בקשה לדחיית טענות בשל השתק פלוגתא בהליך ביצוע תביעה

לטענתו דין התביעה העיקרית להדחות מחמת היתיישנות ו/או השתק פלוגתא ו/או מעשה בית דין.

לטענתו, המבקש מזה 19 שנים עושה שימוש לרעה בהליכי משפט בהליכים שונים בהוצאה לפועל ובבתי המשפט לרבות בקשות הפחתת חוב, תביעה נגד הבנק, צו מניעה, בקשות עיכוב, ערעור על פסק הדין שדחה תביעתו ובקשת ערעור על דחיית העירעור.

ביום 10/6/09 לאחר שהמבקש לא עמד בתנאים שנקבעו לעיכוב הליכים ולא בוצעה ההפקדה בה חויב במסגרת החלטה מקדמית בבקשת "פרעתי" שהגיש, קבעה רשמת ההוצל"פ שהיא מאשרת את מכירת הנכס (נספח ז' לתגובה).

אוסיף, למעלה מהצורך, כי אם יש טענה כלשהיא שעדיין לא נטענה על ידי המבקש בשלל ההליכים (להבדיל מטענות שנטענו ונדחו ובעניינן חל מעשה בית דין) הרי שאין מקום להעלותה בהליך חדש שכן כל הטענות כאן נוגעות לאירועים שלפני המכר ובעניינם ניתן היה לטעון בהליכים שהוגשו.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים והמסמכים שצורפו, דין הבקשה להידחות.

לסיכום, המבקש לא גילה בבקשתו את התמונה המלאה ואת ההכרעות שניתנו בדיוק בעניינים שמעלה כאן ובכך עתר לקבלת סעד מהיושר בכפיים לא נקיות.

לפיכך אני דוחה את הבקשה לצו מניעה ומבטלת את הצו הארעי שניתן ביום 30/3/20.

בקציר האומר יסופר, כי המשיבה הגישה נגד המבקשת שתי בקשות לבצוע תביעה על סכום קצוב בלישכת ההוצאה לפועל, זאת בגין חובות מצטברים של ארנונה ואגרות בסך של 17,279 ₪.

בית משפט קמא ציין במסגרת פסק הדין, כי בין הצדדים היתנהל הליך משפטי קודם – עתירה מנהלית אותה יזמה המבקשת, ביחס לחיובים מושא התביעה.

לפיכך, טוענת המשיבה, נוכח עיקרון השתק פלוגתא והשתק עילה, המבקשת מנועה לעלות טענותיה, שכן טענותיה, שחוזרות על עצמן, נדונו והוכרעו בפני שתי ערכאות.

לא יופקד הערבון ולא תשולם האגרה עד יום 5.1.21 יועבר ההליך לאב"ד לצורך בחינת מחיקתו או דחייתו.

...

עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי על מנת להיעתר לבקשה לפטור מאגרה על שני תנאים מצטברים להתקיים: המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה וההליך מגלה עילה.

אין צריך לומר, כי ההליך המשפטי רק החמיר יותר את מערכת היחסים בין בעלי הדין, כך שהענות לבקשת הנתבעת להתיר לה לבצע את התיקונים בעצמה עלולה ליגרור היתנהלות נוספת לצורך הפיקוח והביקורת על עבודתה, לרבות הוצאות נוספות בגין המשך הפעלת המומחה לצורך כך, והמשך ניהול הליך זה. כאמור, המומחה מטעם בית המשפט אמד את עלות תיקון הליקויים הנ"ל בצרוף 10% בגין פקוח הנדסי ( 9,680 ₪) בסך של 182,744 ₪ כולל מע"מ. אם-כי המומחה לא היתייחס בחוות דעתו לעלות התיקונים במקרה והנתבעת הייתה לוקחת על עצמה ביצועם.

זאת אני עושה משום שהתובעים עצמם תבעו את הסכום הנ"ל כשהוא כולל מע"מ. גם מהסכום הכולל שנקב המומחה בחוות-דעתו ניתן ללמוד כי היתייחס לסכום זה ככולל מע"מ. לא נעלם מעיני, כי הנתבעת הגישה בד בבד עם סיכומיה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת השתק עילה והשתק פלוגתא, אך מצאתי כי בקשה זו דינה להדחות.

...

הטענה בדבר קיומו של הסכם מ-6/1/19 המסלק כל טענות התובעים באשר לעבודות שבוצעו על ידי הנתבעת בפרויקט מושא התביעה דינה להידחות.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, ובהתבסס על דרך החישוב המותווית בסעיף 21 לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים פיצוי בסך 102,712 ₪, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות הדעת (18/5/21) – סך של 105,150 ₪.

כן תשלם הנתבעת לתובעים הוצאות משפט בסך 12,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 20,000 ₪ (כולל מע"מ).

בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין מטעם הערייה: הערייה טענה כי דין התביעה להדחות מחמת השתק עילה והשתק פלוגתא.

ערעור שהוגש לביהמ"ש המחוזי ע"י התובעת ובקשת רשות ערעור שהוגשה לביהמ"ש העליון, נדחו אף הם. בנוגע להשתק עילה נטען כי קיימת זהות בעילות התביעה - ביצוע כריתת העץ ע"י הערייה גרם נזקים לעץ.

בנוגע להשתק פלוגתא נטען כי טענת התובעת שאופן כריתת העצים נעשתה לא כדין וגרמה לה נזקים נדונה בהליך הקודם הוכרעה באופן פוזיטיבי בפסה"ד. בימ"ש קבע כי הערייה גזמה את ענפיו של עץ התות בלבד ולא את עץ הלימון, כך שהתובעת מושתקת מלטעון כי הערייה גזמה או כרתה את עץ הלימון.

...

ומן הכלל אל הפרט – בחינת ההליך בת"א 53080-02-18 והתביעה בתיק קמא הובילה את בימ"ש קמא למסקנה ברורה כי קיימת זהות בין העילות.

אין בידי לקבל טענה זו מהנימוקים שיפורטו להלן: פסה"ד מיום 25.11.19 בת"א 53080-02-18 ניתן לאחר שהוגשו תצהירים והתקיימה ישיבת הוכחות ביום 13.11.19 בה העידו התובעת ונציג העיריה, ובימ"ש קמא בחן את הראיות שהוגשו בתיק קמא.

לסיכום: לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

המבקש תבע את בני מישפחת אלהוא בתביעה שנדונה בבית משפט זה (לפני כב' השופטת ק. אזולאי) בהליך ת.א. 54601-12-17.

זאת, בראש ובראשונה בשל טענת המבקש בדבר סגירת תיק ההוצל"פ. בנגוד לטענת המבקש, ממסמך התנועות הכלליות שמצוי בתיק ההוצל"פ (והועבר לבית המשפט כחלק ממסמכי התיק) עולה כי ממועד פתיחת ההליך ועד ליום 17.1.2019 לא נעשו כל פעולות בתיק ההוצל"פ, ואילו בתאריך 17.1.2019 מופיעות מספר פעולות של הפחתת החוב עד כדי איפוסו, כאשר נכתב שהתנועות מבטאות את הקטנת קרן החוב בשל סגירת התיק.

שעה שהמשיב לא הביא לעדות את השליח שביצע את המסירה מטעמו, הרי שאין בידי לדחות את גרסת המבקש.

כך, לו היה השיק נשוא הליך זה מוגש לבצוע ע"י בני מישפחת אלהוא, והמבקש היה טוען בהתנגדותו כי הוא זכאי לקבל בחזרה את מה ששילם במסגרת העסקה המבוטלת, ועל כן קל וחומר שאין לבצע את השיק, היו בני מישפחת אלהוא מנועים מלהכחיש טענה זו, בשל השתק פלוגתא.

...

ודוק: אמנם המשיב טען את טענת הקיזוז כמייצג ולא כצד להליך, וממילא לא חל כלפיו מעשה בית דין, אולם אני סבור כי השתק שיפוטי בהחלט חל, שכן אין זה מתקבל על הדעת שאדם יטען לפני בית משפט דבר והיפוכו, אף אם הטענות מועלות פעם אחת כמייצג ופעם אחת כצד להליך.

זאת ועוד, חזקה על המשיב שלו השיק היה נמסר לו כשכ"ט ולא ככספי נאמנות, לא היה פועל בניגוד גמור לאינטרס שלו עצמו, ומעלה טענת קיזוז שמשמעות קבלתה היא שלילת שכר הטרחה המגיע לו. ולבסוף יש לומר כי אף בהינתן טענת המשיב לפיה קיבל את השיק כשכר טרחה, אין בכך כדי להוביל בהכרח למסקנה כי קניינו בשיק הוא של אוחז כשורה.

זאת, שכן ככל שיוכח שסיכול העסקה אירע בשל נסיבות שהיו ידועות לו, או שצריכות היו להיות ידועות לו, טרם החתימה על הסכם המכר, כמי שייצג את המוכרים, הרי שהוא איננו אוחז בשטר בתום לב. המסקנה מכל האמור לעיל הינה כי יש לראות את המבקש כמי שהגיש את ההתנגדות במועד, ולמצער כמי שזכאי להארכת מועד לאור הסיכויים, הגבוהים במיוחד, של טענות ההגנה להתקבל.