בקשה לדחיית תביעה על הסף: התיישנות, העדר עילה וסעד מבוקש חסר

טענות הצדדים: ביום 24.2.22 הוגשה הבקשה לדחיית התובענה על הסף בשל העידר עילה והתיישנות.

" בת"א (חי') 24649-02-20 עופר לוי נ' עו"ד זיו לוטן, פסקה 10 (פורסם, 6.2.22) (להלן: "עניין לוטן") אשר ניתן לאחרונה, השופט אבישי רובס סיכם את הכלל בדבר סילוק על הסף והרחיב בנוגע למחיקת תביעה על הסף בהיעדר עילה: "...כלל הוא, כי מחיקה על הסף של תביעה היא אמצעי קצוני הננקט רק מקום שאין אפשרות, ולו הקלושה, שהתובע יזכה בסעד המבוקש. לפיכך, כל עוד קיים סיכוי כי במידה ויוכחו טענות התובע בכתב התביעה, הוא יכול לזכות בתביעתו, לא תסולק התביעה על הסף. מנגד, מקום בו אפילו יוכיח התובע את כל העובדות המהותיות אשר פרש בכתב התביעה, הוא לא יזכה בפסק הדין, משום שאין לצידו חוק המטיל על הנתבע את החובה לעשות כן, יש למחוק את כתב התביעה על הסף בהיעדר עילה (ראה י. זוסמן, שם, בעמ' 384 - 385 וכן, ע"א 693/83 שמש נגד רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, 671, ע"א 35/83 חסין נגד פלדמן, פ"ד לז(4) 721,ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרויקטים בע"מ נגד מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (4.6.2007), ע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577, ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נגד פרופ' חיים אילתה, פד"י מה(4) 18 וע"א 7547/99 מכבי שירות בריאות נגד דובק בע"מ, סה(1) 144).

בעיניין קורן עמד השופט הנדל על ההבדלים בין היתיישנות לבין שהוי: "...בית המשפט יקבע כי קיים שהוי רק אם חלוף הזמן שימש קרדום ביד התובע כדי לפגוע בעוצמה הנדרשת בנתבע, או שחלוף הזמן הוביל למעין מצג שוא בדבר כוונת התובע ולשינוי מצב הנתבע לרעה. אין המדובר בנתונים מצטברים – חלוף הזמן בצרוף שינוי מצב לרעה או חלוף הזמן וחוסר תום לב – אלא בנתונים מתלכדים, בגוף ובנשמה. הקול קול הפגיעה בנתבע והידיים ידי הזמן שחלף. חלוף הזמן אינו הפגם שבו נגועה היתנהגות התובע אלא רק הנשא שלו. הוא, כשלעצמו, אינו מספיק לשם דחיית התביעה על הסף. לכן, ובנגוד לדיני ההתיישנות, לא ניתן לדעת מראש את המועד שבו השתהות הופכת לשהוי." " ...הפסיקה קבעה באופן חד משמעי שהשימוש בדוקטרינת השהוי שמור ל"נסיבות נדירות בלבד" (שם) ול"מקרים חריגים" בלבד (ע"א 10152/07 מרסל פדידה נ' רפאלי ליאור, [פורסם בנבו] פסקה 12 (12.15.2010)).

...

" דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על דחיית הבקשה, ואבאר: התובעת צירפה לכתב התשובה המשלים מטעמה הסכם שכירות מכוחו נלמדת זכות השימוש של התובעת בדירה ובמחסן הצמוד לה, נשוא התביעה.

סוף דבר: הבקשה לסילוק על הסף - נדחית.

הנתבעת תשלם הוצאות התובעת בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום ללא קשר לתוצאות ההליך.

הבקשה לדחייה על הסף שהגישה הנתבעת מבוססת על כל אחת מהסיבות האלה: מעשה בית דין, היתיישנות או שהוי ניכר, העדר עילה-בשל החסינות הקבועה בסעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע, השתכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"), העדר יריבות, העדר תום לב וחוסר ניקיון כפיים והיותה של התביעה טורדנית וקנטרנית.

הסעד המבוקש מבוסס היה כולו על חוק איסור לשון הרע, לחייב את הנתבעת לשלם לה סך של 100,000 ₪ בהתאם לסעיף 7 א' (ג) לחוק איסור לשון הרע.

...

         מקובלת עלינו טענת ב"כ הנתבעת , לפיה סעיף 13 לחוק מפרט את אותם המקרים בהם אין כלל עילה למשפט, זאת בשונה מסעיפי החוק הבאים לאחר סעיף 13, העוסקים ב"הגנות" .

התביעה נדחית.

אכן, זכות הגישה לערכאות היא זכות בסיסית, אך אין לאפשר לצד לנצל בשם זכות חשובה זו הליך שיפוטי לרעה.

משכך, שוכנענו כי בנסיבות חריגות אלו יש להטיל על התובעת הוצאות לדוגמה בשל הגשת תביעה זו. על כן, אנו מחייבים את התובעת לשלם לנתבעת תוך 30 יום הוצאות משפט בסך 10,000 ₪ .

לחילופין נתבקש סעד חילופי להורות למושב להקצות לתובעים מיגרש אחר שהיה בעל מאפיינים זהים ככל הניתן למגרש 22 הנ"ל. ביום 23.12.2020 הוגשה בקשה זו לסילוק התביעה על הסף מחמת היתיישנות ושיהוי, חוסר סמכות עניינית, העדר עילה, והעדר יריבות.

בתשובה לבקשה, טענו התובעים כי בהתאם למהות התביעה ולסעדים המבוקשים בה, התובענה הנה "תביעה שבמקרקעין" כהגדרתה בחוק ההתיישנות, תשי"ח- 1958.

נוכח כל האמור, אני דוחה את בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף מחמת היתיישנות.

...

לאור כל האמור, ובשלב מקדמי זה, וכאשר טרם נשמעו ראיות, ובהתאם למגמה המושרשת בהלכה הפסוקה, אני קובעת כי אין לסלק בשלב זה את התביעה מחמת שיהוי, ויש להעדיף את בירור המחלוקת לגופו של עניין על פני סילוק התביעה על הסף בטרם בירורה.

לא שוכנעתי כי כתב התביעה על פניו לא מגלה עילת תביעה נגד הנתבע, וטענות הנתבע בהקשר זה אינן מצדיקות את סילוק התובענה על הסף בשלב זה, ובטרם בירור הטענות לגופן.

לסיכום, אני דוחה את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

הנתבעת (להלן "המבקשת"), עותרת לדחיית התביעה על הסף מחמת היתיישנות.

מועד הווצרות עילת התביעה הנטענת – חוסר תום לב ומצגי שוא, הנו מועד חתימת המשיבה 2 על ההסכם ביום 30.12.12, ולכל המאוחר ביום 29.1.13, מועד הודעת המבקשת על סיום ההסכם.

דיון והכרעה המבחן המקובל לגיבוש עילת תביעה לצורך היתיישנות, הוא מועד קיומה של עילת תביעה קונקרטית בידי התובע, במובן זה שמתקיימות כל העובדות החיוניות הנדרשות לביסוס תביעתו שניתן להוכיחן ולזכות בסעד המבוקש (ע"א 9382/02 בולוס ובניו-חברה לאירוח ותיירות בע"מ נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (2008) פסקה 40; ע"א 8438/09 רובאב חברה לנכסים בע"מ נ' אחים דוניץ בע"מ (פסקה 18)).

כדי שמרוץ ההתיישנות יפתח צריך שיתקיימו שלושה תנאים: "ראשית, קיים מערך של עובדות שמגבש את היסודות של זכות תביעה מהותית, אשר הוכחתן בתובענה בבית המשפט תזכה את התובע בסעד שבקש. העובדות המגבשות את עילת התביעה מפורטות בהוראות חוק ובפסיקה , והן הדין המהותי הקובע זכויות וחובות במשפט ; שנית, בידיו של התובע זכות קונקרטית שהיא בבחינת "כוח" לפנות לבית המשפט (להבדיל מזכות מושגית גרידא), ואין מניעה אובייקטיבית להגיש תובענה למימוש הזכות.

ניתנה היום, א' אלול תש"פ, 21 אוגוסט 2020, בהיעדר הצדדים.

...

לטענת המבקשת, דין התביעה להידחות מחמת התיישנות.

סוף דבר מועד לידתה של עילת התביעה הינו המועד בו שלחה המבקשת את ההודעה על סיום ההסכם, קרי 29.1.13.

אשר על כן התביעה נדחית.

יצוין כבר כעת כי, כתב התביעה אינו ברור, חלק מהעילות לכאורה התיישנו, לא צורפו לו ראיות ומבוקש בו פיצוי בסך של למעלה משלושה מיליון ₪, אולם בד בבד ציין המשיב 1, כי הוא מכפיף את סכום התביעה לגובה סמכותו של בית משפט זה. כתב התביעה מגולל סיפור שתחילתו ברכישת רכב מאת חברת "קל אוטו" בשנת 2007 והמשכו נע בין תקיפת שוטרים ועד לטענות בדבר מעצר, ניסיון לרצח, איומים, הטרדות, תקיפות, שוד כספי והיזק לרכוש.

חלף הגשת כתב הגנה מטעמה, הגישה המבקשת בקשה למחיקת התביעה על הסף ומתן ארכה להגשת כתב הגנה עד להכרעה בבקשה זו, וזאת מהסיבות כדלהלן: העדר יריבות והעדר עילה.

אשר לטענת חוסר יריבות והעדר עילה נטען, כי המבקשת נתבעת פעמיים, הן כ"קל אוטו" והן מחמת הנזקים שאנשיה גרמו לו, לרבות – איומים, הטרדות, תקיפות, שוד והיזק לרכוש במזיד.

בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לסילוק תביעה על הסף רק במקרים קצוניים ויוצאי דופן, בהם ברור כי אין התובע יכול, על בסיס טענותיו, לקבל את הסעד המבוקש (ראו ע"א 5118/16 דיאליט בע"מ נ' Sahajanand Laser Technology Private Ltd ואח' (19.10.17)).

כפועל יוצא מכך, בכל מקרה של ספק, מצוה בית המשפט לדחות בקשה לסילוק התביעה על הסף ולהכריע בטענה לאחר שמיעת ראיות הצדדים ראו ת"א (ת"א) 41642-01-12 אמישרגז- גז טבעי בע"מ נ' אביחי מאור (07.01.14)).

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שצורפו אני קובעת, כי דין הבקשה למחיקת התביעה על הסף להתקבל בנוגע למבקשת.

כמפורט לעיל, בבסיסו של כתב תביעה זה, טענות לרכישת רכב מאת "קל אוטו" ביולי 2007, כאשר התביעה כנגד המבקשת הוגשה לאחר שזו רכשה את "קל אוטו". לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש למחוק את התביעה בעניינה של המבקשת.

נוכח כל האמור לעיל, שוכנעתי כי בהעדר טענות רלוונטיות כלפי המבקשת שעשויות להתגבש לכדי קבלת פיצוי למשיב 1 במסגרת ההליך בבית משפט זה, הרי שדין התביעה כנגדה להימחק וכך אני מורה.