בפניי בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר וכן ההיתנגדות גופה, שהוגשו בגין שלושה שיקים המשוכים על חשבון המבקשת בבנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ואשר סורבו מסיבת "נתקבלה הוראת ביטול" (להלן – "השיקים").
טענות המבקשת
בבקשה להארכת מועד טענה המבקשת כי לא קיבלה מסירה לידיה, לא באמצעות שליח ולא בכל דרך אחרת; תיק ההוצאה לפועל ניפתח עוד בשנת 2021 ולא בוצעה בו כל פעולה עד ליום 18 באוקטובר 2022; והמשיבה בחרה שלא להמציא את האזהרה בדואר רשום וזאת על מנת להפעיל לחץ על המבקשת באמצעות הטלת עיקול על חשבונה.
הבקשה להארכת מועד
על אף שהצדדים הסכימו בתחילת הדיון שהדיון יתקיים בהתנגדות לגופה, ולמען הזהירות, מצאתי לנכון להתייחס גם לבקשה להארכת מועד וזאת לאור היתייחסות ב"כ המבקשת בסיכומיו לעניין זה.
תקנה 106(א) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן – "התקנות") קובעת, כי היתנגדות לפי סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן – "חוק ההוצאה לפועל") תוגש תוך שלושים ימים מיום שהומצאה האזהרה.
...
ייאמר כבר עתה, כי לאור התוצאה אליה הגעתי והתרשמותי מהמבקשת בדיון, אני סבורה שאין מקום להורות בשלב זה על ביטול העיקולים והם יבוטלו לאחר ביצוע ההפקדה, הכל כפי שיפורט להלן.
לכן, ומשהראתה המבקשת הגנה אפשרית וככל שתוכל לפרט ולתמוך את טענותיה בראיות, על המשיבה יהא להוכיח כי לאחר שגובשו טענות ההגנה של המבקשת נגד חברת מינה למסחר, נתנה המשיבה ערך בתום לב בעד השטר (שם, בעמוד 310), והשאלה אם הגנתה של המבקשת נדחית בפני האחיזה כשורה הנטענת ע"י המשיבה, תתברר במהלך המשפט (ראה לעניין זה המ' 506/59 פסח נאמן נ' ין זלבסקי, פד"י י"ד 506).