הגשת התביעה כאמור, הביאה לדחיית טענת המערער כי הדיון צריך להתקיים לפני בית המשפט לעינייני מישפחה.
על יסוד כל אלה, דחה בית משפט קמא את התביעה על הסף, תוך חיוב המערער בהוצאות הנתבע ובשכר טירחת עורך דין - בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.
המערער אינו משלים עם פסק הדין, והוא שב ומבקש להורות על ביטול פסק הדין בתביעה הקודמת.
...
גם בעילה הנוספת לה טען המערער, כטעם לביטול פסק הדין, לא מצאנו ממש; לא רק שידועה ההלכה לפיה - "ביטול פסק דין חלוט בשל טענת מרמה, מהווה חריג לעקרון סופיות הדיון...על כן בצד ההכרעה בעילת הביטול האמורה, נפסק והודגש כי הליך של ביטול פסק דין בעילת תרמית הוא הליך נדיר, וסעד הביטול ינתן 'במקרים חריגים וקיצוניים במיוחד'", ר' ע"א 7108/20 אלישיב נ' זלר אבלגון שירותים פיננסיים בע"מ (7.7.2022), אלא שבעניינו - המערער למעשה לא הצביע על ה"מרמה", שהביאה למתן פסק הדין בתביעה הקודמת ולקביעות שנעשו בו. יוזכר כי הטענה המבססת, לכאורה, עילת מרמה, היא שההליך נפתח תוך צירוף בעלי דין שאינם נצרכים.
בהמשך לאמור - הערעור נדחה.
בהתחשב בסכום ההוצאות שנפסק לחובת המערער בבית משפט קמא, ולכך שבסופו של דבר לא התקיים דיון, אנו מחייבים את המערער בתשלום הוצאות המשיב בסכום של 5,000 ₪.