עניינה של החלטה זו בהליכי גילוי ועיון במסמכים, ובפרט בדחיית המועד לעיון במסמכים לפי החריג שנקבע בהילכת סויסה - רע"א 4249/98 סויסה נ' הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515.
לשיטתי, מעת שצד מבקש להסתמך על החריג שבהלכת סויסה, עליו לפרט בתצהיר גילוי המסמכים פירוט מלא אודות המסמכים המדוברים וגם אם מדובר בהקלטות ותמלילים ובמקביל להגיש בקשה לבית המשפט על מנת שיתיר לו לעשות כן. בקשה שכזו תאפשר ליבון הסוגיה בהתאם לנסיבות, לרבות מתן אפשרות לבית המשפט לעיין באותם מסמכים על מנת לבחון אם יש מקום להעתר לחריג אם לאו.
...
"
[שם, פיסקה 5]
וכך נקבע שם החריג לכלל האמור:
"לאחר שסקרתי את כל השיקולים לכאן ולכאן נראה לי שאפשר לנסח
בהקשר זה יפים הדברים שנקבעו בבית המשפט העליון בבע"מ 7992/12 פלוני נ' פלונית (4.12.12):
"דין הבקשה להידחות אף לגופה, בהתחשב בעובדה כי הייתה בידי המבקשים האפשרות להגיש את עדות ההזמה במועד שקבע בית המשפט להגשת הראיות ואם רצו להגישה במועד מאוחר יותר למסירת עדותו
לשיטתי, מעת שצד מבקש להסתמך על החריג שבהלכת סוויסה, עליו לפרט בתצהיר גילוי המסמכים פירוט מלא אודות המסמכים המדוברים וגם אם מדובר בהקלטות ותמלילים ובמקביל להגיש בקשה לבית המשפט על מנת שיתיר לו לעשות כן. בקשה שכזו תאפשר ליבון הסוגיה בהתאם לנסיבות, לרבות מתן אפשרות לבית המשפט לעיין באותם מסמכים על מנת לבחון אם יש מקום להיעתר לחריג אם לאו.
