בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר בשל מסירה פגומה

בתאריך 12.6.18 הגיש הנתבע בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר יחד עם היתנגדות לבצוע שטר.

השנייה, כי התובעת לא מסרה ערך כלשהוא למר שלסר או לחב' ש. שלס בגין השיק, ומשכך נפגמת אחיזתה של התובעת בשטר, היא איננה "אוחזת כשורה" ולכן, אין לה זכות לתבוע בגינו דבר.

הסיבה בעטיה נימסרו לשלסר שיקים טרם קבלת הסחורה לידיו (הרכב) נבעה מיחסי אמון ששררו בין השניים.

...

מכלול העובדות הוביל אותי למסקנה לפיה לא עלה בידי הנתבע לבסס כדבעי את עצם ביצוע עסקת היסוד.

לסיכום מכל הטעמים עליהם עמדתי, טענת כישלון התמורה שטען הנתבע לא הוכחה ולפיכך דין התביעה להתקבל.

אני מורה על ביטול עיכוב ההליכים בתיק הוצאה לפועל שמספרו 503086-01-18.

אמנם המבקשת טוענת כי עקב הנסיבות המצערות שפורטו, עת הלך לעולמו מנהלה, לא שהו במקום עובדי המבקשת ועל כן לא נתקבלה בפועל האזהרה, אולם טענה זו, גם אם יש בה ממש מן הבחינה העובדתית, היא לכל היותר יכולה לבוא במסגרת השיקולים להארכת המועד, אך אין בה כדי לפגוע בעצם ביצוע המסירה כדין.

בפי המבקשת אין כל טענה אחרת מלבד אלו שפורטו, שכאמור מתייחסות ליחסיה עם ארטייל ובהיעדר כל טענה לפגם באחיזת המשיב – אינן מבססות הגנה אפשרית ביחס לתביעה השטרית.

ככל שהמבקשת הייתה מניחה טענות הגנה ולו לכאורה, יתכן שבכך, בצרוף ההסבר שניתן לאיחור להגשת ההיתנגדות, היה די על מנת לבסס את הטעם המיוחד הנידרש להארכת המועד, אולם משהבקשה נעדרת כל טענות הגנה, אין צורך לבחון אפשרות זו. סיכומם של דברים, אני מורה על דחיית הבקשה להארכת המועד וממילא מורה על דחיית ההיתנגדות לביצוע שטר.

...

דיון לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו, מצאתי שדין הבקשה להארכת המועד להידחות.

ככל שהמבקשת הייתה מניחה טענות הגנה ולו לכאורה, יתכן שבכך, בצירוף ההסבר שניתן לאיחור להגשת ההתנגדות, היה די על מנת לבסס את הטעם המיוחד הנדרש להארכת המועד, אולם משהבקשה נעדרת כל טענות הגנה, אין צורך לבחון אפשרות זו. סיכומם של דברים, אני מורה על דחיית הבקשה להארכת המועד וממילא מורה על דחיית ההתנגדות לבצוע שטר.

המבקשת תשלם למשיב את הוצאות ההליך, בשיעור כולל של 3,000 ₪.

לאור האמור, נקבע מועד לדיון בבקשה, והובהר למבקש, כי היה עליו להציג תצהיר של עו"ד יחיא, ובו היתייחסות לטענה כי לא מסרה לו את פרטי הדיון שנקבע, וכי המסמך שהוגש בשמה איננו עונה לדרישה זו. ביום 23.2.2021 הגיש המבקש בקשה להגשת היתנגדות מתוקנת לבצוע שטר.

במסגרת ההיתנגדות הוצהר, שכתובתו של מר וייסמן לצורך מסירת כתבי בי הדין הינה הכתובת של באת כוחו.

מאחר שלפי תצהיר המבקש, ההודעה על מתן פסק הדין הומצאה לו ימים מספר טרם הגשת הבקשה לעיון חוזר, עובדה שלא נסתרה על ידי המשיב, ולאחר שעמד מר וייסמן במועד שנקבע בדיון שנערך בבקשה לעיון חוזר להגשת בקשה מעודכנת, אני קובע כי הבקשה הוגשה במועד ולא נדרשה בקשה להארכת מועד להגישה.

לגופו של עניין, בכל הקשור לביטול ההחלטה שניתנה עקב אי התייצבות לדיון, ניתן לפנות לע"א 3255/19 טליה פבזנר נ' יונתן שפר (30.5.2021), שם נקבע כך: "במסגרת תקנה זו (תקנה 131 י.ל.) ניתנה לבית המשפט סמכות לבטל פסק דין כאמור, 'בתנאים שייראו לו', אם הוגשה בקשת ביטול מטעם בעל הדין 'שנגדו ניתנה ההחלטה' בתוך 30 ימים למן היום שבו הומצאה לו (ראו, בין רבים: רע"א 6258/19 כהן נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 7 (3.12.2019)); תקנה זו באה בנעלי תקנה 201 לתקנות הקודמות, אולם לצורך ענייננו כאן, אין לשינוי זה השלכה מהותית. ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי – מורה נבוכים 475 (התשפ"א-2021)). הסדר זה, יסודו בכך שפסק דין המטיל חובות על אדם, מבלי שניתן לו יומו בבית המשפט, ובלא שהיתה לו היזדמנות להיתגונן מפני התביעה נגדו – הריהו פסק דין פגום (ע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח 395, 397 (1954)). על כן, נקבע בפסיקה כי הנטייה תהא להורות על ביטול פסקי דין מעין אלה, ככל שניתן טעם מספיק להעדר ההתגוננות או ההתייצבות, תוך חיוב בעל הדין מבקש הביטול בהוצאות, בהתאם לנסיבות העניין (רע"א 1958/00 נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלויזיה בבית אל על, פ"ד נה(5) 43 (2001); רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, [פורסם בנבו] פסקה 3 (2.6.2015))." בעניינינו, הזימון לדיון שהתקיים ביום 1.11.2020 נשלח כדין לעו"ד יחיא, בהתאם לכתובת הדוא"ל שמסרה בפתיחת ההליך, ובהתאם להוראות תקנה 497ג לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.

...

לטענתו, אין בסדרי הדין האזרחיים פרוצדורה לעיון חוזר, ולכן יש לדחות את הבקשה.

מאחר שלפי תצהיר המבקש, ההודעה על מתן פסק הדין הומצאה לו ימים מספר טרם הגשת הבקשה לעיון חוזר, עובדה שלא נסתרה על ידי המשיב, ולאחר שעמד מר וייסמן במועד שנקבע בדיון שנערך בבקשה לעיון חוזר להגשת בקשה מעודכנת, אני קובע כי הבקשה הוגשה במועד ולא נדרשה בקשה להארכת מועד להגישה.

אני קובע דיון בבקשה ליום 16.12.2021 מהשעה 9:00 ועד השעה 10:30.

יודגש כי להמצאת האזהרה חשיבות מיוחדת נוספת כאשר מדובר בהליכים לבצוע שטר משום שבאזהרה כזאת מעמידים את החייב על כך שהוא זכאי להגיש היתנגדות במועד שנקבע (סעיף 81א(ג) לחוק; תקנה 106 לתקנות).

ידיעתו כי ניפתחו נגדו הליכי הוצאה לפועל אין בה כדי לרפא את הפגם, אפילו היה מוצא בתיק העתק של האזהרה.

בעיניין זה כבר נקבע כי "בבקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר הדרישה שונה ופחות נוקשה מזו הנדרשת למשל בעת הגשת ערעור באיחור. בעירעור זוהי היזדמנות שנייה של אדם לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, מה שאין במקרה הנ"ל של היתנגדות, שבו טרם היה לבעל הדין את יומו בבית המשפט (ראה ע"א (י-ם) 1356/00 שלום הדאיה נ' נחום פלדמן (9.1.01))." (ת"ט (שלום עכו) 2352-11-16 ראיק מטר נ' עצי חזון בע"מ (16.4.17) ().

בס' 7 לתגובה נאמר שהשיקים נימסרו לצורך "הבטחת החתימה של הזוכה (התובעת – מ.צ'.) ומנהלה מר סליבא כרדוש והחייבת והחייב (הנתבע – מ.צ'.) שהוא מנהלה על הסכם שותפות והקמת חברה בשם בייק אקספרס בע"מ ... וזאת כיוון שמר סליבא הזרים את סכום כסף דומה... וברגע שהסכם השותפות נחתם ויצא לפועל שני השיקים צריכים היו להיגרע ולהיעלם, כיוון שהזוכה והחייבת נהיו שותפים בחובות ובזכויות ובעלי מניות באותה חברה בשם בייק אקספרס בע"מ הנ"ל." (ההדגשות שלי – מ.צ'.

...

לסיכום סוף דבר, גרסתו המתגלגלת של הנתבע אינה מצביעה על הגנה, ולו קלושה מפני התביעה השטרית.

5129371על כן ההתנגדות נדחית.

המבקש ישלם למשיב הוצאות ההתנגדות בסך 10,000 ₪.

המצהיר אישר כי נטל מהמשיבה סחורה עליה לא שילם, וציין כי במשך שנתיים לאחר אותה עסקה המשיכה המבקשת לקבל לידיה סחורה מהמשיבה, במסגרת עיסקאות נוספות, אולם עניין הפחיות "נותר פתוח כל העת". בהמשך הבהיר המצהיר כי עסקת הפחיות הפגומות בוצעה לפני כחמש שנים, ואילו השיטריות שלביצועם מיתנגדת המבקשת כעת, נימסרו כלל במסגרת עסקה אחרת, מאוחרת יותר, משנת 2021.

נטען, כי אין לנתק את העסקה הספציפית מההתקשרות העסקית הכוללת בין הצדדים, וכי המבקשת הייתה רשאית לבטל את השיטריות אותם מסרה בגין עסקה אחרת, לקזוז נזקיה בגין עסקה קודמת.

אף אם הייתי נכונה לקבוע כי יש להאריך את המועד להגשת ההיתנגדות, ולתת למבקשת את יומה בבית-המשפט (ולמבקשת אכן ניתנה היזדמנות לשטוח את טענותיה במסגרת הדיון בהתנגדות לגופה), מצאתי כי דין טענות המבקשת להדחות לגופן, וכי לא הוכחה קיומה של הגנה אפשרית ביחס לשטרות שהוגשו לבצוע, אף לא בדוחק.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על נספחיהן, שמעתי את טענות הצדדים וסיכומיהם והתרשמתי מחקירת המצהיר מטעם המבקשת בפניי, מצאתי כי יש לדחות את הבקשה, כפי שאנמק בתמצית, להלן.

אף אם הייתי נכונה לקבוע כי יש להאריך את המועד להגשת ההתנגדות, ולתת למבקשת את יומה בבית-המשפט (ולמבקשת אכן ניתנה הזדמנות לשטוח את טענותיה במסגרת הדיון בהתנגדות לגופה), מצאתי כי דין טענות המבקשת להידחות לגופן, וכי לא הוכחה קיומה של הגנה אפשרית ביחס לשטרות שהוגשו לביצוע, אף לא בדוחק.

לנוכח המפורט לעיל, אני דוחה את ההתנגדות ומחייבת את המבקשת בהוצאות המשיבה ובשכר-טרחת עו"ד בסך 3,000 ₪.