הראשונה - לדחות את מועד העיון בחומרי החקירה שלה, עד לאחר סיום פרשת התביעה.
היא הגדילה לעשות, שעה שבקשה להגישו יחד עם דו"ח החקירה הראשון, מבלי להבהיר מראש כי מדובר בשני דו"חות, שאחד מהם כלל לא גולה, לא הותר לדחות את העיון בו והוא אף לא הוצג בפני בית המשפט בישיבת קדם המשפט, יחד עם דו"ח החוקר איפרגן.
לפיכך, ככול שהנתבעת תשכנע שיסודות סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח מתקיימים, קרי - כי התובע מסר עובדות כוזבות או שהעלים עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח והדבר נעשה ביודעין, יעבור הנטל לתובע, להראות מדוע עשה כן.
סיכומה של נקודה זו, התובע נושא בנטל השיכנוע לגבי כל יסודות מקרה הביטוח ואילו הנתבעת נושאת בנטל להראות כי מדובר במעשה מכוון, תרמית או רמיה, כפי שטענה במכתב הדחייה (מוצג נ/9), בכתב ההגנה (סעיף 11.3) ובסיכומיה.
עיון בנספח 6 לתצהיר החוקר מעלה, כי תביעת הביטוח שהגיש התובע אושרה על ידי מגדל ושולם לו פיצוי סך של 141,000 ₪.
...
אני דוחה, אפוא, טענה זו של הנתבעת.
סיכומו של דבר, אני מקבל את התביעה בחלקה בלבד ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך 123,817 ₪.
בנוסף, תשלם הנתבעת לתובע מחצית מאגרת התביעה ושכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪.
