מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לדיון נוסף בפסק דין בעניין אחריות הרש"פ לרצח

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2017 בעליון נפסק כדקלמן:

על יסוד כל אלה, קבע בית המשפט המחוזי, כי "דברי ב"כ התובעים בכתב התביעה, על פיהם הרש"פ 'גייסה ואימנה את המחבל, אשר רצח את המנוח', לא רק שאינם מופרכים, אלא שהוכחו ברמת ההסתברות המקובלת במשפט האזרחי. באשר לאמירה הנוספת של ב"כ התובעים, על פיה הרש"פ אימנה את המחבל לרצוח יהודים – מדובר במסקנה הסתברותית, אשר לעניות דעתי הוכחה גם היא ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט האזרחי" (פסקה 49 לפסק הדין).
הערעורים – סדר הדיון שלושה ערעורים הוגשו נגד פסק הדין של בית המשפט המחוזי: ערעורה של מישפחת המנוח (ע"א 2144/13) מופנה נגד ההכרעה שלא לפסוק לטובתה גם פיצויים עונשיים מאת הרש"פ; ערעורה של "בזק" (ע"א 3049/13) וערעורה של הרש"פ (ע"א 3189/13) נסבים על עצם חיובם באחריות ביחס לרצח.
נקבע כי אין להשית על מזיק פיצויים עונשיים אם כבר הורשע ונענש בהליך פלילי, אלא במקרים "חריגים שבחריגים (חריגים עד שקשה לתת להם דוגמה, ויתכן שעסקינן במקרים בהם מסיבה כלשהיא לא ניתן היה להשית ענישה פלילית מספקת)" (שם, בפיסקה כג לפסק דינו של השופט (כתוארו אז) א' רובינשטיין; בקשה לדיון נוסף שהוגשה על פסק דין זה – נדחתה.
...
שקילת התנהלות דיונית זו יחד עם מכלול הראיות שהציגה התביעה, מובילה למסקנה כי בדין נקבע כי המחבל אומן על-ידי הרשות הפלסטינית, וכי קיים קשר סיבתי בין אימונים אלה לבין הרצח שביצע.
בסופו של דבר, המסקנה המשפטית נגזרת מעובדותיו הקונקרטיות של המקרה שלפנינו, בשים לב לדיני הראיות הרלוונטיים שעליהם עמדו חבריי.
כן מקובלת עליי מסקנתו של חברי שלפיה הפגם שנפל בניסוחה של תעודת שר החוץ אינו מצדיק במקרה דנן את התערבותנו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ניתן לסכם פרק מבוא זה, במילים אלה: בקשת ב"כ התובעים כי יינתן פסק דין עיקרוני ורחב שבו ייקבע כי הרש"פ ואש"ף אחראים לכל מעשי הרצח והפיגועים מאז הקמת הרש"פ, בכלל, ובעיקר ככל שהדבר נוגע לאינתיפאדה השנייה, בקשה זו – נדחית, ומתקבלת עמדת הנתבעים.
אתייחס להלן לסוגי הראיות הבאים: עדים "עובדתיים" שנכחו באירועים; הכרעות דין בהליכים פלילים נגד מבצעי הפיגועים ומסמכים נוספים הקשורים לכך (כתבי אישום פרוטוקולים וגזרי דין), וכן המסמכים שקדמו לאותם הליכים: הודעות בפני השב"כ והודעות בפני המישטרה; כאשר, ככל שהדבר קשור לפסקי דין של בתי המשפט הישראליים – המצב פשוט; עיקר הדיון – יהיה ביחס לפסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים באיזור יהודה ושומרון.
לפני שאביא את הדברים מן המאמר, אציין כי עו"ד יוסף ארנון ידע על המאמר ועל טיעוניו של קופרווסר, ואף על פי כן בחר שלא להביא כעד מטעמו את אפרים לביא הנ"ל, ולהימנעות צד מהבאת עד יש משמעות ראייתית רבה הפועלת נגדו, כפי שכבר כתבתי בהרחבה בפרק ל לעיל ובפסקי דין והחלטות נוספות בעינייני הרש"פ, שעו"ד ארנון היה ער להם.
...
בכל מקרה, גם אם אקבל את טענות התובעים בנקודה זו או אחרת, בתיק זה או אחר, לא אוכל להיעתר לבקשתו של ב"כ התובעים וליתן פסק דין המתייחס לכל אחריות הרש"פ. 1947.
טענת הנתבעים, לפיה לא הוכח כי הרש"פ צפתה או יכלה לצפות באופן קונקרטי, את הפיגועים נשוא התביעות, ולא הוכח קשר סיבתי בין הפיגועים לבין הרש"פ, ולכן, לטענת הרש"פ אין עליה חובת זהירות קונקרטית, טענה זו נדחית לאור הקביעות העובדתיות כי הרש"פ לא רק שצפתה או יכלה לצפות את הפיגועים, אלא שהוכח קשר סיבתי בין הפיגועים לבין הרש"פ. 2797.
הטענה האחרונה של הנתבעים כאילו מדיניות משפטית מצדיקה שיקולים של שלילת חובת הזהירות או צמצומה, חרף יכולת הצפייה הפיזית (סעיף 906 לסיכומי הנתבעים) – גם היא נדחית.
אינני סבור כי עלי להכריע בשאלה האם ניתן להחיל את עקרונות תורת האורגנים על יישות ציבורית, כגון: הרשות הפלסטינית, מבחינה פורמלית או מהותית, משום שאני סבור כי המחלוקת בין הצדדית תתיישב באופן שונה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

כפי שכבר הוזכר לעיל בהקשרים שונים של דיני הראיות והמשקל שיש ליתן לפסקי הדין שלי בתי המשפט הצבאיים באיזור יהודה ושומרון אשר הרשיעו את הרוצחים, הנושא הובא לבית המשפט העליון בבקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי הרש"פ, באמצעות עו"ד יוסף אמנון (רע"א 355909 הרשות הפלסטינאית נ' אירנה ליטבק נורז'יץ).
מאחר והנתבעים בת.א. 2538/00 אינם רק הרש"פ וערפאת, אלא גם אנשים שהתובעים מייחסים להם את ביצוע הרצח (נתבעים 3-13), אני קובע כי הוכח, על פי פסקי הדין של בתי המשפט הצבאיים, כאמור בתת פרק מג.2, כי בנוסף לרש"פ ולאש"ף, אחראים ביחד ולחוד גם נתבעים 3 ו-4, וזאת בגין הרצח האמור.
לגבי משקל הראיה של פסק הדין של בית המשפט הצבאי, מבקשת ב"כ הנתבעים לקבל את גירסתו של נתבע 3 בעדותו בבית משפט זה, לפיה הוא לא עשה את הדברים וכי החוקר לא מבין ערבית ואמר לו "שקט, שקט" ובעת החקירה של חוקרי שב"כ היה בבידוד בלי אוכל ותאורה (סעיפים 65-66 לסיכומי הנתבעים), ולכן יש להפיק משמעותית ממשקל ההרשעה של נתבע 3 על בסיס הטענות הנ"ל (סעיף 67 לסיכומי הנתבעים).
לפיכך, במסגרת כל אחד ואחד מ-17 הפרקים דלעיל, לאחר שקבעתי את האחריות וחיוב בשכר טירחת עורך דין, כתבתי בכל אחד מתת הפרקים מג עד נח דברים אלה כלהלן: "המשך התביעה, דהיינו: שלב קביעת גובה הנזק והפיצויים, יידון לפני שופט/ת אחר/ת, כפי שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, כב' השופט אהרן פרקש, וזאת מאחר ופסק דין זה ניתן על ידי בתקופת שלושת החודשים שלאחר סיום כהונתי. לצורך כך תעביר מזכירות בית המשפט העתק פסק דין זה לנשיא". שכר טירחת עורך דין והוצאות 3864.
...
תת פרק נח.6 (רצח ישראלית בפיגוע ירי בציר כיסופים שברצועת עזה (ת.א. 3258/09)) מאחר ובהחלטת חבות/אחריות עסקינן, אני קובע בזה כי ביחס ל-ת.א. 3258/09, כל הנתבעים, כולם יחד וכל אחד לחוד, אחראים בנזיקין לכל הנטען בכתב התביעה.
אני מחייב את הנתבעים כולם, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים שכר טרחת עורך דין בתיק זה בסך של 100,000 ₪.
אני מורה, אפוא, לרש"פ, אש"ף ויאסר ערפאת, כולם יחד וכל אחד לחוד, לשלם לב"כ התובעים סכום כולל של שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט, רק עבור ההליכים עד שלב זה בלבד, סך של 5,545,000 ₪ (חמישה מיליון וחמש מאות וארבעים וחמש אלף ₪).

בהליך דנ"א (דנ"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

לפני בקשה להורות על קיום דיון נוסף מכח סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) בפסק דינו של בית משפט זה ב-ע"א 3189/13 וב-ע"א 2144/13 (הרכב השופטים: הנשיאה מ' נאור, ע' פוגלמן ו-נ' סולברג) (להלן: פסק הדין), אשר דחה את ערעורן של המבקשות (להלן ביחד: הרש"פ) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, שקבע כי הרש"פ נושאת באחריות אזרחית לרצח עמית עמוס מנטין ז"ל (להלן: המנוח) וחייבת בתשלום פיצויים למשפחת המנוח.
טענות הצדדים הרש"פ מבקשת לקיים דיון נוסף בנוגע לארבע מהקביעות שנקבעו בפסק הדין: קבלת הודעת המחבל במישטרה כראיה לאמתות תוכנה, שהיא, לשיטתה, עדות שמיעה שאיננה עומדת בחריגים הקבועים בפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971; קבלת דו"ח שחובר על-ידי צוות בראשותו של השר לשעבר, דני נווה, תחת הכותרת: "מעורבות ערפאת, בכירי 'הרשות הפלסטינאית' והמנגנונים בטרור נגד ישראל" (להלן: דו"ח נווה, או הדו"ח), שהוגש על ידי מישפחת המנוח, חרף היותו, לטענת הרש"פ, עדות שמיעה וחרף העובדה, שלסברתה היא היתנגדה להגשת הדו"ח במועד הראוי לכך; הטלת פיצויים עונשיים על הרש"פ, בהיותה ריבון זר, שאיננה המזיק הישיר, וזאת כאשר, לטענתה, לא הוכחו זדון או כוונה מצידה, והכל בצד השגות על קביעות שבפסק הדין, המתייחסות להתנהלות הרש"פ בתקופת האינתיפאדה.
...
הנה כי כן, ולוּ מטעם זה – דין הבקשה לדיון נוסף להידחות בהיעדר עילה.
יתרה מכך, חרף האופן שבו נוסחו טענות הרש"פ – רובן אינן אלא טענות "ערעוריות" במהותן, שדינן להידחות.
סיכומם של דברים – הבקשה לקיום דיון נוסף נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

ביום 29.7.2019 ניתנו על ידי סגן הנשיא (בדימ') מ' דרורי פסק דין (חלקי) שבו נדחתה התביעה נגד נתבעים 2-3 והחלטה שבה נקבע כי נתבעת 4, הרשות הפלסטינאית (להלן – הרש"פ), אחראית לקרות הפיגוע ולנזקיהם של התובעים (להלן – החלטת האחריות).
עוד נטען כי בעיניין מנטין הוטלה על הרש"פ אחריות ישירה לפיגוע, ולכן נפסקו נגדה פיצויים עונשיים בסך 3 מיליון ₪ עבור עזבונו של הנרצח בפיגוע.
בהקשר זה אציין כי התקשיתי ליישב בין טענת הרש"פ בסיכומיה בשאלת הנזק (סעיף 34) שלפיה עד היום לא ניתן בישראל פסק דין המחייב בפיצויים עונשיים ללא הוכחת זדון או כוונה מיוחדת מצד המזיק, ובין הטענה שהעלתה הרש"פ בבקשתה לקיום דיון נוסף בפסק הדין בעיניין מנטין (בקשה שכאמור נדחתה) כי חיובה בעיניין מנטין בפיצויים עונשיים נעשה מבלי שהוכחו זדון או כוונה מצידה (דנ"א 9977/17, לעיל, פסקות 8, 17).
...
בהתאם לקנה המידה שהותווה בערעור בן שלום אני מחייב את הרש"פ בתשלום פיצויים עונשיים לשני התובעים יחד בסך כולל של 3 מיליון ₪.
בהתאם לשיקולים שפורטו בת"א (מחוזי י-ם) 4333/02 שמש נ' הרשות הפלסטינית (החלטה מיום 26.1.2021), המקובלים אף עלי, אני מחייב את הרש"פ לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור 10% (בתוספת מע"מ) מסכום הפיצוי העונשי שנפסק, ובניכוי שכר הטרחה וההוצאות שנפסקו בהחלטת האחריות בסך 100,000 ₪.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו