בקשה לדחיית מועד הגשת ראיות לאחר תצהירי הנתבע או השאלון

בבקשה דנן, עותרת הנתבעת (1) להורות לתובעת להגיש תצהיר גילוי מסמכים, הכולל פירוט נידרש וסביר למסמכים שנמסרו לעיונה, בחלוקה ברורה וסדורה של המסמכים, לפי קטגוריות ותאריכים; (2) לגלות ולהעמיד לעיון הנתבעת את התכתובות המלאות הנוגעות למסמכים שונים שהתובעת מסרה לעיון; (3) לאפשר לנתבעת לצרף לתצהירי עדות ראשית מטעמה תיכתובות לא מלאות שהעמידה התובעת לעיונה, המצויות גם בשליטת הנתבעת; (4) להורות כי המועד להגשת תצהירי הנתבעת יחול 45 ימים לאחר קבלת תצהיר גילוי המסמכים; (5) לאפשר לנתבעת לצרף ארבעה פרוטוקולים של מוסדות החברה הנתבעת.

בנוגע לבקשת הנתבעת לצרוף פרוטוקולים - על הנתבעת היה לצרף את ראיותיה במיקשה אחת, או לכל הפחות במסגרת שבעת החודשים בהם נוהלו הליכי הגילוי, מאחר והייתה לה היזדמנות נאותה לאתר את אותם פרוטוקולים שצירופם מבוקש, שכן מדובר במסמכים שבאו לעולם עובר להגשת התביעה והיו מצויים בידי הנתבעת בטרם החלפת הייצוג ולא הייתה סיבה לכך שהנתבעת לא תצרף אותם לכל הפחות, לתצהיר המשלים שנימסר על ידה.

בקשת הנתבעת שהתובעת תגיש תצהיר גילוי מסמכים, הכולל פירוט נידרש וסביר למסמכים שנמסרו לעיון, בחלוקה ברורה וסדורה של המסמכים, לפי קטגוריות ותאריכים: לאחר עיון בעמדות הצדדים, הבקשה נדחית.

דעתי היא כי לא די בטענות אלו כדי להצדיק את השהוי בהגשת הבקשה והגשתה בפועל לאחר שנסתיימו ההליכים המקדמיים, זאת גם בשים לב לכך שהצדדים הופנו להליך גישור ביום 26.12.2022, לאחר שהנתבעת הגישה ביום 7.12.2022 בקשה מקדמית להורות לתובעת להשלים את תשובותיה לשאלון, מבלי לבקש שהתובעת תשלים גם את גילוי המסמכים מטעמה, כפי שמבקשת הנתבעת כעת, לאחר שהתובעת העבירה לה זה מכבר מספר תצהירי גילוי מסמכים - כללי, ספציפי ומשלים.

...

תמצית טענות התובעת יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים: הנתבעת עושה הכל כדי לעכב את בירור התובענה.

אני סבור, כי מאחר והנתבעת טרם הגישה את ראיותיה, עדיין לא עסקינן בבקשה לצירוף ראיה.

מעבר לכך, גם לוּ היה מדובר בבקשה לצירוף ראיות נוספות, אני סבור כי בהינתן השלב בו הוגשה הבקשה (בסמוך לפני הגשת ראיות התובעת), בהינתן טיב ואופי הראיות, לאור המחלוקת בין הצדדים והעובדה שיש בהן כדי לסייע לבית המשפט בבירור האמת, בהינתן שחלק מהמסמכים לא צורפו על ידי הנתבעת בשל טעות בתום לב (כאמור בתצהיר מנכ"ל הנתבעת שצורף לבקשה) ובהינתן שבחלק מהישיבות בבסיס אותם פרוטוקולים נכח העד מטעם התובעת, אמיר ורש – אזי, מן הראוי להורות על צירוף הפרוטוקולים (ראו לגבי התנאים להוספת ראיה: רע"א‏ 6165/15 אירוטל בע"מ נ' סלקום ישראל בע"מ (נבו 13.12.2015)).

סוף דבר לאור האמור לעיל, מתקבלת הבקשה בחלקה.

הבקשה אושרה בהחלטה ממועד זה; כך, בבקשת ההבהרה וקביעת מועדים מטעם הנתבע מיום 22.10.2023, לאחר הגשת בקשת התובעת מ-11.10.2023, ביקשו ב"כ הנתבע, כי "בית המשפט הנכבד יורה כי בקשות בעיניין ההליכים המקדמיים יוגשו בתוך 30 ימים מהיום, וכן כי תצהירי הנתבע יוגשו בתוך 45 ימים מסיום הליך גילוי המסמכים (ככל שיינתן צו המורה על עיון, מתן תשובות לשאלון וכו')." כך, בהודעה ובקשת ארכה בהסכמה מ-3.12.2023, שהגישו ב"כ הנתבע, אלו ציינו, בין היתר, כי "בתוך 10 ימים נוספים (למן יום 7.12.2023 – הח"מ) יגישו הצדדים תשובות לבקשות." מכאן, שבניגוד לרושם המתקבל למקרא תשובת הנתבע, הצדדים הסכימו בפועל על דחיית המועדים להשלמת ההליכים המקדמיים ולהגשת בקשותיהם בעיניינם, וזאת חודשים ארוכים לאחר חלוף המועד להגשת בקשות כאמור, שנקבע בדיון קדם המשפט בתיק, 16.4.2023, ואף לאחר הגשת הבקשה דנן, ודי בכך לדחיית טענת הנתבע בהקשר זה. אף שהבקשה הוגשה במתכונת של רשימת בקשות ולא כבקשה מפורטת, לא מצאתי שיש בכך כדי להצדיק את מחיקתה.

בקשה להשיב לשאלון שהציגה התובעת לנתבע והכרעה בה זו לשון תקנה 56 לתקנות: "56(א). לא יאוחר משלושים ימים לאחר שהוגש כתב הטענות האחרון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט, בעל דין רשאי לשלוח לבעל דין אחר שאלון שיכלול שאלות ובילבד שהן נוגעות לעניין הנידון ולא די שיהיו קבילות בחקירה שכנגד של עד בעל פה ורשאי בעל דין להציג מיסמך הנוגע לדברים הנדונים חלף מענה לשאלון; התשובה לשאלון תנתן בתצהיר בתוך שלושים ימים מיום מסירת השאלון או בתוך מועד אחר שיורה בית המשפט." (ר' ת"א (ת"א) 35870-10-22‏ ‏טלזר 019 שרותי תיקשורת בנלאומיים בע"מ נ' הסתדרות הפועל המזרחי בישראל (25.11.2023), פס' 5, 6, 9, 15-14; רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' מינה ליזרוביץ (20.8.2008), פס' ג(6)).

לטענת הנתבע, מטרת הדרישה לקבל ראיות אשר לטענות התובעת בהליכים קודמים בכלל וכן בעיניין הגב' אולסיה אלפטזסקיה, שעניינה ברקע התביעה דנן בפרט, וכן להראות כי "התובעת היא מגישת תביעות השתקה סדרתית". צוין, כי התובעת גילתה חלק מהמסמכים המבוקשים בתצהיר גילוי המסמכים הכללי באופן סלקטיבי, וטענה להעדר רלוואנטיות של יתר המסמכים, וכן לחיסיון עו"ד ולקוח ולניסיון דיג פסול.

...

בכתב ההגנה טוען הנתבע, שיש לדחות את התביעה מחמת טענות סף ובהן העדר יריבות ושימוש לרעה בהליכי משפט, ואף בהיותה תביעת השתקה.

סוף דבר הנתבע יבהיר בתצהיר כדין את תשובותיו לסעיפים 1.1.6-1.1.5 לדרישה, וכן ישלים בתצהיר את הגילוי לעניין סעיף 1.1.8 ויגלה בתצהיר את המסמכים המבוקשים בסעיף 1.1.10 לדרישה.

כמו כן, הנתבע ישיב בתצהירו לשאלה 5 לשאלון, בעוד ביחס ליתר השאלות במסגרתו, הבקשה נדחית.

בקשת התובעת למחיקת הבקשות מטעם הנתבע להשלמת גילוי המסמכים והמענה לשאלון נדחית.

התובעת הגישה בקשה לחיוב הנתבעים בגילוי ועיון במסמכים ומתן מענה שלם לשאלון.

שם התעוררה השאלה אם יש להתיר לנתבע לדחות את העיון בחלק ממסמכיו עד לאחר הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם התובע.

ניתן להצביע על פסיקה בערכאות הדיוניות שלפיה אחד הפרמטרים שיובילו את בית המשפט להעתר לדחיית גילויה של ראיה, גם כאשר התובע הוא שמבקש את הדחיה, הוא כאשר קיימים פערי מידע לטובת הנתבע, כאשר מדובר בגירסה לאקונית או בהכחשה גורפת מצד הנתבע או כאשר הנתבע אינו מספק כל גרסה עובדתית משל עצמו.

בבקשתה, הפניתה התובעת לפסק הדין בעיניין סויסה (רע"א 4249/98 סויסה נגד הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, כמו גם לפסק הדין בעיניין ברנשטיין (רע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין נגד נכסים ח.ומ.ג. בע"מ (24.7.2016) שם נקבע כי "סמכות ביהמ"ש שנקבעה בהילכת סויסה לעניין גילוי מסמכים, מוכרת גם במצבים שבהם עקב כך משתנה סדר הגשת הראיות", ופסק הדין ברע"א 7013/15 דונל יעקב נגד מועלם יחזקאל (22.10.2015), שם נקבע לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ביחס לקביעת מועדי הגשת הראיות, וכי עליה לאזן באופן ראוי "בין הצורך לשחק בקלפים פתוחים ובין הצורך להגן על צד להליך מפני שבוש ראיותיו". כן הפניתה התובעת לפסק הדין בת"א 52872-09-12 ליאון נגד סחיש ואח' (8.9.2015), שם קיבל בית המשפט את בקשת התובע לדחות את מועד העיון בתמליל, שכן "מדובר במסמכים ובראיות המתייחסים ללב המחלוקת נושא התובענה, הרלבאנטיים לשאלת המהימנות של בעלי הדין והמעוררים חשש ממשי לכך שגילויים ומתן אפשרות לנתבעים לעיין בהם כבר בשלב זה עלול לאפשר להם, או למי מהם, לתאם גרסאותיהם ובאופן כזה לפגוע ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשיית צדק". לאחר שעיינתי בתמליל, איני סבורה כי הדברים שנכללו בו מצדיקים סטייה מהכלל בדבר סדר הבאת הראיות.

...

ניתן להצביע על פסיקה בערכאות הדיוניות שלפיה אחד הפרמטרים שיובילו את בית המשפט להיעתר לדחיית גילויה של ראיה, גם כאשר התובע הוא שמבקש את הדחיה, הוא כאשר קיימים פערי מידע לטובת הנתבע, כאשר מדובר בגרסה לקונית או בהכחשה גורפת מצד הנתבע או כאשר הנתבע אינו מספק כל גרסה עובדתית משל עצמו.

בבקשתה, הפנתה התובעת לפסק הדין בעניין סוויסה (רע"א 4249/98 סוויסה נגד הכשרת היישוב – חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, כמו גם לפסק הדין בעניין ברנשטיין (רע"א 6801/15 יעקב ברנשטיין נגד נכסים ח.ומ.ג. בע"מ (24.7.2016) שם נקבע כי "סמכות ביהמ"ש שנקבעה בהלכת סוויסה לעניין גילוי מסמכים, מוכרת גם במצבים שבהם עקב כך משתנה סדר הגשת הראיות", ופסק הדין ברע"א 7013/15 דונל יעקב נגד מועלם יחזקאל (22.10.2015), שם נקבע לערכאה הדיונית שיקול דעת רחב ביחס לקביעת מועדי הגשת הראיות, וכי עליה לאזן באופן ראוי "בין הצורך לשחק בקלפים פתוחים ובין הצורך להגן על צד להליך מפני שיבוש ראיותיו". כן הפנתה התובעת לפסק הדין בת"א 52872-09-12 ליאון נגד סחיש ואח' (8.9.2015), שם קיבל בית המשפט את בקשת התובע לדחות את מועד העיון בתמליל, שכן "מדובר במסמכים ובראיות המתייחסים ללב המחלוקת נושא התובענה, הרלבנטיים לשאלת המהימנות של בעלי הדין והמעוררים חשש ממשי לכך שגילויים ומתן אפשרות לנתבעים לעיין בהם כבר בשלב זה עלול לאפשר להם, או למי מהם, לתאם גרסאותיהם ובאופן כזה לפגוע ביכולתו של בית המשפט להגיע לחקר האמת ולעשיית צדק". לאחר שעיינתי בתמליל, איני סבורה כי הדברים שנכללו בו מצדיקים סטייה מהכלל בדבר סדר הבאת הראיות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

התובעים הגישו סמוך לאחר הגשת חוות דעת המומחה בקשה נרחבת לגילוי ועיון במסמכים ומענה לשאלון.

על אף זאת הגישה הנתבעת תצהיר גילוי מסמכים נוסף ביום 4.11.20 וכן הגישה תשובה לבקשת התובעים לגילוי מסמכים, שלאחריה הגישו התובעים תגובה.

ביום 20.9.21 הגישו התובעים "בקשה לדחות את קיום דיון ההוכחות ולקיום תחתיו באותו המועד ישיבת קדם משפט ובקשה להוצאת מסמכים ומחיקת סעיפים מראיות הנתבעת". ביום 29.9.21 ניתנה החלטה בבקשה 36 כי: "לא ניתן לטעון כי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אינה שלמה בשל כך שלא צורפה ראיה כלשהיא לתצהירי הנתבעים... התביעה הוגשה כתביעה כספית. בהתאם להחלטות קודמות שניתנו על ידי, אין מקום לאפשר כעת לתובעים להרחיב ולשנות חזית, ולפיכך אין מקום להודעת התובעים לבית המשפט כי הם מעוניינים שביתם יתוקן בפועל ... לא זו התביעה שלפניי, ואין בבקשה כדי לייעל את הדיון או לחסוך זמן שפוטי יקר כדבר התובעים בבקשה. הבקשה נדחית". ביום 29.9.21 ניתנה החלטה בבקשה לדחיית דיון ההוכחות שלעיל.

...

הבקשה לעיון מחדש מתקבלת באופן חלקי כך שיש שנמחק המשפט השני בסעיף 4 להחלטה מהמילים "כתב התביעה אינו כולל" ועד למילים "ואינני מאפשרת העלאת טענות בענין זה". זאת משום שהטענות לפיצוי כספי עקב ליקוי בביסוס, הועלו בחוות דעת המומחה מטעם התובעים שעליה התבססה התביעה, ומשכך טענות אלו הינן חלק מהתביעה שלפניי.

בטרם ניתנה תשובת הנתבעת, הגישו התובעים ביום 10.1.21 "בקשה לדחיית המועד להגשת ראיות התובעים עד להשלמת ברור נזקים שטרם גובשו ותשובת התובעים בבקשה לאורכה להגשת תגובתה בבקשה למינוי מומחה קונסטרוקטור מטעם בית המשפט". בו ביום ניתנה החלטה: "הבקשה לדחיית המועד להגשת ראיות התובעים נדחית מהטעמים שפורטו בהחלטות קודמות ובהתחשב בכך שמדובר בתובענה שנפתחה בשנת 2007". ביום 12.1.21 הגישו התובעים בקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטת ביהמ"ש מיום 10.1.21.

בו ביום ניתנה החלטה "בקשה זו מוגשת על ידי המבקשים בצורות שונות אך מהותית לאותו עניין עצמו, עתירתם של המבקשים לעכב את הגשת תצהירי העדות הראשית בתובענה, למרות שהתנהלו בתובענה הליכים מקדמיים נכבדים ולמרות החלטות חוזרות ונשנות שניתנו על ידי כי הגיעה העת להגיש תצהירי עדות ראשית לצורך קידום ההליכים בתובענה. דומה כי לא ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך מכך שיוגשו התצהירים שכן גם אם ימצא צורך, ניתן יהיה לברר את טענות המבקשים במסגרת החקירות הנגדיות, ובמידת הצורך באמצעות צווים שיינתנו בהמשך. אשר על כן, נדחית הבקשה". משלא הוגשו תצהירי התובעים, נמחקה התביעה ביום 17.1.21.

כן נקבע כי לכאורה התובעים הגישו תצהירים וחוות דעת המהווים הרחבת חזית, וכי אין מקום לאפשר כעת תיקון כתב התביעה (ואין לאפשר הגשת תצהירים וחוות דעת המהווים הרחבת חזית).

ביום 20.9.21 הגישו התובעים "בקשה לדחות את קיום דיון ההוכחות ולקיום תחתיו באותו המועד ישיבת קדם משפט ובקשה להוצאת מסמכים ומחיקת סעיפים מראיות הנתבעת". ביום 29.9.21 ניתנה החלטה בבקשה 36 כי: "לא ניתן לטעון כי חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט אינה שלמה בשל כך שלא צורפה ראיה כלשהי לתצהירי הנתבעים... התביעה הוגשה כתביעה כספית. בהתאם להחלטות קודמות שניתנו על ידי, אין מקום לאפשר כעת לתובעים להרחיב ולשנות חזית, ולפיכך אין מקום להודעת התובעים לבית המשפט כי הם מעוניינים שביתם יתוקן בפועל ... לא זו התביעה שלפניי, ואין בבקשה כדי לייעל את הדיון או לחסוך זמן שיפוטי יקר כדבר התובעים בבקשה. הבקשה נדחית". ביום 29.9.21 ניתנה החלטה בבקשה לדחיית דיון ההוכחות שלעיל.

רק ביום 5.6.2023 (למחרת המועד האחרון להגשת ראיות התובעים), לאחר שבבוקרו של יום ניתנה החלטה לפיה התובענה תימחק למחרת היום בשל אי הגשת ראיות התובעים, הוגשה בקשת ב"כ התובעים לדחות ליום 4.7.2023 את הגשת ראיות התובעים, תוך שבבקשה מלין התובע על כך שרק ביום 4.6.2023 (המועד האחרון להגשת ראיות התובעים) העביר ב"כ הנתבעים "מענה חלקי בלבד וגילה גילוי כללי של מסמכיו". נטען כי בו ביום (המועד האחרון להגשת ראיות התובעים) "הועברה דרישה נוספת לב"כ הנתבע להשלים את ההליך כראוי". נטען כי התובע פנה אל ב"כ הנתבעים "מספר רב של פעמים לצורך קבלת המענה לתצהיר ולגילוי המסמכים אולם זה האחרון ביקש, קולגילית, לדחות את המועד מידי פעם בשל נימוקים שונים אשר התקבלו אצל התובעים בשל יחסי ידידות בין ב"כ התובעים לב"כ הנתבע". בית המשפט התבקש "שלא לידון לכף חובה את אדיבותו של התובע". עוד נטען בבקשה כי תצהיר גילוי מסמכים מטעם התובעים נחתם עוד ביום 30.4.2023 ביחד עם התשובות לשאלון מטעם הנתבעים, ולא הועבר לב"כ הנתבעים בשל מחדלי הנתבעים להעביר את המסמכים מטעם מרשיו.

...

התובעים ישלמו הוצאות בסך 2,000 ₪ לאוצר המדינה.

הנתבעים ישלמו הוצאות בסך 4,000 ₪ לאוצר המדינה.