בתחילת הדיון ביקש הנאמן הזמני למסור עידכון ביחס לאירועים שארעו לאחר הגשת הדוח מטעמו, ובין היתר ציין כי חשבונות הבנק של החברה אינם פעילים.
יחד עם זאת ומאחר וחלק מהנושים עתרו בבקשה היום להניח בפני בית המשפט תוכנית לשיקומה הכלכלי של החברה וזאת על מנת להציל את החוזים שנחתמו לטובתם, ואף שתוכנית כזאת לא הונחה בפני בית המשפט במשך חודשים רבים מאז הוגשה הבקשה, ניתנת בזאת ארכה בת 14 יום להגשת תוכנית מפורטת בהתאם לחוק חידלות פרעון ולתקנה 14 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי.
מכוח הוראת סעיף 82(ג) לחוק, התקין שר המשפטים את תקנה 14 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן: "תקנות חידלות פרעון") הנוגעת לפרטים שעל התאגיד לכלול במסגרת בקשתו לאישור תכנית לשקום כלכלי, וזו מורה כך:
נוסף על האמור בתקנה 13, ביקש התאגיד במסגרת בקשתו לצוו לפתיחת הליכים להפעילו לצורך שקומו הכלכלי, יפרט בה גם את כל אלה:
(1) מתוה ראשוני לשיקומו הכלכלי של התאגיד, הנוגע לפעולות הנדרשות לשיקומו הכלכלי של התאגיד, ובכלל זה שינויים במבנה התאגיד, במבנה פעילותו העסקית, בחוב, בתחומי פעילות התאגיד ובמבנה כוח האדם;
(2) הערכת העלויות הצפויות של מימון הפעלת התאגיד במשך תקופת הקפאת ההליכים ופירוט אמצעי המימון;
(3) פרק הזמן שלגביו מבוקשת הפעלת התאגיד;
(4) תאור התאגיד ועסקיו בפירוט הפעילות המשתקפת בדוחותיו הכספיים, לרבות דוחותיו המאוחדים; כמו כן יפורטו, בין השאר, עניינים אלה:
(א) הענפים שבהם פועל התאגיד, מאפייני רשוי, מסוי ופקוח ממשלתי עליהם, אם הם מיוחדים לתאגיד;
(ב) אפיון הלקוחות של התאגיד וכן מידת התלות בהם, ותאור התקשרויות מהותיות של התאגיד עם לקוחות שהיקף המכירות עימם עולה על 10% מסך כל המכירות בשנה שקדמה למועד הגשת הבקשה; ניתן לתאר את ההתקשרויות בלי לציין את שמות הלקוחות;
(ג) תלות בספקים, לרבות במשווקים או תלות במקורות חומרי גלם;
(ד) המאפיינים הייחודיים וגורמי הסיכון בפעילותו של התאגיד בכל ענף שבו הוא פועל;
(ה) שמו של היחיד השולט בתאגיד במישרין או בעקיפין, שיעור החזקותיו בתאגיד, סוג ניירות הערך שהוא מחזיק ועסוקו העקרי, לרבות פירוט התאגידים שבאמצעותם הוא מחזיק בניירות הערך של התאגיד, שיעור החזקותיהם בתאגיד, סוג ניירות הערך שהם מחזיקים ועיסוקם העקרי, תאגידים נוספים שבהם שולט היחיד האמור שיש להם קשר עסקי לתאגיד נושא הבקשה; באשר להחזקות של התאגיד מגיש הבקשה בתאגידים אחרים, שהם תאגידים מהותיים, יפורטו שעורי החזקותיו בתאגידים המהותיים, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העקרי של התאגידים המהותיים; כמו כן יפורטו תאגידים שהתאגידים המהותיים שולטים בהם, שעורי החזקותיהם, סוג ניירות הערך המוחזקים ועיסוקם העקרי;
בפסקת משנה זו –
"השולט", בחברה – בעל השליטה כהגדרתו בסעיף 268 לחוק החברות; בשותפות מוגבלת ציבורית – בעל השליטה כהגדרתו בסעיף 65נא לפקודת השותפויות;
"תאגיד מהותי" – תאגיד מוחזק שעסקיו מהותיים לעסקיו של התאגיד מגיש הבקשה;
(ו) מירשם חברי התאגיד;
(ז) רשימה מפורטת של ההסכמים המהותיים שהתאגיד צד להם;
(ח) מידע בדבר חלוקה כהגדרתה בחוק החברות שבוצעה בשלוש השנים האחרונות;
(ט) מספר המועסקים בתאגיד, ומספר המועסקים לאורך השנה שקדמה להגשת הבקשה לצוו לפתיחת הליכים;
(י) עמדת הנושים המהותיים לבקשה, אם ידועה לתאגיד.
...
בנסיבות אלה אני מורה כדלקמן:
כל גורם שהוא רשאי להגיש הצעה להסדר חוב שיתייחס לכלל נושי החברה וזאת יעשה לא יאוחר מיום 17.10.2022.
בעניין זה צודק הנאמן הזמני בטענתו לפיה לא ניתן להעריך מהי הכדאיות הכלכלית של הפרויקטים, האם הם רווחיים ומהי מצבת הנשייה הסופית של החברה, באופן המחזק את המסקנה כי מדובר בהצעה שאינה ישימה, ואוסיף לכך כי למעשה מדובר אף בהצעה מותנית של היזם ומשכך אין לראותה כישימה.
מנגד, הבאת הסדר חוב לאישור הנושים הכולל סעד המורה על סיום הליכי חדלות הפירעון בעניינה של החברה מיד עם אישור ההסדר מהווה למעשה פגיעה בהליך כאמור בסעיף 322(ג) לחוק חדלות פירעון ועל כן דין הבקשה להידחות גם מטעם זה.
סוף דבר
לאור האמור לעיל, דין הבקשה המתוקנת להידחות.
לאחר שהוכח כי החברה חדלת פירעון במובנו בסעיף 2 לחוק חדלות פירעון ולאחר שמצאתי כי אין סיכוי סביר לשיקום הכלכלי של החברה, הנני מורה על מתן צו לפתיחת הליכים שעניינו פירוק לחברת "קבוצת קדם חיזוק וחידוש מבנים בע"מ" ח.פ. 514349000 וזאת בהתאם להוראת סעיף 23(א)(2) לחוק חדלות פירעון.
