מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לדחיית מועד כניסת צו סגירה לתוקף בעבירת הפעלת עסק ללא היתר

בהליך בקשות רישוי (בר"ש) שהוגש בשנת 2021 בעניינים מקומיים הרצליה נפסק כדקלמן:

הונחה על שולחני בקשה מטעם המבקשת שכותרתה : "בקשה דחופה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה". כדי להכניס את הקורא לנבכי הסוגיה, נציין את השתלשלות האירועים בפרשה: בתיק 40919-08-19 הוגש כתב אישום נגד המבקשת/הנאשמת המנהלת והמפעילה של מרכול, בתיק העקרי.
לאחר שהנאשמת הודתה בעבירה שבכתב האישום, נגזר דינה בתאריך 2.12.2020.
צו סגירה שיכנס לתוקף כעבור 200 יום ממועד מתן גזר הדין, אלא אם כן במהלך תקופה זו יושגו ההיתרים הנדרשים להפעלת העסק.
ב"כ המבקשת הפניתה אותי לפרוטוקול הדיון בועדה שהתקיים, בתאריך 02.10.2020 שבו מהנדסת הועדה הגב' חנה חרמש ציינה כי: "אני מייצגת פה את העמדה התכנונית... זה חלק מההחייאה של רחוב סוקולוב, זה עוגן מאוד משמעותי שמביא ציבור גדול, אנחנו מכירים כולם בכל רחבי הרחובות הערוניים בת"א ובעוד ערים נושא של מרכולים שכונתיים, מאוד מקובל שמגיעים לאיזונים בין החניה ושעות טעינה ופריקה והשקט ובכל מקום אפשר לעשות הסדרים. הבעיה היא פה לא עצם העניין ועצם הקיום של הסופר אלא עצם אי העמידה בהסדרים וסיכומים... אנחנו בעיקרון... אני כאילו התייחסתי להיבט התיכנוני ולא להיבט היזמי מתוך מודעות לכל הבעייתיות שיש, הצבנו כמובן רף מאוד גבוה של תנאים מתוך הכרות עם כל המיגבלות. מקוה שלא יהיה פה עניין של מילכוד 22 כי העובדה שאין להם רישיון עסק ואין להם היתר בניה, אין להם היתר בניה כי הם הגישו בקשה לשימוש חורג ואנחנו לא מאשרים אותה אז יש פה קצת ביצה ותרנגולת וצריך לחשוב משפטית... חשוב לי שתישמע עמדתי המקצועית, שלולא הייתה בעיה של מפעיל המיקום של סופר שכונתי לא גדול במקום הזה ברחוב ערוני מרכזי היא מאוד מאוד טובה ותורמת לרחוב. והבעיה היא בעצם ביזם ובאי עמידה שלו בסיכומים והנחיות ואישורים שהוא התבקש לתת." הופניתי ע"י ב"כ המבקשת לפסקי דין ולהחלטות של בתי משפט אחרים שנאותו לבקשות להארכת מועדים מעת לעת כאשר מדובר היה בצוי סגירה לעסקים, מטעמים שונים, בתוכם גם מטעמים הקשורים בבעיות בהשגת הרישיון.
...
הופניתי לכך שהמרכול מעסיק יותר מ-40 עובדים ואין מקום להיעתר לבקשה של עו"ד רייך, לפיה ייסגר המקום וייפתח רק כאשר יתקבלו כל האישורים המאפשרים את הפעלת העסק כדין.
דיון נתתי דעתי לטיעוני הצדדים, למסמכים שהונחו על שולחני ע"י שני הצדדים וכן לפסיקה שאליה הופניתי ולשיקולים שמקובל להפעיל בסוגיה זו. הגעתי לידי מסקנה כי יש מקום בעת הזאת לאפשר למבקשת למצות עד תום את הליך הערעור בפני הוועדה המחוזית.

בהליך רישוי עסקים (רע"ס) שהוגש בשנת 2022 בעניינים מקומיים הרצליה נפסק כדקלמן:

בתאריך 28.12.2021 הונחה על שולחני בקשה שכותרתה: "בקשה דחופה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו סגירה". כדי להכניס את הקורא לתמונת העניין, אציין כי בתיק זה הוגש כתב אישום נגד המבקשת, בשל הפעלתו של העסק ללא היתר.
מנגד, טען ב"כ המשיבה שאין מקום לעיכוב ביצוע צו הסגירה כדי להמתין להחלטת וועדת הערר, ואל לו לבית המשפט להכנס לשיקולים שאותם מפעילה וועדת הערר בבקשה זו. יתרה מכך, לדבריו מדובר במרכול ששלוש שנים פועל בעבירה, גורם למפגעים סביבתיים קשים ביותר שתוארו על ידי השכנים, בלי אישור לשימוש חורג, כשעל כך אין כל מחלוקת, וכן כשלא ברור שגם אם תנתן אורכה ועד כמה שתנתן, מה יהיו תוצאות ההליך בערר, ואם הערר יידחה, האם לא תהיה פניה בעתירה מנהלית כנגד החלטת וועדת הערר או אז יתבקש בית המשפט לחזור ולהאריך את המועד לבצוע צו הסגירה השפוטי.
...
במסמך התגובה נאמר כי בית המשפט נעתר כבר בעבר לבקשות לעיכוב ביצוע הצו השיפוטי בענין סגירת המרכול.
אילו הייתי סבור שהמבקשת עומדת מנגד ומצפה לנסי שמיים שיחלצו אותה ממיצר, ייתכן שהייתי מקבל החלטה אחרת, גם אם היה הדבר כרוך באובדן מקום עבודתם של עובדיה, שהרי מי שדואג לעובדיו, צריך לדאוג גם ללגיטימיות של הפעלת עסקו, ברם, שוכנעתי כפי שצוין לעיל, שהמבקשת אכן עושה כל מאמץ שנדרש כדי לקבל את ההיתר והמשוכה היחידה שנותרה לה בדרכה – אכן משוכה משמעותית – הוא הצורך להתגבר על דרישת השימוש החורג.
מסקנת הדברים, שיש איפה מקום לאפשר את מיצוי ההליך בוועדת הערר המחוזית, ועל כן אני נעתר לבקשה ואני מעכב את ביצוע צו הסגירה עד לתאריך 15.7.2022.

בהליך ערעור פלילי על בימ"ש לעניינים מקומיים (עפמ"ק) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

] ביום 1.2.10 נדחתה בקשת דחיית מועד כניסתו לתוקף של צו הסגירה.
אין עסקינן בנחקר תמים ומופתע למפגש עם רשויות אכיפת החוק בעיניין זה. אין עסקינן כאן בעבירה בגילגול ראשון, אלא שהנאשמים כבר עמדו למשפט כשהם מיוצגים בידי עורך דין, והורשעו בניהול העסק ללא רישיון, ובעקבות זאת יצא צו הסגירה שבהפרתו נחשדו והואשמו.
מני אז היתקיימו מספר דיונים לפניי ולפני חברי כב' הש' אברהם, בהם הוצגו ניסיונות המערערת לקבל את ההיתרים הנדרשים מהמנהל להפעלת העסק ברישיון.
מדו"ח ביקור שערך העד יצחק פרידמן עולה כי ביום 29.5.22, נעשה ניסיון תישאול לנאשם ז"ל. המפקחים שלוו בשוטרים ממשטרת נתניה ונציגי מנהל הגז במשרד התשתיות, ניכנסו לעסק דרך שער החזית, הציגו את עצמם בפני הנאשם ז"ל והסבירו לו את מטרת ביקורם "בדיקת מצב תברואי ורישיונות עסק מכוח סמכותנו בהתאם לחוק רשוי עסקים....". את תעודת הזהות שבקשו המפקחים מהנאשם ז"ל להציג, ראו "בעזרת השוטר שדרש זאת ממנו". עוד נכתב בדו"ח "להדגיש, גם את מספר החברה הוא סרב למסור...". בעדותו מסר פרידמן שהוא אמר לנאשם ז"ל שהוא מנהל עסק ללא רישיון ויש הפרה של צו סגירה והנאשם ז"ל השיב כי הוא מודע לכך וכי הגיש בקשות לרישיון עסק (עמ' 39 לפרו', ש' 21).
על אף שבהודעת העירעור עתרה המערערת לביטול הקנס וכן לביטול ההיתחייבות וצו הסגירה, הוחוור בתום ההליך כי הקנס כבר שולם וכי המערערת כבר קיבלה מהמשיבה היתר זמני לניהול עסק, שקרוב לוודאי שיבשיל להיתר קבוע.
...
לאחר עיון בתיק בית משפט קמא לרבות בעדותו של העד קייקוב, נחה דעתי כי אין ראיה כי הרשות פסחה על טיפולה בעסקים אחרים, דוגמת אלו שהציג הסנגור המלומד.
גם בהקשר זה מקובלת עליי החלטתו של בית משפט קמא לפיה אף אם חל שינוי בסעיף אחסון ומכירת חומרי גלם לבניה, דבר שלא הוכח על ידי המערערת, עדיין מתנהל העסק, בהיבטים אחרים של פעילותו, ללא רישוי.
סוף דבר הערעור נדחה, על כל חלקיו.

בהליך רישוי עסקים (רע"ס) שהוגש בשנת 2023 בעניינים מקומיים תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במועדים אלה ועד למועד הגשת כתב האישום ביום 29.3.2022 לא הוצא רישיון לעסק או היתר זמני להפעלתו.
הבקשה לרישיון מתאריך 17.8.2020 סורבה ע"י מחלקת ביקורת ורשוי הנדסי ונכון למועד הגשת כתב האישום לא ניתן אישור מטעם משרד הבריאות.
הנאשם טען בפניי שהוא סבור כי יקבל היתר זמני בימים הקרובים וכי נוכח הסכמת התביעה לדחיית מועד כניסת צו הסגירה לתוקף בחצי שנה, כלל עינייני הרשוי יוסדרו והוא יקבל רישיון לעסק.
בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים, הוטלו עונשים במנעד כדלקמן: ברע"ס 30014-05-18 מדינת ישראל נ' הרנט בע"מ ואח' [לא פורסם] (4.12.2018) הורשעו הנאשמים בעבירה של ניהול עסק ללא רישיון והפרת צו שפוטי.
בית המשפט קבע כי מיתחם הענישה נע בין 2000 ₪ - 16,000 ₪ בצד עונשים נלווים וגזר על נאשמת 1 קנס בגובה 15,000 ₪ ועל נאשם 2 קנס בגובה 13,500 ₪ בצד צו סגירה לעסק והתחייבות להמנע מבצוע עבירה בגובה 25,000 ₪ על כל אחד מהנאשמים.
...
בהינתן האמור אני קובעת כי מתחם העונש ההולם בנסיבות בתיק שבפניי הינו קנס הנע בין 7500-18,000 ₪ בנוסף לצו סגירה לעסק.
במקרה דנן ולאחר איזון בין השיקולים השונים שפורטו לעיל, סבורני כי יש לגזור על הנאשם קנס ברף התחתון של המתחם.
סוף דבר לאור מכלול השיקולים דלעיל אני גוזרת על הנאשם קנס בסך 8000 ₪.

בהליך רישוי עסקים (רע"ס) שהוגש בשנת 2023 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

נאשם 2 כמנהל על של המלון ובעל המניות של החברה בעלת המבנה (מלונות מור נעמה בע"מ), המשיך להפעיל את בית המלון ללא רישיון עסק משך כל השנים בעצמו ו/או ע"י אחרים מטעמו, תוך החלפת חברות בזיקה להליכים שננקטים בעיניין העסק כדי להיתחמק מהליכים משפטיים, להיתחמק מאישומים על הפרת צוים ולדחות שוב ושוב את מועד הסגירה (על אף שנקבע כאמור כי חילופי מחזיקים אינם עילה לאי קיום צו שפוטי).
ב"כ המאשימה ביקשה להיתחשב במסגרת גזר הדין בפגיעה הקשה בערכים המוגנים, הנגרמת בנסיבות של הפעלת עסק מסוג בית מלון, בנסיבות שהביאו את הנאשמים להמשיך לבצע העבירה – הפקת רווח כלכלי ובעובדה כי הנאשמים לא חדלו מהפעלת העסק ללא רישיון עסק חרף הכרעות דין וצוים שניתנו בעבר ביחס לבית העסק.
למען הסר ספק, מובהר בזאת, כי הנאשם או מנהל העסק הנוכחי יהיו רשאים להגיש בקשה לדחיית מועד כניסתו לתוקף של צו הסגירה בצרוף עמדת ב"כ המאשימה, עד כחודש לפני מועד כניסת צו הסגירה לתוקף, ואולם מובהר כי אין וודאות שהבקשה תיתקבל והיא תדון בהתאם למצב הבקשה שתהא באותה עת ובכפוף לתגובת המאשימה.
אני מצוה שלא ינהל אדם בחצרים מושא כתב האישום עסק טעון רשוי ללא רישיון או היתר זמני כדין ואוסרת על הנאשם, על מר אברהם מזרחי ועל כל אדם להעביר לאחר את הבעלות או את החזקה בעסק, אלא אם כן יש בידי אותו אדם רישיון או היתר זמני כדין לניהול עסק זה. אני מצוה על כל שוטר/ת במשטרת ישראל וכל מפקח/ת בעריית באר שבע להכנס לחצרים בהם מצוי העסק ולהרחיק מהם כל טובין ולנקוט בכל האמצעים לרבות שימוש בכוח סביר הדרוש בנסיבות העניין, כדי להביא לבצוע הצוו שבגזר דין זה וזאת לאחר כניסתו של הצוו לתוקף.
...
ערעור שהוגש על החלטת בית המשפט, נדחה, תוך שנקבע בין היתר: "הטענות המושמעות על ידי המערערים במהלך השנים, דומות להפליא. המערערים יוצרים מצג חסר בסיס ממשי, לפיו האישורים הנדרשים עומדים בפתח, תוך שימוש בטענות משתנות וחסרות בסיס ראייתי אף הן". (מוצג ת/33) בית המשפט התייחס בהחלטתו לטענת הנאשמת כי המקום הושכר לשוכרת בשם קפה ג'ון 13 בע"מ וקבע: "חילופי מחזיקים אינה עילה לאי קיום צווים שיפוטיים". בסיפת ההחלטה נקבע ביחס למבקשת, מלונות מור נעמה בע"מ ולמנהלה, מר משה מזרחי (הנאשם): "מכל המקובץ עולה כי הבקשה מחוסרת כל בסיס, הן עובדתי והן משפטי, שכן נמצא כי המבקשת שבה והעלתה טענות אשר, כפי שציין כב' השופט צלקובניק, כבר נטענו בעבר וכי ההליכים בעניינה נמשכים מזה כעשור שנים מהם עולה תמונה קשה לפיה הן המבקשת והן מנהלה, מר משה מזרחי, ממשיכים לנהל את המלון נשוא הבקשה בין אם בפועל ובין אם על ידי שמאפשרים לאחרים לעשות כן, תוך הפרה בוטה של הוראות חוק התכנון והבניה וניסיונות בלתי נלאים להתחמק מקיום צווים שיפוטיים בדרך הראויה לכל גינוי, אשר על פניו כל מטרתם "דחיית הקץ" במימוש צו לסגירת החצרים והמבנה בו מנוהל המלון אינו נראה לעין".
רע"ס 68874-12-15 מדינת ישראל נ' תמרה טורס 2014 בע"מ (נבו, 31.12.19), אליו הפנתה ב"כ המאשימה – בית המשפט גזר קנס כולל בסך 30,000 ₪ בגין הפעלת מלון בשטח 900 מ"ר ללא רישיון עסק משך 5 שנים עד למועד מתן גזר הדין, הבקשה סורבה ע"י משרד הבריאות.
בענייננו, לא מצאתי כי יש לסטות ממתחם העונש ההולם בין לקולא ובין לחומרא התוצאה בשים לב למתחם העונש ההולם ולנסיבות שפירטתי לעיל, שנוגעות ושאינן נוגעות לביצוע העבירה, אני גוזרת על הנאשמים את העונשים הבאים: הנאשמת 1 תשלם קנס בסך 25,000 ₪.
בשל ההתקדמות לקראת קבלת רישיון עסק, כדי לאפשר השלמת הדרישות וקבלת הרישיון, אני דוחה את מועד כניסתו לתוקף של צו הסגירה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו