חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לדיון מחדש בגין החמרת מצב בריאותי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

תקנה 36 (א) לתקנות מסדירה את האופן שבו ניתן להגיש בקשה לדיון מחדש בשל החמרה במצב רפואי וקובעת כדלקמן: עברו ששה חודשים מאז נקבעה לאחרונה דרגת נכותו של נפגע, אף אם נקבעה לתקופה קצובה, ורופא שאושר במיוחד לכך על ידי שירות רפואי כאומר בסעיף 45(א)(1) או (3) לחוק אישר בכתב בתוקף תפקידו כי הפגימה שבקשר אליה נקבעה דרגת הנכות הוחמרה או כי נתגלתה פגימה חדשה, רשאי הנפגע לבקש קביעת דרגת נכותו מחדש והוראות תקנות אלה יחולו בשינויים המחויבים.
...
לסיכום, ע"פ מסמכים אלה ניתן לראות כי חלה החמרה במצב בריאותה הנוכחי (החמרה בכאבי הצוואר, הקרנה לשתי הכתפיים ולראש), בהשוואה למצב בריאותה הקודם בעת הוועדה בביטוח הלאומי.
עם זאת, אין בידי לקבל את טענות המערערת כי יש לראות בערר שהגישה ככולל גם תביעה לדיון מחדש בהפעלת תקנה 15 בהתאם למסלול שנקבע בתקנה 17 - שכן המסלול של הגשת תביעה לפי תקנה 17 הוא שונה ומחייב עמידה בתנאים שנקבעו בה ובכלל זה כי טרם חלפו 60 חודשים ממועד קביעת הנכות.
סוף דבר הערעור מתקבל בחלקו כדלקמן: עניינה של המערערת יושב לוועדת ערר באותו הרכב על מנת שתשקול בשנית קביעתה תוך התייחסות למסמכים הרפואיים אשר פורטו באישור ד"ר רון פרימר הרופא התעסוקתי, מיום 15.5.2018, לבדיקת ה-CT מיום 3.1.2019 ולפענוח הבדיקה של ד"ר יוליה טברדוחלב ותנמק האם יש בהם כדי לשנות מהחלטתה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המערערת הגישה בקשה לדיון מחדש בשל החמרת מצב עקב כאבים בצואר וועדה רפואית מדרג ראשון קבעה ביום 17.2.2022 כי לא חלה החמרה במצבה.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל המסמכים שבתיק מצאתי כי דין הערעור להידחות כמפורט להלן.
ברי כי לא כל הגבלה המופיעה לאורך השנים קשורה בהכרח לתאונה, ומשכך הקביעה האם ההגבלות מהן סובלת המערערת כיום קשורות בתאונה שהתרחשה או במצב תחלואה טבעי הינה החלטה רפואית מובהקת המצוי בסמכותה הבלעדית של הוועדה ועל כן דין הערעור להידחות.
סוף דבר נוכח כל המפורט לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (חב"ר) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע מעלה טענות רפואיות שונות ומבקש לבטל את החלטת ד"ר אברמטו ולקבוע כי יש מקום להעביר את תביעתו להחמרת מצב לקביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, כך שזו תידון בבקשה לבדיקה מחדש מכוח תקנה 36 לתקנות, ללא אישור החמרה.
התביעה כנגד הקופה הסעד שצויין בכתב התביעה כמופנה כלפי הקופה הוא "לזרז את הטיפול בפניית התובע למתן חוו"ד רופא מוסמך מטעמה לצורך הגשת בקשה לדיון מחדש עקב החמרת מצב". במועד פסק הדין התובע כבר ביצע בדיקת BERA נוספת וכבר קיבל חוות מאת רופא מוסמך של הקופה, ד"ר ניר אברמטו.
...
מטעם זה מוצתה עילת התביעה כנגד הקופה ודין התביעה נגדה להידחות.
השוואה בין שלושת חוו"ד שיצאו תחת ידי ד"ר ולדנר מלמדת כי אין מדובר בטעות סופר בלבד, אלא בשינוי מהותי של המסקנה.
מהטעמים המפורטים התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

ביום 21.4.2020 הגישה המערערת בקשה לדיון מחדש עקב החמרת מצב, וביום 21.10.2020 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון כי לא חלה החמרה במצבה של המערערת.
...
זאת ועוד, הוועדה הוסיפה וקבעה, כי גם מינון גבוה יותר של 100 מ"ג, אינו נחשב מינון גבוה, שכן מינונה המקסימלי של התרופה הוא 200 מ"ג. אינני מקבל את טענת המערערת כי הוועדה קבעה קביעה עובדתית שאינה רלבנטית עת היא התייחסה למינון בשיעור 50 מ"ג, שכן כמפורט לעיל הוועדה לא הסתפקה בקביעה זו, והמשיכה וקבעה כי גם המינון הגבוה אותו נטלה המערערת קודם לכן, ככל הנראה 100 מ"ג, אינו מעיד על החמרה במצב הרפואי.
מכל מקום, במסגרת פסק הדין המחזיר לא נדרשה הוועדה להתייחס למסמך של ד"ר בן ציון, כך שממילא לא נפל פגם בהחלטת הוועדה בעניין זה. אשר לטיעוני המערערת כי הוועדה התעלמה מכלל הבדיקות, הטיפולים והפגישות בתחום הפסיכיאטרי, לרבות המסמך של ד"ר נוישטטר מיום 9.8.2021, כמו גם טענותיה באשר לפריט הליקוי – דין טענות אלה להידחות, שכן הוועדה כלל לא נדרשה להתייחס לעניינים אלה במסגרת פסק הדין המחזיר.
לאור כל המפורט לעיל, הערעור נדחה.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

תביעת ההחמרה הראשונה ביום 19.2.20 הגיש המבקש בקשה לדיון מחדש בשל החמרת מצב לפי תקנה 36 לתקנות (להלן - תביעת ההחמרה הראשונה).
הועדה ערכה דיון מקיף ומעמיק בשאלת ההחמרה במצבו הרפואי של המבקש, לרבות בשאלת הקשר הסיבתי בין התלונות האורולוגיות של המבקש לבין התאונה.
...
הכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתיק האזורי ובכלל החומר שבתיק, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות, גם ללא תשובת המוסד, להלן אפרט את טעמיי: בתביעת ההחמרה השנייה, בדומה לתביעת ההחמרה הראשונה, ביקש המבקש לייחס את הליקוי הנוירולוגי ממנו הוא סובל – הפרעה בסוגרים, להחמרת מצב הנובעת ממצבו האורתופדי.
ועל כן בהעדר פגם מהותי לא ראיתי ליתן הוראות בעניין זה. בשים לב לכך שבתיק מצוי מידע רפואי אודות המבקש, אני מורה בזאת כי שמו של המבקש ייאסר לפרסום, וזאת מכוח סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד -1984.
סוף דבר - דין בקשת רשות הערעור להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו