בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

זאת, לנוכח מידת האיחור בהגשת הבקשה להארכת המועד (כזכור, 48 ימים) ללא הסבר המניח את הדעת; בין הטעמים לעיכוב בהסדרת הייצוג המשפטי, ניתן לזקוף לחובת המערער את "התמהמהותו בהמצאת מסמכים חסרים"; סכויי בקשת רשות העירעור נמוכים; והשהוי הקיצוני אותו נקט המערער לצורך הגשת השגותיו על החלטת ועדת התעסוקה.

...

בנוסף, אין לומר כי החלטת בית הדין האזורי מושא בקשת הביטול שהגיש המערער, אכן ניתנה "במעמד צד אחד", באופן המאפשר את ביטולה, אך מחמת שהמערער לא הגיש תגובה לתשובת המשיבה לבקשה משום שזו, לטענתו, לא הומצאה לו. לטעמנו המילים "מעמד צד אחד" אינן הולמות מצב דברים זה. שכן, הגם שבית דין זה אימץ מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, את ההסדר שהיה בתקנה 241(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 (אשר פקעו ביום 1.1.2021), לפיו זכאי בעל דין מגיש בקשה להגיב לתשובת המשיב לבקשה (ראו: בר"ע (ארצי) 29351-01-15 עלי אבו גריבאן - יצחק מנדל (14.4.2015)), ומשלא ניתנה לו הזדמנות לעשות כן הרי שנפגעה זכותו הדיונית, הרי שבענייננו, מהותית לכל אחד מן הצדדים כבר ניתנה הזדמנות לשטוח טענותיו במסגרת הבקשה או התגובה לה. כך, הנזק הדיוני המסוים שאירע למערער אין כדי להפוך את החלטת בית הדין האזורי לכזו שניתנה במעמד צד אחד.

על יסוד כל האמור לעיל, אין מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה מיום 4.8.2022, וביתר שאת על ההחלטה מיום 30.3.2021.

סוף דבר הערעור נדחה.

כב' רשם בית משפט קיבל בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות העירעור ובקשת רשות העירעור הועברה לטיפולי.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובת המשיבה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) ככלל, ערכאת ערעור מתערבת בפסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות רק במקרים חריגים ביותר עת נעשה לאחד הצדדים עוול קשה או כאשר הבקשה מעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה ביותר, זאת בשל טעם של הליכי תביעות קטנות, שתכליתם בירור יעיל, מהיר ופשוט של סכסוכים.

העובדה שהמחיר הטשטש (ודאי שלא בכוונה) אין בה כדי להוביל למסקנה ולפיה הוצג מחיר של 19 ₪.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

טענתה של המבקשת, כי טעתה בנוגע לדרך ההשגה הנכונה על החלטת בית הדין האיזורי - כאשר סברה כי מדובר ב'החלטה אחרת' אשר יש להגיש בקשת רשות ערעור עליה בתוך 15 ימים ממועד המצאתה - אף היא אינה מהוה בנסיבות העניין 'טעם מיוחד' להארכת המועד.

...

לאחר בחינת טיעוני הצדדים ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור להידחות, כמפורט מטה.

כללם של דברים - הבקשה להארכת מועד להגשת הערעור נדחית.

העירעור נדחה בפסק הדין שניתן ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופטת וסרקרוג) בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 19.6.13, לאחר שנקבע כי אין טעם ואין כל הצדקה להתערב בהחלטתו של הרשם זיתוני ואין מקום להאריך את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו.

...

אני דוחה את טענתו של התובע לפיה בתי המשפט לא היו מוסמכים להתנות הגשת תביעה חדשה בתשלום הוצאות.

סוף דבר לאור האמור, אני מורה כי על התובע לקיים את התנאים שנקבעו בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 19.6.13 ושל בית המשפט המחוזי מרכז מיום 19.7.22, לעניין תשלום ההוצאות שנפסקו לטובת הנתבעים כאן (סכום (קרן) של 10,000 ₪ לטובת הנתבעת 2 וסכום (קרן) של 2,500 ₪, לטובת כל אחד מהנתבעים).

לאחר שקיבלתי את טענות הנתבעים בשאלת ההוצאות, אני מורה על חיוב התובע בהוצאות משפט בסכום של 2,000 ₪, לכל אחד מהנתבעים.

הדברים אמורים במיוחד בשים לב לעובדה, שבחלוף קרוב לחודש ימים מהמועד האחרון להגשת בקשת רשות העירעור, המבקשת הגישה לבית הדין האיזורי, ביום 15.10.2023, בקשה להארכת מועד להגשת תצהיריה, בה נימנעה מלציין שבכוונתה להשיג על ההחלטה מיום 31.7.2023.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה, כי בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור של ממש וכי יש לדחות את הבקשה החלופית להארכת מועד להגשתה.

אוסיף טרם חתימה, כי חרף טענותיה של המבקשת בדבר חשיבות בקשת רשות הערעור להמשך ניהול ההליך, והיות החלטתו של בית הדין האזורי "חורצת גורלות מבחינת המבקשת", שוכנעתי, שדחיית הבקשה לא תגרום למבקשת עיוות דין.

לפיכך, דין הבקשה לסילוקה על הסף של בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הבקשה להארכת מועד להידחות.