בקשה לדחיית זימון עדים ללא תצהירי עדות ראשית

הנימוק העקרי לדחיית הבקשה הייתה, כי הנתבעים החלו להתגורר עם הסבים בדירה אחרי שנת 2009, ולא התגוררו בדירת הסבים ביום הקובע 8/09.

כמו כן התובעת זימנה למתן עדות ללא תצהיר עדות ראשית את עורכי דו"חות אלו (הגב' יפה סגל שערכה את הביקורים בבית הסבים, ומר שלום לוי שערך את הביקורים בשנים אלו בדירת האם.

...

אני מורה לנתבעים לפנות את הדירה ברחוב תור איביקור 423/2 בצפת ולהחזירה לחזקת התובעת כשהיא פנויה מעל חפץ או אדם השייכים לנתבעים וזאת בתוך 60 יום מהיום.

בנוסף, ומשלא התעוררה מחלוקת בין הצדדים לעניין דמי השימוש, אני מחייב את כל אחד מהנתבעים לשלם לתובעת דמי שימוש בסך של 15,128 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

בנוסף, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט בגין שכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,500 ₪.

עוד טוענת הנתבעת, כי כל העדים מושא הבקשה אינם רלוואנטיים וזימונם יכביד על בית המשפט ויגרום לטרחה מיותרת, מה עוד שהתובעת לא נתנה כל טעם ולא הציגה מיסמך כלשהוא המבסס את טענתה כי לא הצליחה לגבות תצהירי עדות ראשית מטעם העדים הללו.

הדבר השתנה במסגרת תיקון מספר 2 לתקנות משנת 2023, במסגרתו נוספה תקנה 67(א1), לפיה: "הורה בית המשפט על הגשת עדות ראשית בכתב, ולא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כאמור, רשאי בית המשפט, בלי לגרוע משאר סמכויותיו, להורות כי לא יורשה בעל הדין להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות". תקנה 67(א1) נכנסה לתוקף ביום 4.6.2023, דהיינו, יום אחד לפני הגשת הבקשה דנן, ומטעם זה בלבד איני מוצאת לדקדק עם התובעת, אולם מעתה והלאה יהא מקום להקפיד על קיום הוראת תקנה זו. מטעם זה, לא מצאתי לנכון לדחות את הבקשה הגם שלא פורט אילו ניסיונות נעשו על מנת לקבל תצהירי עדות ראשית מאותם עדים.

...

עוד נקבע בפסיקה: "עוד יש לציין כי בית המשפט רשאי שלא להיעתר לבקשה לזמן עד לעדות (גם אם אין מדובר בעד שהוא תושב זר), בין היתר אם מצא שאין בה צורך (סעיף 1(ב) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971) או אם מצא שיש שיקולים נוספים המצדיקים שלא להיענות לבקשה שאינם מוגבלים לרלוונטיות ולקבילות של העדות (ר' רע"א 457/21 לומדעת מכשירי כתיבה בע"מ נ' עיריית אילת, פס' 8 (16.2.2021)). בין היתר ניתן לבחון בהקשר זה האם ישנן ראיות אחרות בשאלות השנויות במחלוקת והאם דווקא זימון העדים המבוקשים עשוי להכריע את הכף. כמו כן עשוי להיות משקל להכבדה הכרוכה בזימון העדים, מבחינת ההליך המשפטי בכללותו ומבחינת העדים עצמם." (דברי כב' השופטת ר' רונן ברע"א 4834/22 ד"ר שלמה כהן ושות' נ' עו"ד וטשטיין, פִסקה 8 (20.7.2022)).

בנסיבות אלה, כמובן, שאין לאפשר לתובעת "לעקוף" את ההחלטה, לפיה היא מנועה מלהגיש חוות דעת מומחה.

לפיכך אני מורה, שלא ניתן יהא להציג שאלות שהן בעניין שבמומחיות לחמשת העדים שזימונם מבוקש במסגרת בקשה זו (סבורני, כי הדבר נכון בכלל לכל עד שאינו עד מומחה, שכן עניין שבמומחיות ניתן להוכיח רק באמצעות עד מומחה (בהתאם לתקנה 87(ה) לתקנות החדשות)).

ככל שהתובעת מעוניינת כי הזימונים יישלחו באמצעות בית המשפט, עליה להמציא לבית המשפט (לאחר, או במקביל לביצוע ההפקדה עליה הוריתי) את כתובותיהם של העדים מושא בקשה זו. בכפוף לכך שלא יוצגו לעדים מושא בקשה זו שאלות שהן בעניין שבמומחיות ובכפוף לביצוע ההפקדה עליה הוריתי לעיל, אני נעתרת לבקשה.

בית משפט קמא נימק מדוע יש לדחות את בקשת הנתבעים לזימון 6 עדים מטעמם ללא תצהירי עדות ראשית (בקשה מס' 27).

...

בית משפט קמא נימק מדוע יש לדחות את בקשת הנתבעים לזימון 6 עדים מטעמם ללא תצהירי עדות ראשית (בקשה מס' 27).

לא מפרטת מספיק מה הרבלנטיות של כל עדות לתיק, לא הראו הנתבעים כי ניסו (ללא הצלחה) להחתים העדים על תצהיר עדות ראשית וסורבו או לפרט בתצהיר, כי עדים אלו אינם בשליטתם ואף לא הובהר בתצהיר מדוע דרושה עדות "נציג המשטרה". הנימוקים נכונים ואין בערעור נימוק שיוביל למסקנה כי ההחלטה שגויה.

העובדה שבית משפט נעתר לזימון עד מטעם התובעים אינה גורמת לכך שהוא יהיה חייב לזמן שישה עדים מטעם הנתבעים.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחה הערעור.

הגם שכבר התייחסתי לכך בהחלטה מיום 15.2.2024, דומני שלמען הבהירות יהיה זה ראוי להוסיף הערות מתחייבות לאופן היתנהלות התובע במהלך הדיון: לצדדים ניתנה הנחיה מפורשת לאופן הגשת הראיות וזימון עדים ללא תצהיר (ראו החלטה מיום 2.3.2023).

ביום 11.2.2024 (שוב באיחור) עתר התובע להוציא זימון לעצמו וכן לזמן את מומחה בית המשפט ואת מנהל חברת "בר פסגות". זימון התובע אושר, ולאחר שנשמעו עמדות הצדדים שכנגד, נדחתה בקשתו לזמן עדים שלא נתבקשו קודם לדיונים שנדחו כבר פעמיים (נימוקי החלטה הפנו לתגובת צפדיה מיום 12.2.2024, ולכך יש עוד להוסיף שבהתאם להחלטה מיום 10.9.23, התובע נחשב כמוותר על הזכות לזמן את "בר פסגות").

בתצהיר עדותו הראשית הצהיר התובע: "הריני להצהיר כי לא עבדתי במשך שנה לאחר התאונה נשוא התביעה. היום אני עובד בעבודות מזדמנות". (ראו בתצהיר התובע בסע' 18).

...

לא מצאנו שהותקנו במקום גדרות למניעת נפילת אדם או שהתובע היה רתום ברתמות בטיחות, וגם אין מחלוקת בין הצדדים בעניין זה. עוד ברור - לפי המפורט במסמכים רפואיים שנערכו לאחר התאונה - שהתובע נפל מגובה שהוא בין שניים לשלושה מטרים.

לטענת התובע נפל לאחור בעת משיכת רשת הברזל, ועניין זה עולה בקנה אחד עם טענת צפדיה ולפיה התובע הלך לאחור בחוסר תשומת לב. כיוון שהתאונה נחקרה ע"י הרשויות, ואיש לא הציג את ממצאיה וגם לא מצאנו שננקטו הליכים כנגד צפדיה, אני רואה לקבל את הטענה שהתובע נפל בשל חוסר תשומת לב בעת שהלך לאחור ואני רואה לייחס לו, כפועל בניין ותיק ומנוסה, אשם תורם בשיעור של 20%.

סוף דבר התביעה מתקבלת כנגד הנתבעים שמחון וצפדיה, יחד ולחוד, והם ישלמו לתובע סך של 3,200 ₪ בצירוף שכר טרחת עורך דין בשיעור 23.4% והוצאות משפט כפי ששולמו על ידי התובע.

התביעה כנגד הראל נדחית, והתובע ישלם לה הוצאות ושכר טרחה בסך כולל של 7,500 ₪.

ההודעה לצד שלישי הראל נדחית.

בתום הדיון, קבעתי מועדים להגשת תצהירי עדות ראשית והוריתי שבמסגרת הזו רשאית התובעת לבקש זימון עדים שלא הוגש תצהיר עדות ראשית שלהם.

לאור האמור לעיל, בקשת התובעת לחקור את העדים שזומנו על ידה בחקירה נגדית, מתקבלת בנוגע לחקירת מר בנינו, ונדחית בנוגע לחקירת רו"ח גרבלסקי.

...

מקובלת עלי העמדה שהובעה בעניין גבעון, לפיה על המבקש לחקור עד שזומן על ידו בחקירה נגדית להעלות את בקשתו בעת זימון העד ולכל המאוחר לקראת קדם המשפט המסכם (שם, פסקה 17).

בצד זאת, מקום בו ניתנה לנתבעת אפשרות להעלות את טענותיה, ונוכח מהותיות הקביעה בדבר אופן חקירת העדים, אני סבורה כי אין בשיהוי האמור כדי להצדיק את דחיית הבקשה לגופה (השוו: עניין גבעון).

לאור האמור לעיל, בקשת התובעת לחקור את העדים שזומנו על ידה בחקירה נגדית, מתקבלת בנוגע לחקירת מר בנינו, ונדחית בנוגע לחקירת רו"ח גרבלסקי.