בקשה להארכת מועד לביצוע צו הריסה

בית המשפט העליון עמד, לא אחת, על החשיבות המרובה שיש לראות בבצוע צו הריסה שפוטי במועדו, ובשל כך העתרות לבקשת ארכה תיעשה במקרים חריגים ויוצאי דופן בלבד, כאשר הדגש יינתן לשאלה האם קיים "אופק תיכנוני" והיתר הבניה נמצא בהשג יד ורק עיכוב פורמלי מעכב את קבלתו.

...

בנסיבות אלו, בהתאם ללשון החוק הברורה ורוח הפסיקה שהובאה, אני קובעת כי היתר הבניה אינו בהישג יד ולא קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את עיכוב ביצוע צו ההריסה.

סוף דבר לנוכח הוותק של העבירה, הרי שבהעדר אופק תכנוני ברור ומוחשי שעשוי להכשיר את המבנה, האינטרס הציבורי המחייב ביצוע צווי ההריסה לאלתר, וזאת כדי למגר עבירות של בנייה בלתי חוקית ולאכוף את צווי בית המשפט, גובר על האינטרס הפרטי של המבקשים.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ייצוג בכתב אישום או שימוע בגין עבירת הבניה, בקשות ארכה למועדי ביצוע צוי הריסה, צוי התאמה וצוי איסור שימוש.

...

מנגד טוען הנתבע כי תביעה זו דינה להידחות שכן עסקינן בניסיון לסחוט ממנו כספים ושהינה תביעה שקרית.

אני מקבל את עדות הנתבע ומעדיף אותה על פני הפרשנות של התובע לאירועים.

סוף דבר אני מוצא כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה לחיובו של הנתבע להשבה של שכר הטרחה ודין התביעה להידחות.

התובע ישלם לנתבע הוצאות בסך של 500 ₪.

אמנם אין להעתר לבקשות אלו כעניין שבשיגרה, אולם טעמים בטחוניים הוכרו בפסיקה ככאלה אשר מצדיקים מתן הארכת מועד לבצוע צו הריסה מינהלי (ראה רע"פ 3319/15 שקיראת נ' יו"ר הועדה המקומית לתו"ב ירושלים, 20.7.15; ע"פ(ירושלים) 2604/08 דיוק נ' יו"ר הוועדה המקומית לתו"ב ירושלים, 25.12.2008, פסקה 17).

...

ביום 30.11.23 הגישה המשיבה גם בקשה לדחות את הבקשה להארכת מועד ולפסול את התצהיר שהגישה המבקשת, ולבקשה זו צרפה המשיבה תמונות שצולמו במועדים שונים ואשר מוכיחות, לטענתה, כי הייתה נוכחות משטרתית במקום הבנייה, בניגוד לטענות המבקשת ולתצהיר הקמב"ץ. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

אמנם אין להיעתר לבקשות אלו כעניין שבשגרה, אולם טעמים ביטחוניים הוכרו בפסיקה ככאלה אשר מצדיקים מתן הארכת מועד לביצוע צו הריסה מנהלי (ראה רע"פ 3319/15 שקיראת נ' יו"ר הוועדה המקומית לתו"ב ירושלים, 20.7.15; ע"פ(ירושלים) 2604/08 דיוק נ' יו"ר הועדה המקומית לתו"ב ירושלים, 25.12.2008, פסקה 17).

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה, ומאריכה את המועד לביצוע צו ההריסה למשך 60 ימים מהיום.

למחרת, ביום 30.10.2023, הגישה המשיבה "בקשה לתיקון עמדת המשיבה והחלטת בית המשפט מיום 29.10.2023". המשיבה ציינה כי בהסכמתה למתן ארכה נפלה טעות, שכן ב"כ המשיבה לא היתה ערה לכך שמדובר בצו הריסה שניתן לאחר תיקון החוק; ומאחר שגזר הדין ניתן בשנת 2020 ומאז חלפו שנתיים, בית המשפט אינו מוסמך להאריך את המועד לבצוע הצוו.

...

בית המשפט ציין כי "מוטב היה לו התקלה שארעה בתיק דנן לא היתה קורית, יחד עם זאת נתתי דעתי לכך כי המשיבה פעלה לתיקונה בהקדם והגישה הודעה מתקנת בחלוף 24 שעות ממתן ההחלטה. במצב דברים זה בו נעדר בית המשפט סמכות לעכב את ביצוע הצו אין מנוס מביטול החלטתי שניתנה ביום 29.10.23 וכך אני מורה. הבקשה לעיכוב ביצוע הצו נדחית". טענות המבקש המבקש טוען לחוסר תום לב של המשיבה, ששינתה את עמדתה לאחר שנתנה הסכמה לדחיית המועד לביצוע צו ההריסה.

בית-משפט קמא דחה את המועד לביצוע צו ההריסה למשך שנה, עד ליום 21.7.2021, וזאת בהתאם לסעיף 254ד(א) לחוק, לפיו "צו שנתן בית המשפט לפי סעיף 254ב יבוצע על ידי המורשע בתוך 30 ימים מיום שניתן הצו, אולם רשאי בית המשפט... לדחות את מועד ביצוע הצו, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שמועד ביצוע הצו לא יידחה ביותר משנה מיום שניתן". דחיית המועד לביצוע הצו, לאחר תום השנה, מוגבלת בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 254ט לחוק, הקובע כדלהלן: "(א) בעל זכות לגבי מקרקעין שניתן לגביהם צו מינהלי, צו לפי סעיף 235 או 237, או צו שיפוטי לפי פרק זה, לרבות צו שניתן לפי סעיף 254ב, או מי שהיה צד להליך לפי סעיף 254ח, הרואה את עצמו נפגע מצו כאמור, ולא חלות לגבי אותו צו הוראות סעיף 254ח, רשאי לבקש מבית המשפט כאמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן לעכב את ביצוע הצו האמור:

אשר על כן, בקשת הרשות לערער נדחית.

לפניי בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בירושלים (כבוד השופט ערן טאוסיג) מיום 21.12.2023, בתיקי תו"ח: 60752-03-18; 61689-03-18; 19241-12-17; 9410-06-18 19236-12-17; ו- 61710-03-18, לפיה נדחו בקשותיהם של המבקשים להארכת מועד לבצוע צוי הריסה שניתנו בגזרי דין, לפי סעיף 254ט לחוק התיכנון והבנייה תשכ"ה-1965 (להלן: החוק).

...

למעלה מן הצורך אוסיף כי דין הבקשות להידחות גם לגופו של עניין, כפי שטענה המשיבה בתגובתה בבית-משפט קמא (סעיף 26 לתגובת המשיבה - בקשה לסילוק על הסף).

בהיעדר תכנית כאמור – בית המשפט אינו מוסמך לעכב את ביצועם של צווי ההריסה, ולפיכך, גם מטעם זה, דין הבקשה להידחות.

נוכח האמור לעיל, הבקשה נדחית.