פסק הדין שניתן בהיעדר התייצבות על ידי בית משפט קמא לא הומצא למבקש כדין אלא המצאתו ניכשלה ובאשור המסירה נוספה ההערה: "מען לא ידוע". משכך לא בוצעה המצאה כדין לפסק הדין, שכעת מבוקש להאריך המועד לבטלו, ודי בכך להצדיק מתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק הדין והעתרות לאותה בקשה.
...
בית משפט קמא ציין כי לא הוגש תצהיר מטעם עו"ד חג'אזי התומך בטענת המבקש, ודי בכך למנוע אפשרות להיעתר לבקשה.
אני סבורה כי קביעות בית המשפט קמא בדין יסודן, ולאחר ששקלתי כל הנתונים הרלוונטיים, לרבות התנהלות הצדדים והאינטרסים הנוגדים, לא ראיתי להתיר קבלת בקשה למתן ארכה להגיש בקשה בעניין שכבר נדון והוכרע.
במצב עניינים זה אין להתייחס בסלחנות להתנהלות זו. כך אין לאפשר למבקש לחדש עתה ההליכים בבית משפט, שעה שזה אפילו לא טרח להמציא ראיותיו ולציית להחלטות אחרות שנתן בית המשפט קמא עוד לפני מתן פסק הדין בהעדר.
אשר לטענת העדר יריבות, צודק ב"כ המשיבה כי מדובר בטענה חדשה בהליך כאן שלא ניתן להתיר להעלותה לראשונה רק בהליך מאוחר זה.
לסיכום
לאור כל האמור לעיל, הבקשה נדחית.