בקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר בטענת זיוף חתימה

ביום 11.04.2018 הגישו הנתבעים בקשה להארכת מועד ובקשת היתנגדות לבצוע השטר בלישכת ההוצאה לפועל בעכו, בתיק הוצל"פ 502301-02-18.

בתצהיר שצורף לבקשת ההיתנגדות, המשמש ככתב ההגנה, טענו הנתבעים כי הם מכחישים את החוב המיוחס להם בשטר החוב, וכי כלל לא חתמו עליו, ומכאן שחתימותיהם זויפו.

גם אם מדובר בטענת זיוף, יש צורך לפרט הנסיבות בהן זויפה החתימה, ובעיקר את הנסיבות בהן בוצעה החתימה.

...

"סבורני, כי אמת המידה להחלת ההנחה האמורה היא הציפייה ההגיונית והמתבקשת, בנסיבותיו של המקרה, כי בעל הדין אכן ישמיע את העד המסוים, שלא הובא על-ידיו לעדות, לשם גילוי האמת וחקר העובדות, כפי שאותו בעל-דין טוען להן". יחד עם זאת, כפי שנקבע בדין ובפסיקה "לא קיימת מניעה במשפט האזרחי להכריע על פי עדות יחידה של בעל דין או בעל עניין (סעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א -1971), אולם מטבע הדברים הערכת משקלה של עדות כאמור היא עניין שעל הערכאה הדיונית להידרש לו בזהירות מובנית, ומכל מקום, מדובר בהכרעה שבמובהק היא תלוית נסיבות" ראה רע"א 3567/13 ע-מ-ס-ת ניהול והשקעות בע"מ נגד עטרה סחר רכב בע"מ [פורסם בנבו] מפי כב' השופט רובינשטיין, סעיף ח' לפסק הדין.

בעניין פרשנותו של כתב ערבות, ראה עא 3894/11 דלק - חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' ניר בן שלום, פ''ד סו(2) 544: "אכן, לשונו של כתב הערבות כללית היא. מקריאתו ניתן להסיק כי מדובר בערבות כלפי כל עסקאותיה של החברה עם דלק. אולם, כפי שמציין בית המשפט המחוזי לא ניתן לשלול גם מסקנה אחרת, לפיה ההסכם חל על עסקה מסוימת, אשר לגביה תהא ערבות ל"כל חוב והתחייבות" של החברה כלפי המערערת מעת לעת; גם לגבי עסקה אחת, ובמיוחד בעסקה מתמשכת ומורכבת, עשויות להיות התחייבויות שונות מזמן לזמן.

סוף דבר בנסיבות העניין, ובשים לב לאמור לעיל, מורה על דחיית התובענה.

הקיים והרלוונטי בתיק תיק בימ"ש זה ניפתח לשם דיון בבקשת הנתבע להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר החוב בתיק ההוצל"פ הנ"ל וכן להתנגדות לבצוע השטר.

דחיית טענת זיוף חתימת הנתבע על שטר החוב הנתבע הצהיר בשני תצהירי ההיתנגדות וההתנגדות המתוקנת כי כל חתימותיו הרלוואנטיות זויפו, וזאת באופן גורף.

לחובת הנתבע נזקפות שתי עובדות שקשה מאוד ליישבן עם טענת הזיוף (ולמעשה יש בהן כדי לדחות את טענת הזיוף), וניסיון הנתבע ליישבן לא היה משכנע בעליל: עובדה אחת – היא כי הנתבע לא הגיש דבר (כל היתנגדות/בקשה/הודעה) במסגרת תיק ההוצל"פ שבו בוצע המישכון על הרכב לטובת התובעת (כבטוחה במסגרת הסכם ההלוואה).

...

נדחות כל טענות הנתבע שמיוחסות (למעשה) לאותו אדיר סרור הנתבע העלה מספר טענות בלתי ברורות, שנראה כי בהן הוא מייחס לתובעת דברים שרלוונטיים לאדם שמכר לו את הרכב (נושא מסמכי עסקת הטרייד-אין, נושא שווי/עלות הרכבים ונושא הקיזוז בין מחירי הרכבים ואופן חישוב סכום ההלוואה), הוא אותו אדם בשם דוד סרור, שלא זומן לעדות ולא העיד, גם בשל מחדל הנתבע.

נדחית טענת הנתבע להיעדר כל חוב כספי ראשית, לטובת התובעת ומאחר שעסקינן בתביעה שטרית, עומדת חזקת התמורה, כך שעל הנתבע הנטל לסתור אותה, ולא שוכנעתי כי הנתבע עשה זאת.

סיכום התביעה מתקבלת.

אני מורה על חידוש הליכי ההוצל"פ בתיק הוצל"פ 502341-08-18 בלשכת ההוצל"פ בת"א. ב"כ התובעת תמסור את פסה"ד ללשכת ההוצל"פ, לשם יישום הדברים.

בפני בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות והתנגדות לבצוע שטר חוב ע"ס של 3,304 ₪ נושא תאריך 10.09.1989 עליו חתם כנטען , כעושה השטר.

המשיב טען כי עוד טען המשיב כי המבקש טוען מחד כי אינו זוכר את האירועים שהובילו לחתימה על השטר, ובאותה העת טוען לטענת זיוף.

...

בנסיבות אלו, יש לומר כי הגנת המבקש היא " הגנת בדים" ואין לאפשר לו את יומו בביהמ"ש, המבקש איחר בהגשת ההתנגדות אשר לוקה גם בהיעדר פירוט מספיק, ולפיכך אני מוצאת כי האיזון הראוי בין זכויות הצדדים הוא לדחות את ההתנגדות ואת הארכת המועד על הסף.

המבקש נכלל אף הוא כחייב בבקשת הבצוע האמורה משום שעל גבי השטר צוין שהוא ערב לפרעונו, והוא הגיש בקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע השטר, וכן היתנגדות כאמור, שבליבתה טענת זיוף, דהיינו כי לא הוא, שהיה בעליה של החברה באותה העת, חתם על השטר, אלא אחר.

...

המבקש בחר שלא לקיים את החלטתי ושלא להמציא דבר.

משכך חסד אני עושה עם המבקש כשאני מורה כי יוארך המועד להגשת ההתנגדות ותינתן לו רשות להתגונן כפוף להפקדת סך של 50,000 ₪ בקופת בית המשפט עד ליום 30.11.22.

במסגרת הבקשה להארכת מועד להגשת היתנגדות לבצוע שטר טען הנתבע, כי בטעות ובהפתעה התגלה, כי ניפתח נגדו תיק הוצאה לפועל וזאת בשל עיקולים שהוטלו על חשבון הבנק שלו.

בסיכום טענותיו, הנתבע חזר על הטענה, כי אין לו היתנגדות להעברת שטר החוב לבדיקת גרפולוג וטען, כי התובעת היא שסרבה לעשות כן. ברם, לא ברור הצורך של הנתבע לקבלת הסכמת התובעת לעשות כן. הנתבע רשאי, ובמקרה זה אף נידרש, לפעול להצגת חוות דעת מטעמו של מומחה בתחום הגרפולוגיה המבססת, כביכול, את טענתו, כי החתימה המופיעה על גבי שטר החוב הנה חתימה מזויפת ולא נעשתה על ידו.

...

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להתקבל.

בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה כנגד הצגת אסמכתא מתאימה, בגין שכר עדים בסך של 350 ₪, וכן בהוצאות שנפסקו במסגרת הבקשה להארכת מועד להתנגדות בסך של 3,500 ₪ (ראו, פרוטוקול מיום 23.8.2020).

בנוסף, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות בגין שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.