בקשה להארכת החזקת מוצגים בתיק חקירת הונאה

במהלך חיפושים שנערכו במשרדי המבקש ובמחסן המצוי בבעלותו, נתפסו מוצגים שונים, בהם המחאות, כונני מחשב, מסמכים שונים וחותמות.

ביום 3.1.2022 הגישה המשיבה לבית משפט השלום בראשון לציון בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים לפי סעיף 35 לפקודה (בקשה מתוקנת הוגשה ביום 22.2.2022).

לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שנערך בפניו, ולאחר עיון בתמצית חומר החקירה, דחה בית המשפט המחוזי (כב' השופטת א' פינק; 8.8.2022) את הערר בקבעו כי: "בהנתן חשד סביר, חקירה המתקדמת בקצב סביר, ועילת תפיסה, לא נפלה כל שגגה בהחלטת בית משפט השלום לדחות הבקשה להשבת התפוסים. גם לא נימצאו פגמים בהליך המצדיקים כשלעצמם לדחות הבקשה להארכת תוקף התפוסים". בית המשפט המחוזי סמך את ידיו על החלטותיו של בית משפט השלום, ודחה את שלל טענות המבקש בערר: הטענות לעניין העדר חשד סביר נגדו; לעניין העדר עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון; וכן את טענותיו לעניין פגמים בהליכי החקירה והתפיסה.

בתמצית, יצוין כי ברקע העתירה הנזכרת עמדה החלטת גורמי האכיפה לסגור תיק חקירה בפרשה מסוימת, שעניינה בהונאה נטענת שבוצעה אגב ניצול חולשה במערכת המחשבים של הביטוח הלאומי.

במסגרת העתירה התבקש בית משפט זה להורות למנהל מחלקת עררים בפרקליטות המדינה, לממלא מקום פרקליט המדינה ולראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, לאפשר לעותרת לעיין בתיק החקירה; לקבוע כי העותרת לא מיצתה את זכותה לערור על ההחלטה בדבר סגירת תיק החקירה; וכן להורות על בחינה מחודשת של ההחלטה בדבר סגירת התיק.

...

במסגרת ההחלטה האמורה נדחה הערר שהגיש המבקש על החלטת בית משפט השלום בראשון לציון (כב' השופט א' מלמד) בה"ת 8897-01-22 מיום 26.6.2022, וכן על החלטות נוספות שקדמו לה. ביום 19.7.2021 נפתחה חקירה גלויה נגד המבקש בחשד לביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד, הלבנת הון, עבירות מכוח חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי) ועוד.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

מעיון ברשימת המוצגים אשר צורפה לבקשה עולה כי מדובר ב- 108 תפוסים: 103 תפוסים אשר עניינם פרטי ביגוד, 3 תפוסים אשר עניינם סמים וכן טלפון נייד ומגנט חולץ זמזמים.

ביום 9.10.22 הגישה המבקשת בקשה להארכת משך החזקת התפוסים בנימוק כי טרם בוצעו כל פעולות החקירה בתיק ועל כן משחלפו 180 ימים ממועד תפיסת התפוסים, יש להורות על הארכת משך החזקתם ל – 180 ימים נוספים.

עיון בשורה של החלטות שיפוטיות מלמדת כי היתנהלות זו חוזרת על עצמה ומקרים רבים מובאים בפני בתי המשפט (ר' למשל ה"ת (ת"א) 11347-06-20 משטרת ישראל נ' נבסון (2020); ה"ת (ת"א) 63377-01-20 ביטון ואח' נ' מפלג ההונאה (2020); בש"ע 30873-01-20 מדינת ישראל נ' גולדשמיט (2020); ה"ת 21468-01-20 איזברגה נ' מדינת ישראל (2020)).

...

צא ולמד: התנהלותה של המבקשת בנסיבותיו של תיק זה אינה מקובלת עליי כלל.

לאור האמור לעיל, נוכח התנהלות המבקשת אך בשים לב להיקף התפוסים ושווים, אני מורה על המשך החזקת התפוסים על ידי המבקשת עד ליום 2.1.23.

רקע לפני שלוש בקשות להארכת תוקף החזקת תפוסים שהוגשו במסגרת אותה פרשה, ואשר אוחדו לצורך הדיון.

כן נתפסו מוצגים שונים.

המבקשת טוענת עוד כי הקף העבירות הנו למעלה מ-150 מיליון ש"ח, ושווי התפוסים אינו עולה על 10% מסכום זה. כן נימסר כי פעולות החקירה הסתיימו והתיק הועבר לפרקליטות בחודש ינואר.

המשיבים נחשדו גם בעבירות של קבלת דבר במירמה וקשירת קשר להונות את הציבור אשר מהוות אף הן עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון, אולם המבקשת היתמקדה בעבירות המקור לפי חוק רשוי עסקים, וממילא לא הובאו כל נתונים הנוגעים להקף העבירות האחרות, ועל כן לא אתייחס אליהן במסגרת החלטה זו. במה שנוגע להפעלת עסקים הקשורים בדלק קובע הדין דרישות הקשורות בתכנון, בטיחות וביטחון הציבור, אשר עמידה בהן היא תנאי לקבלת הרישיון הנידרש.

לאחר שנתתי דעתי למכלול הנתונים בפרשה זו מצאתי כי בשלב זה, על רקע עוצמת החשד נגד המשיבים; חלקם בבצוע העבירות; הקצב המהיר יחסית של היתקדמות החקירה; העובדה כי הקף התפוסים נופל משמעותית מהקף העבירות; ובהיתחשב בסכויי ההרשעה והחילוט בתום ההליך - יש לאפשר למבקשת להותיר בידיה את מלוא הרכוש התפוס, ולהורות על הארכת התפיסה לתקופה המבוקשת.

...

בהקשר זה מקובלת עלי עמדת המבקשת לפיה מדובר בטענה לזכויות אובליגטוריות, אשר אין בהן כדי לגבור על תפיסה לצרכי חילוט.

סיכומו של דבר בהקשר זה, אני מורה כי כלי הרכב התפוסים במסגרת ה"ת 55959-12-22 וה"ת 59224-12-22 ישוחררו לידי המשיבים בכפוף לאלה: הפקדת סך של 25% מערך הרכב (כולל מחובריו) במועד התפיסה, במזומן או בדרך של ערבות בנקאית; וכן רישום המדינה כמוטבת בפוליסת הביטוח המקיף של הרכב.

החלטתי בעניין סעיף 36 תכנס לתוקף ביום 18.4.23.

בבקשה נטען, כי ביום 07/06/2023 נעצר הוא ע"י משטרת ישראל – תחנת עכו, ונחקר על ידי האגף לחקירות ומודיעין- מפלג ההונאה והשפיעה המכוונת (להלן: "מפלג ההונאה").

לגופו של עניין, נטען כי מפלג ההונאה מנהל תיקי חקירה בגין תלונות בשל הפרת צו הנועד להגן על חיו של אדם וכן בשל הטרדות טלפוניות.

נטען כי המשיבה לא הגישה בקשה להארכת תקופת החזקת התפוסים ולא הציגה התפתחות חקירתית אשר מצדיקה המשך החזקת התפוסים.

המשיבה הוסיפה כי בכל מקרה, המוצגים יוחזרו לאחר וויתור המבקש על "כלל הראיה הטובה ביותר". נטען עוד כי היתנהלות המבקש נועדה להטריד את המשיבה ולבזבז את זמנו היקר של בית המשפט.

...

יוצא אפוא, כי בנקודת זמן זו, קיים מקור סמכות (מתקיימות לפחות שתי חלופות מתוך החלופות שפורטו בסעיף 14 לעיל) המשולב עם תכלית (ראיה ו/או מניעת ביצוע עבירה), המאפשר להוסיף ולהחזיק בתפוס.

בשיקלול השיקולים הרלוונטיים ובכלל זה משך החקירה, מהות התפוסים, תכלית התפיסה ומשך החזקת התפוסים, ולאור עמדת המשיבה כי המבקש רשאי לקבל חומרים ומסמכים לרבות העתקת כל התכנית מתוך הפלאופונים לרבות המסמכים הרפואיים, מסקנתי היא כי יש להעדיף, בשלב זה, את האינטרס של המשיבה, וכי דין הבקשה להחזרת הפלאפונים להידחות.

סוף דבר: הבקשה להחזרת תפוסים (הפלאפונים) נדחית בשלב זה.  והערה מתחייבת לסיום.

על פי החשד, הרב ואחרים פעלו בעמותה תוך הונאה של משרד החינוך והמוסד לביטוח לאומי וגרפו סכומי כסף גבוהים לכיסם שלא כדין.

דיון והכרעה האם קיימת עילה מוצדקת, להאריך את משך התפיסה בהיתחשב בעוצמת הראיות, קצב היתקדמות החקירה, הפגיעה בזכויות הקניין של המשיב, ואיזונם מול האנטרס הצבורי שבחילוט העתידי? לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי התשובה לשאלה זו חיובית.

עד כה נחקרו למעלה מ- 160 מעורבים ונתפסו עשרות מוצגים ומסמכים, אשר יש לבוחנם.

סוף דבר נוכח מורכבות החקירה, פעולות החקירה שבוצעו, פעולות החקירה הנדרשות לבצוע, והשלב שבו מצויה החקירה, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על הארכת תוקף הצוו להחזקת התפוס ב-180 ימים נוספים מיום 6.1.24.

...

דיון והכרעה האם קיימת עילה מוצדקת, להאריך את משך התפיסה בהתחשב בעוצמת הראיות, קצב התקדמות החקירה, הפגיעה בזכויות הקניין של המשיב, ואיזונם מול האינטרס הציבורי שבחילוט העתידי? לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי התשובה לשאלה זו חיובית.

בנסיבות אלה, נחה דעתי כי פרק הזמן המבוקש להארכה הינו סביר בנסיבות העניין, ויאפשר ליחידה החוקרת פרק זמן ראוי לקדם את החקירה.

סוף דבר נוכח מורכבות החקירה, פעולות החקירה שבוצעו, פעולות החקירה הנדרשות לביצוע, והשלב שבו מצויה החקירה, מצאתי לקבל את הבקשה ולהורות על הארכת תוקף הצו להחזקת התפוס ב-180 ימים נוספים מיום 6.1.24.