בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שיקים בתיקי הוצאה לפועל

בתיקיי ההוצאה לפועל הוגשו על ידי המבקש ביום 10/8/23 בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות, היתנגדות לבצוע שיקים, עיכוב ובטול עיקולים.

לאחר שהוגשה בתיק ההוצאה לפועל היתנגדות לבצוע שטר נבחן השלב בו מוגשת ההיתנגדות, האם היא הוגשה במועד או באיחור.

...

אני סבור כי לאור כל שהוצג, יש בסיס וראיות בקיומה של עילת התביעה.

בכל הנוגע לעיכוב ההליכים בתיקיי ההוצאה לפועל, לאור היקף העיקולים כפי שעלה בדיון וחרף זאת שהסכום המדויק שעוקל אצל המחזיקים השונים לא הוצג, אני סבור כי באיזון הראוי של זכויות הצדדים, יש מקום להורות על המשך עיכוב ההליכים עד ההכרעה בהתנגדויות וכך הנני מורה.

המבקש ישלם למשיבה את הוצאות הדיון וכן שכר טרחת עורך דינה בסך כולל של 1,000 ₪ ללא קשר לתוצאות ההליך, תוך 30 יום.

בפני בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבקשה לבצוע שטר (שיק) שהוגשה במסגרת תיק הוצל"פ 512116-10-22 עד למועד הגשתה בפועל (להלן: "תיק ההוצל"פ").

דיון והכרעה הגשת ההיתנגדות באיחור בסעיף 81א(ג1) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, כמו גם בתקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979, נקבע כי המועד להגשת היתנגדות לבקשה לבצוע שטר הוא שלושים ימים מיום המצאת האזהרה.

...

אשר לבקשת הארכה, המשיבה טענה כי ההתנגדות הוגשה באיחור ניכר מבלי שניתן הסבר לאיחור ועל כן יש לדחות את הבקשה.

סוף דבר בסופו של יום התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות.

אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיבה, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של- 4,000 ₪.

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים ותסגור את התיק.

ביום 31/10/22, כ- 27 שנים לאחר מסירת האזהרה, הגישה המבקשת ללישכת ההוצאה לפועל בנתניה היתנגדות לבצוע שיק יחד עם בקשה להארכת מועד, ובעקבות כך הועבר העניין לבית משפט זה. המבקשת טענה בהתנגדותה, בין היתר, כי בינה לבין המשיבה אין כל יריבות שכן היא מעולם לא הייתה בעלת רישיון רכב ומעולם לא רכשה דבר מתחנת דלק סונול.

בנוגע לטענה כי ב"כ הזוכה אינו מיופה כוח, הוסבר שהזכויות בתיק זה הומחו לו ע"י הזוכה ויש בקשה להמחאת זכויות שהוגשה בזמנו בתיק ההוצל"פ. מבחינה קניינית התיק הזה שייך לב"כ הזוכה ולא לזוכה ז"ל. הארכת מועד כלל ידוע הוא כי כל בעל דין עומדת הזכות הבסיסית, כי יתנהל לגביו הליך משפטי הוגן.

...

במסגרת נטייה זו של הפסיקה להרחיב במתן הרשות להתגונן, שמירת האיזון הנדרש בין האינטרסים השונים, יכול שתיעשה במספר דרכים: דחיית בקשה המבוססת כולה על "הגנת בדים"; התנאת הרשות להתגונן במתן ערובה; או הטלת הוצאות "ככל שמתברר בסופו של דבר כי הרשות שניתנה להתגונן רשות סרק היא" (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [פורסם בנבו] (09.12.2009)).

בנסיבות, אין מנוס מבירור טענות הצדדים ביחס לשיק מושא התיק וזאת כמובן במסגרת הליך שמיעת ראיות כדין.

בהינתן הנקוב לעיל, שוכנעתי כי לא מדובר בהגנת בדים וכי יש מקום למתן רשות להתגונן.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר וכן ההיתנגדות גופה, שהוגשו בגין שלושה שיקים המשוכים על חשבון המבקשת בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ואשר סורבו מסיבת "נתקבלה הוראת ביטול" (להלן – "השיקים").

טענות המבקשת בבקשה להארכת מועד טענה המבקשת כי לא קיבלה מסירה לידיה, לא באמצעות שליח ולא בכל דרך אחרת; תיק ההוצאה לפועל ניפתח עוד בשנת 2021 ולא בוצעה בו כל פעולה עד ליום 18 באוקטובר 2022; והמשיבה בחרה שלא להמציא את האזהרה בדואר רשום וזאת על מנת להפעיל לחץ על המבקשת באמצעות הטלת עיקול על חשבונה.

הבקשה להארכת מועד על אף שהצדדים הסכימו בתחילת הדיון שהדיון יתקיים בהתנגדות לגופה, ולמען הזהירות, מצאתי לנכון להתייחס גם לבקשה להארכת מועד וזאת לאור היתייחסות ב"כ המבקשת בסיכומיו לעניין זה. תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן – "התקנות") קובעת, כי היתנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן – "חוק ההוצאה לפועל") תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה.

...

ייאמר כבר עתה, כי לאור התוצאה אליה הגעתי והתרשמותי מהמבקשת בדיון, אני סבורה שאין מקום להורות בשלב זה על ביטול העיקולים והם יבוטלו לאחר ביצוע ההפקדה, הכל כפי שיפורט להלן.

לכן, ומשהראתה המבקשת הגנה אפשרית וככל שתוכל לפרט ולתמוך את טענותיה בראיות, על המשיבה יהא להוכיח כי לאחר שגובשו טענות ההגנה של המבקשת נגד חברת מינה למסחר, נתנה המשיבה ערך בתום לב בעד השטר (שם, בעמוד 310), והשאלה אם הגנתה של המבקשת נדחית בפני האחיזה כשורה הנטענת ע"י המשיבה, תתברר במהלך המשפט (ראה לעניין זה המ' 506/59 פסח נאמן נ' ין זלבסקי, פד"י י"ד 506).

חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז 1976 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל"), מקנה לזוכה המחזיק בשיק את הזכות לפתוח תיק הוצאה לפועל לצורך גבייתו, וכך נקבע בסעיף 81א(א) לחוק "שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השיטריות (בחוק זה – שטר) ניתנים לבצוע כמו פסק דין של בית משפט". חייב שניפתח נגדו תיק הוצאה לפועל רשאי מכוח הוראות סעיף 81א(ג) "להגיש היתנגדות לבצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההיתנגדות, ומשהוגשה ההיתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הבצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההיתנגדות כבקשת רשות להיתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין". תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1980 (להלן: "תקנות ההוצאה לפועל") קובעת כי "היתנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה..". ולעניין הגשת היתנגדות באיחור קובעת 109 (א) לתקנות כי יש להגיש בקשה להארכת מועד בצרוף תצהיר וכתב היתנגדות ורשם ההוצאה לפועל יעביר אותה לבית המשפט המוסמך לידון בהתנגדות.

...

השיהוי ניכר בהגשת הבקשה, בשים לב לאינטרס ההסתמכות של התובעת, מביאים למסקנה כי אין הצדקה להארכת המועד.

נקבע בפסיקה כי ככל שסיכוייו של ההליך בגינו מבוקשת ארכה נמוכים, נחלשת ההצדקה להעתרות למתן ארכה (בש"א 795/20 שגיא נ' נגרי (30.1.20)).

סוף דבר: בהתחשב בכל האמור אני דוחה בקשת המבקש להארכת מועד להגשת התנגדות ובהתאם לכך אני דוחה את התנגדותו.