בקשה לדחיית דיון קדם משפט לצורך משא ומתן

מעבר לכך נטען על-ידי קק"ל כי ש.צ.ר ערכה מחדש חלק מהנספחים בכך שמחקה את הסייג המפורש שהופיע באותם המסמכים, לפיו המסמך הוחלף "במסגרת מו"מ לפשרה בלבד - לא להצגה בכל הליך משפטי רק הסכם חתום ע"י מורשי החתימה מטעם כל הצדדים יחייב". לטענת קק"ל בכך התובעת מבקשת להציג מצג פסול בפני בית-המשפט בדבר תוקפם של אותם המסמכים.

לטענת קק"ל, מסמכים ומידע שהוחלפו בין הצדדים במסגרת משא-ומתן אינם קבילים, וזאת גם מבלי שהמסמכים הוכתרו במפורש בסייג לפיו הם הוחלפו "במסגרת פשרה", "לצורך משא-ומתן בלבד", "מבלי לפגוע בזכויות" או כל נוסח אחר.

לעניין זה מפנה קק"ל לתשובת ש.צ.ר לבקשה למחיקת מסמכים ולתצהיר שצורף לו, וכן לטענות ש.צ.ר בדיון קדם-המשפט ולתצהיר ש.צ.ר שצורף לבקשה לתיקון כתב תביעה.

דיון והכרעה ביחס לבקשה למחיקת סעיפים ולהוצאת מסמכים, ובבקשה לתיקון כתב תביעה בהתאם להלכה, מסמכים ודברים שהוחלפו בין צדדים כחלק ממשא-ומתן לפשרה אינם קבילים בבית-המשפט, כאשר הראציונאל להעדר הקבילות הנו עדוד פשרות.

במחלוקת בין הצדדים, בכל הקשור למתן אפשרות לצרוף המסמכים, יפים אף דבריו של כב' השופט עמית ב-רע"א 368/13 הרשות הפלסטינאית נ' אירנה ליטבק נורז'יק ואח' (23/4/2013): "יש שופטים אשר מקדישים משאבי שיפוט בשלב הגשת תצהירי עדות ראשית וטרם שמיעת הראיות, ולבקשת מי מהצדדים מורים על מחיקת חלקים מתצהיר זה או אחר, פוסלים ראיה כזו או אחרת וכיו"ב. שופטים אחרים מעדיפים לדחות הכרעות של קבילות ורלוונטיות ככל שניתן לסוף הדיון. אעיד על עצמי, כי בשבתי כשופט בערכאות הדיוניות, העדפתי לנקוט בגישה בתרא, באשר פעמים רבות בעיות שנראו קרדינאליות וסבוכות לפני תחילת מסע, נמוגו בהמשך הדרך. לעיתים, החלטה על מחיקה של חלקים מתצהיר או פסילת ראיה בשלב מקדמי, אף עלולה להתברר כהחלטה שגויה, מאחר שבקעת המחלוקת האמיתית נגלית אך בהמשך הדרך או בסופה. מנגד, יש לזכור כי בעל דין אמור לדעת מהן הטענות המשפטיות והעובדתיות עמן הוא צריך להיתמודד, ובהתאם, כיצד עליו להערך מבחינת עדים והבאת ראיות לסתור. לא ניתן איפוא לקבוע מסמרות, ושופט הערכאה הדיונית נידרש ל"תפירה ידנית" בכל תיק בהתאם למאפיינים הייחודיים של התיק ושל הנפשות הפועלות במסגרתו.

...

משכך, בקשת ש.צ.ר לתיקון סעיף 34 נדחית.

לסיכום, בקשת ש.צ.ר לתיקון כתב התביעה מתקבלת בכל הקשור לנתבעות 1 ו-2, למעט הסיפא של תיקון סעיף 34, ונדחית בכל הקשור לבקשה לתיקון כתב התביעה בהתייחס לנתבעת 3.

בקשת קק"ל למחיקת סעיפים בכתב התביעה ולהוצאת נספחים נדחית.

עוד מצוין בבקשה כי בסעיף 27 להחלטה בהליך הזמני נקבעו מסמרות לענין טענת האפליה משנקבע כי: "לא מצאנו ממש בטענת האפליה של המבקשת. קיים שוני רלוואנטי בין קבוצת העובדים המחוסנים לבין קבוצת העובדים הלא מחוסנים בהיבטים של תחלואה והדבקת אחרים". התובעת מוסיפה כי מהמועד שבו נקבע מועד דיון קדם המשפט לבין מועד הדיון היתנהל בין הצדדים משא ומתן אינטנסיבי לצרכי פשרה שבסופו של יום לא הבשיל לכדי הסכם פשרה וזאת על רקע סרובה של הנתבעת להצהיר על שינוי מדיניות כלפי שאר העובדים ועל פיתרון ייחודי עבור התובעת ככל שבעתיד תהיה התפרצות נוספת של המגפה.

כאמור, לאחר הדיון ובהתאם להחלטה שניתנה במהלכו, התובעת הודיעה על רצונה בהמשך ההליכים בעוד שהתובעת 2 ביקשה לדחות את תביעתה ללא צו להוצאות.

מכל מקום, לגופן של הטענות יובהר כיכי בפתח דיון קדם המשפט ולנוכח שינוי הנסיבות – ביטול מדיניות התו הירוק וחזרת התובעת לעבודה, נדונה השאלה האם יש צורך בהמשך ההליך העקרי.

...

עוד מצוין בבקשה כי בסעיף 27 להחלטה בהליך הזמני נקבעו מסמרות לענין טענת האפליה משנקבע כי: "לא מצאנו ממש בטענת האפליה של המבקשת. קיים שוני רלוונטי בין קבוצת העובדים המחוסנים לבין קבוצת העובדים הלא מחוסנים בהיבטים של תחלואה והדבקת אחרים". התובעת מוסיפה כי מהמועד שבו נקבע מועד דיון קדם המשפט לבין מועד הדיון התנהל בין הצדדים משא ומתן אינטנסיבי לצרכי פשרה שבסופו של יום לא הבשיל לכדי הסכם פשרה וזאת על רקע סירובה של הנתבעת להצהיר על שינוי מדיניות כלפי שאר העובדים ועל פתרון ייחודי עבור התובעת ככל שבעתיד תהיה התפרצות נוספת של המגיפה.

עוד נטען כי דין הבקשה להידחות לגופה משעה שהבקשה אינה מגלה עילת פסלות כלשהי.

יצוין כבר עתה כי בענייננו לא קיימת כל עילה עניינית, מבוססת לפסילה בכלל ובשים לב לפסיקה, בפרט ועל כן דין הבקשה להידחות.

על האמור אוסיף כי במהלך הדיון התברר כי מתנהל הליך משפטי בין ב"כ התובעת לבין הנתבעת בגין לשון הרע ונעשה ניסיון להביא את הצדדים גם לסיום הליך זה, אלא שב"כ הנתבעת בהליך דנן הבהיר שהוא אינו מעורב בהליך האזרחי ואין לו ידיעה ו/או סמכות בקשר לעניינים הנדונים שם. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ביום 12.5.2021, הגישה רמ"י לבית המשפט המחוזי הדן בתביעת הזרע בקשה לדחיית מועד דיון קדם-המשפט שהיה קבוע לאותו יום, מטעמי המצב הבטחוני ששרר באותה תקופה.

התייחסתי אף להמנעות הזרע ממתן התראה רשמית בכתב בדבר פקיעת זכות הייזום ושבתי והבהרתי כי עסקינן בהתרשמות ראשונית ולכאורית בלבד, בלא ניתוח מקיף של הראיות, כמקובל וכנדרש אגב דיון בבקשה לסעד זמני.

כפי שציינתי אף בהחלטה בבקשה לצוו מניעה זמני, נחזה שהודעה רשמית מטעם הזרע ובה התראה מפני פקיעה סופית ואחרונה של ההסכם, הן לנוכח מועד התנאי המתלה (שהוארך פעם אחר פעם) והן לנוכח ההבנה של דברי ארזי הנגב כויתור על העסקה - הייתה מונעת את קיומו של הליך זה. אשוב ואפנה לקביעתי בנסיבות דומות ולפיה: "סביר לצפות שאינדיקציות קריטיות בהתנהלות הצדדים תזכינה לגיבוי בכתב. המדובר בחברות ציבוריות המנהלות משא-ומתן לעסקה ששוויה עולה על 100 מיליון ₪. קשה להלום מצב בו התיקשורת בכגון-דא נעשית בשיחות חבריות בעל-פה, באופן שמקשה להיתחקות אחר המסרים שהועברו בין הצדדים" (ראו ת"א (ת"א) 54870-08-20 אינרום תעשיות בנייה בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ (17.1.2021)).

...

עוד סבורני, כי לא עלה בידי הצדדים להראות שאכיפה אינה צודקת בנסיבות העניין.

סוף דבר מדובר בעסקה אחת המתייחסת לאותה זכות, המועד הקובע לעניין התנאי המתלה אינו יום 11.5.21 לא הוכח שיש בהבל פיו של שריקי לבדו כדי לזנוח את זכות ארזי הנגב מכוח ההסכם.

ביתרת טענות הצדדים לא מצאתי ממש שיהא בו כדי לשנות מהמסקנה אליה הגעתי ולאור כל המקובץ, התביעה מתקבלת.

לטענת המבקש המדובר במסמך מתוך הליכי משא ומתן במסגרתו הועלו מספר הצעות לסיום בפשרה של המאבק המשפטי.

ביום 4.5.2023 ניתנה החלטה בבקשה מס' 65 במסגרתה הוריתי כי דין הבקשה להדחות, וזאת בין היתר בשל העובדה כי אין במסמך האמור כדי להעיד על קיומו של משא מתן בין המבקש לבין התובע 2 והכול כפי שפורט בהחלטה.

עוד יצוין כי ביום 11.5.2022 היתקיים דיון קדם משפט במעמד הצדדים.

בין היתר צוין בהחלטה כי לא ניתן לקבוע כי המדובר במסמך אשר הוכן לצרכי משא מתן, כאשר טענות התובעים לעניין טיב המסמך, נשמרות להם.

...

יישום האמור לעיל בענייננו מוביל לכדי מסקנה כי דין בקשת המבקש להידחות.

ביום 4.5.2023 נתנה החלטתי במסגרתה הוריתי על דחיית בקשה מס' 65 של המבקש.

סוף דבר בשים לב לעובדה כי מחיקה על הסף היא אמצעי קיצוני, וברגיל אין מקום להכריע בגורל תביעה בעודה באיבה, הרי שלאור תפיסה זו "...המגמה היא שלא להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית הדוחות בקשות לסילוק תביעות על הסף (רע"א 5630/17 נוואמה נ' כהן, [פורסם בנבו] פסקה 11 (27.3.2018); רע"א 5337/17 כץ נ' כץ, [פורסם בנבו] פסקה 13 (31.7.2017); רע"א 5371/11 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' רד רוק הולדינגס לימיטד, [פורסם בנבו] פסקה 3 (3.8.2011); חמי בן-נון וטל חבקין 'הערעור האזרחי' (מהדורה שלישית) 208 (2012))" (ר' גם ע"א 6953/16 אבו חסן נ' מדינת ישראל – פקיד ההסדר (פורסם בנבו, 10.5.18)).

ביום 29.11.22 ב"כ המשיב 1 שוב ביקש לדחות את קדם המשפט עקב דיון מקביל, וקדם המשפט נדחה ליום 2.3.23.

עיון בתיק קמא מלמד כי עד למועד מתן ההחלטה ביום 27.10.21 חלפו כארבע שנות הליך, כאשר דחיית מועדי הגשת התצהירים הייתה באישור בית המשפט, בשל משא ומתן שנוהל מול אחד המשיבים, ולאחר מכן, בשל הצטרפותו של המשיב האחר, שפסק הדין נגדו בוטל.

...

לפיכך, הטענה נדחית.

סיכום הערעור מתקבל.

אני מורה כי תביעתם של המערערים תימחק.