות של סעיף 72 לחוק יש, כרגיל וכמקובל, לפרש על רקע חוק זה ומגמותיו. מטרת החוק היא, לפי השקפתי, למצוא איזון הולם בין האנטרס להגיע לחקר האמת על-ידי דיון לעיצומו של עניין - היינו, לקבוע אם תוצאות הבחירות אכן משקפות נכונה את רצון הבוחרים - לבין האנטרס להעניק יציבות למוסדות השילטון הנבחרים, כדי שיוכלו לתפקד, בלי שירחף עליהם איום מתמשך של בחירות חדשות כתוצאה מפסילת התהליך על פיו נבחרו. להשגת איזון זה נקב המחוקק (בין היתר) הגבלת זמן נוקשה של 14 יום למן פירסום תוצאות הבחירות לשם הגשת ערעור עליהן... הרעיון ביסוד הזמן המוגבל שנקבע בחוק הוא לא שיש לשמור על מעמדו של הנבחר המסוים מבין חברי המועצה, אלא שיש לשמור על יציבותה של המועצה כגוף שילטוני". על פי סעיף 72(ג) יש להגיש את ערעור הבחירות תוך 14 ימים מיום פירסום ההודעה על תוצאות הבחירות.

בדיון מיום 21.11.18, בעירעור הקודם, נאמר למערער על ידי המשיבים, כי תוצאות הבחירות אמורות להתפרסם ברשומות באותו היום או יום אחרי, כפי שאכן קרה (ראה דברי ב"כ המשיבים בפרוטוקול הדיון בעתירה/ערעור כאן).

אין בהסברו של המערער לפיו: "כשהתוצאות נחתו בתודעה שלי, מיד הוגש העירעור" (עמ' 1 לפרוט' שורה 10) בכדי להצדיק איחור של 24 ימים בהגשת העירעור מה גם שלא הוגשה בקשה להארכת מועד.

...

עוד טענו המשיבים, כי יש לדחות את העתירה על הסף משהטענות מועלות בה בעלמא ללא כל תימוכין.

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את טענות הצדדים וקראתי את טיעוניהם, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.

אכן, יכול, ואיני קובע מסמרות, שהיו אירועים חריגים בבחירות במג'דל שמס, ואולם זהו עניין וככל שיש שמץ של אמת בטענות העותר ובא כוחו, למשטרת ישראל לעסוק בו. עוד אוסיף אומר בשולי הדברים, שהתוצאה הסופית ולפיה רק כ-278 איש השתתפו בבחירות אף היא אינה מניחה את הדעת ואולם העובדה כי בסופו של דבר, רק אדם אחד, שהיה מועמד בבחירות, הגיש עתירה, מלמדת על כך, שככל הנראה, התוצאה משקפת סופו של יום את רצון הציבור.

סיכומו של דבר מצאתי, כי דין העתירה דחייה על הסף.