מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לדחיית עיון בחומר ראיות של קרנית עד לאחר עדות צד שלישי

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום פתח תקווה נפסק כדקלמן:

באשר לתחום א.א.ג. ציינתי כי ראשית הראיה איננה משמעותית, אך עם זאת לאור מהות ההליך, מצאתי להעתר לבקשת המינוי ובתוך כך הוריתי על מינויו של ד"ר יוסף בלום (כשציינתי כי בשכרו של המומחה יישאו הצדדים בחלקים שוים).
בתוך כך לא מצאתי לקבל את טענותיה והסתייגויותיה השונות של הנתבעת בסוגיה זו עליהן עמדה בהרחבה בסיכומיה; בכל הקשור לטענת הנתבעת אודות השלכות הפגיעה של התובע בעקבות התאונה מיום 11/5/15 על המישור התעסוקתי, הרי שגם אם יש להסכים עם הנתבעת שעולה מחומר הראיות שפגיעה זו לא הייתה "פגיעה של מה בכך" (נוכח הפגיעה בגפיים התחתונות) והיא הייתה בעלת השפעה על תיפקוד התובע, מקום בו האחרון שב בחלוף תקופת אי הכושר לעבודתו כמורה עד להעדרותו שוב בעקבות התאונה השניה, תוך הגדלת שיעור המשרה ל - 115%, אין מקום לכרוך בין שתי הפגיעות לעניין הההכרה בנכות התפקודית.
בכל הקשור לניסיון הנתבעת להתבסס על עדות העד מטעמה כעדות שיש בה להפריך את טענתו של התובע לעניין ההשלכות התפקודיות של פגיעתו כתוצאה מהתאונה השניה, אבהיר מיד כי דינו של ניסיון זה להדחות.
אף אם אתעלם מההקשר הכללי של המניע האמור לעדות, הרי שהוברר מעדות העד כי חלקה כלל מבוסס על עדות שמיעה (למשל ביחס לאופן בו ניצפה התובע בביקור במל"ל ושנודע לו מגורם שלישי; ר' ע' 24 שו' 31-33 לפרו'), כמו גם סימן שאלה שנותר מרחף באשר לאופן בו נחשף לנתונים רפואיים של התובע מהפגיעות השונות ואשר לדברי העד עצמו נלמד כי הגיעו לידיעתו, באופן פסול על פניו, בעקבות שיחות שניהל עם ב"כ הנתבעת לאחר שיזם את הפניה אליה עם היוודע לו ההליך דנן (ר' ע' 25 שו' 23-24; ע' 26 שו' 7-8 לפרו').
ביחס לתקופות השלישית והרביעית (מיום 1/9/16 עד 31/8/18) הרי ששכרו של התובע (כי שנלמד מעיון בתלושים הרלוואנטיים לתקופה זו), אינו תומך בטענה למעבר להקף המשרה הנטען ואין להכיר בהפסד גם ביחס לתקופה זו. באשר לתקופה החמישית – ממועד סיום העסקתו של התובע בבית הספר ועד היום – הרי שמצאתי להכיר בזכאות הנטענת בהתאם לשעור נכותו.
כך, בין היתר, הוכרה הידיעה של המל"ל על-פי מענה שניתן לתוכן של סעיפים רלוואנטיים בטפסים שונים שהגישו התובעים למל"ל; צוים ותעודות עו"צ שהופנו למל"ל במסגרת ההליכים שננקטו, עדות של גורמים מטעם המל"ל בהליכים ועוד (ראו והשוו בעיניין זה עם ע"א (מחוזי חי') 28575-02-11 צביקה דונסקי נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) [פורסם במאגרים] (11/12/11); ת"א (מחוזי חיפה) 39188-01-19 ע.א. נ' קרנית-הקרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים [פורסם במאגרים] (3/11/21); ת"א (שלום חי') 41285-07-18 פלונית נ' עדנאן חיג'אזי [פורסם במאגרים] (24/8/21); ת"א (ת"א) 8364-09-18‏ פלונית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים] (8/12/21); ת"א (שלום חי') 16518-02-18 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב ("הפול") [פורסם במאגרים] (4/10/20)).
...
מקובלת עלי טענת התובע כי ההגבלה שמקורה בנכות בתחום הפה ולסת ואשר באה לידי ביטוי במישור הוורבלי (הגבלה שמלבד זאת שקיבלה ביטוי מפורש בחוות הדעת של המומחה בתחום הפה ולסת וגם בית המשפט התרשם ממנה באופן בלתי אמצעי במהלך עדותו של התובע), תרמה תרומתה משמעותית לסיום ההעסקה.
גריעה מכושר ההשתכרות לעתיד: לאור אופיין ושיעורן של צבר הנכויות בתחומים שהעריכו המומחים וכן אלה שנקבעו על-ידי וועדות המל"ל ולאחר ששוכנעתי כי המגבלה כתוצאה מהנכות בתחום הפה ולסת תרמה לסיום העסקתו של התובע בבית הספר, וכן לנוכח זאת שלא ניתן לשלול קיומה של השפעה בעתיד על תפקודו של התובע בעבודה כאשר למעשה לא יוכל לעבוד עוד בעיסוקו כמורה (לנוכח הנכות בתחום הפה ולסת בכלל וכפי שעמד על-כך מפורשות המומחה בחוות דעתו ולאור צבר הנכויות בכלל) – הנני מוצאת לפסוק לתובע פיצוי בראש נזק זה אשר יעמוד על סך של 1,550,432 ₪ (המהווה החישוב האקטוארי המלא לפי שיעור נכותו התפקודית של התובע אותה העמדתי כאמור על שיעור נכותו הרפואי המשוקללת, שכרו הממוצע ערב התאונה 12,500 ₪ (כעולה משכרו (נטו) הממוצע ערב התאונה) בשיערוך וכן על בסיס מקדם ההיוון הרלוונטי עד גיל פרישה וכולל החלק היחסי של הפסדי פנסיה).
סוף – דבר: לאור כל האמור, הנני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סך של 23,000 ₪ בגין התאונה הראשונה וסך של 522,213 ₪ בגין התאונה השנייה (סך שמהווה כאמור 25% מהפיצוי בו מצאתי להכיר).

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בנוסף טען המשיב 1 כי צד ג' הטוען למעורבותה של מלגזה אחרת בתאונה, הוא צד אשר בינו ובין המבקש והמשיבה 2 קיים סיכסוך וכל מטרתו בטענתו זו היא לפגוע במבקש ובמשיבה 2.
בית משפט קמא קבע כי "בעניינינו, הבקשה הוגשה טרם החל הליך ההוכחות ואף בטרם היתקיים קדם משפט. לפיכך, אינני מקבל את טענת הנתבעים 1 ו- 2 לפיה, יש לדחות הבקשה נוכח השלב הדיוני בו הוגשה. אוסיף כי לאחר עיון בדו"חות החקירה והחומר עליהם מתבססת המבקשת בבקשתה, ניכר כי לא הייתה בידה היכולת להגיש בקשה זו קודם לכן, לאור העיתוי בו נתקבלו החומרים האמורים ובהם המידע הרלוואנטי שעליו מתבססת בקשה זו.
בתגובת המשיב 1 לבקשה לתיקון כתב ההגנה, ביקש המשיב 1 בסעיף 32 לתקן את כתב התביעה ולהוסיף את קרנית- קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית") או את מבטחת המלגזה שפגעה בו. טענת המבקש כי לא הוגשה בקשה מסודרת נתמכת בתצהיר הנה טענה טכנית ואין לדחות את הבקשה על סמך טענה זו. לאור תקנה 47 לתקנות, אין חובה על המשיב 1 להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה לאחר שבית משפט קמא אישר למשיבה 3 לתקן את כתב הגנתה.
עיון של המשיב 1, המבקש והמשיבה 2 בדו"חות החקירה ובנספחי דו"חות החקירה ובפרטים המצויים בהם, בשלב מקדמי זה, טרם הגשת ראיות הצדדים ולפני החקירה הנגדית של המשיב 1 ועדיו ושל המבקש והמשיבה 2 ועדיהם, יפגע בגילוי האמת.
...
שנית, גם לגופו של עניין, אין בידי לקבל את טענת המבקש כי הלכת סויסה אינה חלה בענייננו.
ההחלטה השנייה- המורה על תיקון כתב התביעה: אין בידי לקבל את טענת המבקש כי היה על המשיב 1 להגיש בקשה מנומקת מלווה בתצהיר לצורך תיקון כתב התביעה.
סוף דבר דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2022 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עיינתי בכל חומר הראיות, ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להדחות.
ממילא יש לייחס לעדותו של מר רוז'ה משקל נמוך בשים לב לכך שהוא משתייך למעגל החברים של התובע (ראו לעניין זה ת"א (פתח תקווה) 26015-05-10, רולטיים בע"מ נ' קפליניאן (נבו, 26.5.2013) וכן תא (י-ם) 12680/05, כילאני נ' קרנית - קרן פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (נבו, 15.4.2007).
גרסת התובע באשר לאופן בו התרחשה התאונה גם אינה מתיישבת עם הראיות שהובאו: ראשית, מעיון בתמונות ממקום הארוע (נ'1 ו – נ'2) ניתן להבחין באבנים המצויות בשולי הכביש, ולא נשללת האפשרות כי פיזורן נגרם כתוצאה של פגיעת התובע בקיר האבנים המצוי בשולי הכביש (ראו את קיר האבנים בתמונה אשר סומנה נ'1).
שלישית, כשהתובע התבקש להסביר בחקירתו הנגדית את דבר המצאותם של האבנים ושל לוחית הרשוי בשולי הכביש ולא על הכביש הוא השיב "מה שאנחנו רואים בנ'1 אחרי התאונה כל האנשים הזיזו את האבנים" (עמ' 3 לפרוטוקול, שורה 25).
לצורך הוכחת טענתה זו צרפה הנתבעת לכתב הגנתה (נספח ג') "רכוז הודעות מוקד" מיום 15.7.2021 (יום קודם למועד בו התרחשה התאונה) וכן מיום 16.7.2021 (המועד בו התרחשה התאונה), ולא נמצא כל דיווח בדבר הארוע.
...
משכך, יש לראות בדוחות אלה כרשומה מוסדית בהתאם לסעיף 36 לפקודת הראיות, ודין הטענה להעדר קבילותם להידחות.
לא הובאה על ידי התובע כל ראיה שיש בה כדי להוכיח שהנתבעת ידעה על המפגע טרם האירוע וכי היא לא נקטה באמצעים סבירים למניעתו ולסילוקו בתוך זמן סביר, והמסקנה המתבקשת מכל האמור כי התובע לא הרים את הנטל בעניין זה. אשר על כן, ונוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.
התובע ישלם לנתבעת סך של 2,500 ₪ עבור הוצאות ההליך הכוללות שכ"ט עו"ד. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

בקשה לעיכוב עיון בדו"ח חקירה המבקשת עותרת לעיכוב עיון בדו"ח החקירה עד לאחר תום שמיעת פרשת התביעה וההגנה מטעם הנתבעים 1 ו-2 (להלן: "המשיבים"(, זאת בהתאם לרע"א 4249/98 שמעון סויסה נ' הכשרת הישוב – חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו] (19.12.1999) (להלן: "הילכת סויסה").
נטען, כי נקבע כי על בעל דין המעוניין לעשות שימוש במסמך לפי הילכת סויסה עליו לציין זאת ולא לסווג את המסמך כחסוי (רע"א 4263/19 פלוני נ' קרנית, [פורסם בנבו] (4.09.2019); רע"א 3670/19 פלוני נ' קרנית, [פורסם בנבו] (28.0.2019).
לעניין זה יפים גם הדברים שנקבע ברע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין נ' נכסים ח.ו.מ.ג בע"מ ואח', [פורסם בנבו] (24.07.2016): "אחד השיקולים הללו הוא כאשר מתעורר החשש כי גילוי מוקדם של מסמכים וראיות יפגע בחקר האמת, משום שבעקבות הגילוי ישנה הצד שכנגד את גירסתו או ישבש את ראיותיו. נושא זה נדון בעיניין סויסה, שם ביקשה הנתבעת שלא לגלות מסמכים מסוימים עד לאחר שיגיש התובע את ראיותיו." המבקשת טענה לתחולת הילכת סויסה, שם נקבע כלהלן: "הדיעה המקובלת כיום היא שיש לאפשר לבעלי הדין "לשחק" בקלפים גלויים, למען לא יפתיע אחד מהם את יריבו במהלך המשפט בראייה בלתי צפויה וכך יכשיל את יריבו, שלא היתה בידו אפשרות לבדקה ולהכין חומר ראיות לסתור.
במצב דברים זה, כאשר נסיבות היתרחשות התאונה מצויות בידי בעלי הדין בלבד, דוקא דחיית העיון בדוח החקירה, עד לאחר שהתובע והנתבעים 1 ו-2 ימסרו גירסתם, עשויה להועיל לחקר האמת יותר מאשר גילוי הדוח.
...
בכל הקשור לבקשת המבקש לגילוי מסמכים ספציפי כנגד התובע וכנגד הנתבעים 1 ו-2, הרי שדין הבקשות להידחות.
סוף דבר הבקשה לעיכוב עיון בדו"ח החקירה מתקבלת.
הבקשות לגילוי מסמכים ספציפיים כנגד התובע והנתבעים 1 ו-2 נדחות.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

מעת שכך טענו המבקשים כי על פי הוראת הפסיקה - מיסמך אשר הוכרז כחסוי על ידי בעל דין לא יוכל אותו בעל דין לעשות בו שימוש במשפט, וכי חסיונה של הראיה אינו מקנה לבעל החסוי רשות להציג את הראיה במועד מאוחר הנוח לו. כך נטעם כי בנידון אף לא ניתן להחיל את הילכת סוויסה (רע"א 4249/98 סויסה נ. הכשרת הישוב חברה לביטוח (1999)), שכן המשיבים לא עתרו כלל לדחיית העיון במסמכים.
המשיבים טענו מנגד כי כלל לא התכוונו להצהיר כי עסקינן במסמך חסוי נוכח היותו מיסמך שהוכן לצרכי משפט, אלא כל שהתכוונו הוא לעתור לדחיית העיון בדו"ח החקירה וכי בטעות נכתב בתצהיר הגילוי "דו"ח חקירה – חסוי" במקום "דו"ח חקירה – חסוי לעיון ע"פ הילכת סוויסה" או הערה מעין זו. מכל מקום, בסופו של יום המשיבים מצאו שלא לעכב את הצגת הדו"ח ולא לחסותו עד לתחילת פרשת ההגנה ולהציגו כבר עתה עם תצהירי התביעה, כך שלא נגרם כל נזק למבקשים אשר התעוד נחשף לפניהם והם יכולים להגיב עליו ככל שרצונם בכך בעת הגשת ראיותיהם.
החלטת בית משפט קמא בית משפט קמא בהחלטה קצרה דחה את טענת המבקשים והתיר את הגשת דו"ח החקירה וצרופותיו בהבהירו – "אכן היה על התובעים לאפשר גילוי ועיון בחקירה הפרטית או לעתור לדחיית העיון בחומר החקירה הפרטית - דבר מאלה לא נעשה. חרף האמור, התובעים הצהירו כי התכוונו לבקש את דחיית העיון החומר החקירה הפרטית ומשעה שטרם החל דיון ההוכחות בתיק ובאיזון הנידרש בין הנזק שיגרם לכל אחד מהצדדים אם תיתקבל/תידחה הבקשה - הכף נוטה לכיוון עמדת התובעים" מתוך שכך הורה בית המשפט כי הנתבעים יגישו את ראיות מטעמם אף בהתייחס לדו"ח החקירה וכי סוגיית ההוצאות תדון בתום ההליך.
בסוגיות דומות, בפועל למרות שלמשיבים הייתה זכות בהתאם להילכת סוויסה להציג את הדוחות רק לאחר שמיעת עדי ההגנה בפועל החליטו להגישם ולכללם כבר בחומר הראיות ולהקדים את חשיפתם, וזאת במטרה לייעל את הדיון ולמקד את הפלוגתאות עוד בטרם החלה שמיעת פרשת ההגנה, כך שלמעשה מצבם הדיוני של המבקשים אף הוטב בנסיבות העניין ובודאי שלא נגרם להם כל נזק כפי שציין בית משפט קמא בהחלטתו.
וכפי שסוכמו הדברים על ידי כב' הש' י. עמית בעיניין רע"א 3760/19 פלוני נ. קרנית (2019) - "... חיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט כשמו כן הוא. אין בעל דין יכול לאחוז בחבל בשני קצוותיו: גם לטעון לחיסיון המסמך וגם לחשוף את המסמך במהלך המשפט בהתאם לנוחותו...הילכת סויסה לא עוסקת בחיסיון מסמכים שהוכנו לקראת משפט אלא בעיתוי גילוי המסמכים, קרי, בדחיית המועד לגילוי המסמך... בעת הגשת תצהיר גילוי מסמכים על בעל הדין לבור לו את המסלול בו ילך: לטעון לחיסיון המסמך או לטעון "לסויסה" לגבי המסמך .
בית משפט קמא קיבל הבהרה זו של המשיבים וציין כי אכן נהגו שלא כדין ושלא ע"פ הוראות הפסיקה, ואנו נוסיף ונאמר כי רמז לדבר אף בתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט – 2018 בסע' 59 ובלשונו – 59 (א) בקשה בעיניין הליך גילוי ועיון, לרבות בקשה בעיניין מענה לשאלון או לגילוי או עיון במסמך פלוני, תועלה ברשימת הבקשות לפי תקנה 49(ג).
...
***** אחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
שנית, ולגופם של דברים - דומה כי על העקרון אין חולק - מסמך אשר צד מכריז עליו כחסוי מחמת היותו מסמך שהוכן לקראת משפט יהא חסוי ולא ניתן יהיה להציגו כראיה, מאידך דוחות חקירה, אשר צד מבקש את עיכוב העיון בהם על ידי הצד שכנגד על מנת שניתן יהא לחוקרו באופן יעיל מבלי שילמד לשונו להגיב לממצאים שהשיג ולמנוע את חשיפת האמת כהוויתה, אפשר שיהנה מהוראת "הלכת סוויסה" ככל שימצא בית המשפט כי קיימת הצדקה לעיכוב העיון בו- או אז יתאפשר העיון במסמך אחר תחילת פרשת ההגנה.
מכלל האמור דין הבקשה להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו