מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לדיון נוסף בפסק דין בעניין רשלנות בייעוץ גנטי

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בשם המערערת בע"א 1970/22: עו"ד אבלין אביעד בשם המערערים בע"א 2229/22: עו"ד ד"ר אלה אלוני; עו"ד ד"ר שרון פינקלשטיין בשם המשיבים 2-1 בע"א 1970/22: עו"ד רון וורמברנד בשם המשיבה 5 בע"א 1970/22: עו"ד אילן שפר ][]החלטה לפניי שתי בקשות לעיכוב ביצוע, שהוגשו במסגרת שני ערעורים, שעניינם פסק-דין מיום 2.2.2022, פסק-דין בעיניין ההודעה לצד שלישי מיום 22.10.2019, והחלטה מיום 29.10.2020, שניתנו כולם על-ידי בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט נ' ג'השאן) בת"א 34693-03-16, בהם נקבעה אחריותם של המערערת בע"א 1970/22 (להלן: משרד הבריאות) והמערערים בע"א 2229/22 (להלן: המרכז ו-סופיאן) לנזק שניגרם למשיבים 2-1 (להלן: המשיבים); נדחתה ההודעה לצד שלישי שהוגשה נגד שירותי בריאות כללית; ונקבע שעל המערערים לפצות את המשיבים בסכום של 2,693,500 ש"ח, ובתשלומים עתיים.
בית המשפט המחוזי פיצל את הדיון לחבות ולנזק.
בהחלטה מיום 29.10.2020 קבע בית המשפט המחוזי את חבות המבקשים תוך שנקבע כי המבקשים התרשלו במתן הייעוץ הגנטי שנתנו למשיבים טרם לידת הקטין.
בפסק-הדין מיום 2.2.2022 חויבו המבקשים לשלם למשיבים פיצויים בסכום כולל של 2,693,500 ש"ח, בהתאם לפירוט הבא: סכום של 1,693,500 ש"ח שישולמו למשיבים עבור התקופה שעד יום 31.1.2023, זאת בגין התאמות הדיור, עזרת צד ג', ניידות והוצאות רפואיות; וכן, סכום נוסף של מיליון ש"ח בגין כאב וסבל.
...
לאחר שעיינתי בבקשות ובנספחיהן, וכן בתגובות, מצאתי שדין הבקשה להתקבל באופן חלקי, כפי שיפורט.
בנסיבות אלה, יש להיעתר לבקשה באופן חלקי.
סוף דבר: הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת במובן זה שיעוכב סכום של מיליון ש"ח מתוך כספי הפיצויים, וזאת עד להכרעה בערעורים.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לבקשה זו, על שני ראשיה, אתייחס בנפרד במסגרת פסק הדין.
ה(1)(2) יישום האמור בעיניין הדסה על המקרה שכאן ככל שחלוקת התפקידים והאחריות שנקבעה בעיניין הדסה רלוואנטית למקרה שכאן (וכאמור התובעים עצמם הפנו לאותו פסק דין), המשמעות היא כי עיקר טענות ההתרשלות של התובעים נופלות בגדרי תחום אחריותו של בית החולים, שהתביעה כלפיו כבר הסתיימה.
אוסיף כי אחת הראיות המפריכות שבקשו התובעים להגיש הייתה הנחיה של כללית משנת 2001 בעיניין תיקון ומחיקת רשומה (נספח 3 לבקשה מיום 5.3.23; הבקשה עצמה תדון בפרק ה(4) להלן).
גם הטענות הנוספות שהעלו התובעים בעיניין הייעוץ הגנטי ותוכנו רלוואנטיות לבית החולים (ראו למשל עמוד 46 לפרוטוקול שורות 33-22), וזאת בשים לב להקף המצומצם של החובות על הרופאים המטפלים, כפי שנקבע בעיניין הדסה הנזכר לעיל.
...
אלא שמעבר לכך שמסקנה זו לא נומקה, במקרה שכאן לא מדובר היה במומים שאובחנו, שכן לא נטען כי ניתן היה לאבחן את הליקוי בריאות העובר, ולא אובחנו מומים אחרים.
מכל מקום, עדות מומחה כללית בתובענה שכאן בנוגע לשיעור הגבוה יחסית של אישורי פניות להפסקות היריון ב"וועדות העל" באיכילוב דווקא אינה מזיקה לתובעים, לו המסקנה הייתה שאכן היה מקום ליידע את התובעים באפשרות זו במקרה שכאן.
סיכום והוצאות נוכח האמור סבורני אפוא כי יש לדחות את התובענה.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

במוקד הדיון עמד מכתבה של פרופ' מיינר והתנהלות הצדדים בקשר למכתב זה. התביעה הוגשה במקור הן כנגד הדסה הן כנגד קופת חולים מאוחדת שבה היתנהל מעקב ההיריון של המערערת, אך ההליך בעיניינה של קופת החולים הסתיים בפשרה שקבלה תוקף של פסק דין ביום 31.3.2020 (להלן: הסכם הפשרה).
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בית המשפט המחוזי (השופט א' רון) קיבל את טענות המערערות לרשלנות בייעוץ הגנטי וקבע את אחריותה של הדסה לניזקי המערערת.
למרות זאת, בית המשפט מצא כי בהתנהלותה של הרופאה בקשר למכתב היתה גלומה "מידה של בעייתיות", וזאת בהתבסס על משקלם המצטבר של שני כשלים: האחד, מכתבה של פרופ' מיינר יצר מצג של חוות דעת סופית ומסכמת, על אף שלעמדתה של פרופ' מיינר היה נידרש לבצע בדיקות נוספות; והשני, המכתב או העתקו לא נשלח לרופא המטפל באם בקהילה או בכל מסגרת אחרת, ולא הובהר במפורש בנוסח המכתב שפרופ' מיינר ביקשה לשלוח אותו לרופא המטפל או עשתה מאמץ לברר את זהותו, והדבר לא עלה בידה (סעיף 8(ז) לפסק הדין).
במקרה דנן, הדברים ממילא נדונו לגופם הן בערעורים והן בדיון שלפנינו, ומכל מקום, משחויבה המשיבה בהוצאות המערערות בסך 25,000 ₪ (בנוסף לשכ"ט שנפסק כאחוז מהפצוי), הרי שגם עומדת לה זכות ערעור על ההוצאות שנפסקו לחובתה, כך שאיני רואה נפקות אופראטיבית לטענת המערערות בנושא זה. הערה במאמר מוסגר: בבוא בית המשפט לשום את הנזק בתביעות ניזקי גוף, טוב יעשה השופט אם יכתוב תחילה את הנתונים הצריכים לעניין (גיל הנפגע, יום התאונה, מספר השנים עד לפרישה מהעבודה ומקדם ההוון, מספר השנים עד לתוחלת חיים ומקדם ההוון, הזמן שחלף ממועד התאונה ועד מתן פסק הדין וכיו"ב).
...
עוד נקבע כי ניתן לטעון שלו ידעו ההורים על קיומו של סיכון, לא היה נוצר ההיריון, אך משנוצר ההיריון, לא ניתן כלאחר יד להגיע למסקנה שמצופה מהאם לוותר על הריונה זה. לבסוף, נדחתה טענת המערערות כי היה על פרופ' מיינר לכלול בחוות דעתה המלצות להיריון עתידי, ונקבע כי תכלית ביקורה של האם אצל פרופ' מיינר היתה להעריך סיכונים אפשריים בשאלה אם להיכנס להיריון נוסף, ולא בבדיקות שיהיה עליה לעשות אם ייווצר היריון.
סוף דבר לפנינו מקרה קשה בנסיבותיו.
ואולם, עם כל הצער שבדבר והבנת מצבן המורכב של המערערות, אין מנוס מלקבוע כי נזקן נותר יתום.
לנוכח כל האמור לעיל, אציע לחבריי לקבל את ערעורה של הדסה (ע"א 3229/22) ולדחות את ערעורן של המערערות (ע"א 2959/22).

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

נטען כי פסק הדין נשוא הבקשה לדיון נוסף סותר את ההלכה שנקבעה בע"א 1355/11 לגבי חובת הרופא-המטפל להסביר למטופל בפגישה את מימצאי הייעוץ הגנטי לאחר משלוח המכתב.
עוד נטען כי בפסק הדין נקבעה "דה פאקטו" (שם, בסעיף 31) הלכה חדשה שלפיה היתנהלות מטופל שלא המשיך בבירור הנידרש לאחר שקבל מכתב ייעוץ גנטי מאיינת את אחריות היועץ הגנטי בגין רשלנותו.
...
המבקשות טוענות גם לגבי סוגיית הקשר הסיבתי "בחלק האוביטר של פסק הדין נושא בקשה זו" (סעיף 46 לבקשה לדיון נוסף) וטענו כי בית משפט זה התעלם מטענות שנטענו בהקשר זה. לאחר שעיינתי בפסק הדין ובבקשה לדיון נוסף, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
הבקשה נדחית אפוא.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2024 בעליון נפסק כדקלמן:

בין היתר, צוין כי חוות הדעת אוחזת פסקות בודדות, ללא כל אסמכתא או הפניה לספרות רפואית; המומחה עוסק ברפואת מישפחה ולא באונקולוגיה או ייעוץ גנטי; חוות הדעת לא כוללת כל היתייחסות לתעוד הרפואי הרב בעיניינו של המנוח; חוות הדעת לא כוללת קביעות ומסקנות חד משמעיות אלא השערות; ניכר שהמומחה לא העיד כעד מומחה מקצועי, אלא כעד עובדתי שמעורב רגשית בתוצאות ההליך ובעל עניין בתוצאות ההליך; וכי המומחה חיבר את חוות דעתו לאחר שקבל הנחיות לגבי עריכתה מרעייתו, שהיא בתו של המנוח ובאת כוח המבקשים.
בנוסף לכך, בית משפט השלום קבע מימצאי עובדה שאומצו על ידי בית המשפט המחוזי, בין היתר לגבי ביצוע האנמנזה, וכן כי לא היה מקום לשלוח את המנוח לבירור גנטי ולא ארע מחדל רשלני בהקשר זה; כי לא ניתן היה לגלות את סרטן הלבלב במועד מוקדם מכפי שנתגלה (יצויין כי המנוח עבר שתי בדיקות סי.טי בשנת 2011, האחת לבטן והאחת לגוף כולו, שלא העלו כל ממצא לגבי הלבלב, וגם בדיקות דם לא הדגימו בעיה); ואף אם המחלה היתה מתגלה מוקדם יותר, לא הוכח כי ניתן היה לשנות את מהלכה.
תקנה 173(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי המועד להעלאת טענת פסלות הוא "מיד לאחר שנודע לבעל הדין על עילת הפסלות ולפני כל טענה אחרת". מכאן, שאילו סברו המבקשים שאמירתו של המותב במהלך דיון ההוכחות לגבי ניסיונו האישי עם אמו המנוחה, מלמדת כלשונם על "מעורבות רגשית" ו"ענין אישי ממשי בהליך" מצד בית המשפט, היה עליהם להעלות טענה זו מיד, ולא להמתין עד שתיוודע להם תוצאת פסק הדין.
...
זאת, מששוכנעתי שהקביעות בפסק הדין אינן מעוררות שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, כך שאין בבקשה כדי להצדיק התערבות של בית משפט זה בגלגול שלישי.
זאת, שכן משעה שטענת הפסלות הועלתה לראשונה בשלב הערעור, לכאורה היה על בית המשפט המחוזי להידרש לה. אלא שגם אם אלו הם פני הדברים, עיון בטענות המבקשים בסוגיית הפסלות מעלה כי ממילא דינן היה להידחות.
לבסוף, ולמען הסר ספק, אבהיר כי לאחר עיון בפסקי הדין של הערכאות דלמטה ובבקשה על נספחיה, נחה דעתי כי הן בית משפט השלום והן בית המשפט המחוזי נתנו דעתם כדבעי על התביעה והערעור, ואין לקבל את טענת המבקשים כי לא ניתן להם יומם בבית המשפט, כך שאף אין מדובר בעיוות דין שיכול היה להצדיק התערבות של בית משפט זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו