נאשם 4 נעדר עבר פלילי.
מקרה זה הוא דוגמא מובהקת לחשש זה. זוהר לא התלונן מיוזמתו במישטרה, ועוד יותר מכך ניתן היה לראות בעדותו בבית המשפט כי חרף האלימות שחוה מהנאשמים הוא ביקש להרחיק את עצמו מהפללתם, ואף חזר בו מדברים שאמר בהודעה שמסר במישטרה, בכלל זה תאור הרגשת הפחד במפגש ובנסיעה ברכב, תאור המכות שחטף, ואמירתו כי ירד לו דם מהפנים וכי היה בבית חולים.
· דיוני הוכחות נוספים שנקבעו בוטלו גם הם. הדיון שהיה קבוע ליום 18.10.17 לא היתקיים לאחר שנאשמים 3, 5 ו-6 לא התייצבו אליו, ודיון ביום 7.11.17 נדחה לפי בקשת ב"כ נאשם 5.
ביטול דיון בשל אי התייצבות, שעה שכל ביטול דיון שכזה גורר דחייה לא מבוטלת, בשל הקושי לתאם מועדים עם שבעה עורכי דין, ובשים לב לבקשות הדחייה הלא מעטות שהוגשו על ידי מי מהסניגורים, גורם בהכרח להתארכות ההליך.
...
בשים לב לאמור, גם איני סבור כי יש הצדקה להארכת עונש המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, גם אם היה ניתן לעשות זאת, ומבלי צורך להידרש להכרעה בעניין זה. אני סבור גם, כי אין לקבל את הטענה כי המסקנה שעבירה של סחיטה באיומים שנועדה לקבלת כספים היא עבירת רכוש אינה ברורה לכל אחד, וודאי לא לנער קטין.
בנסיבות אלו, ולא בלא התלבטות, הגעתי למסקנה כי הנזק לנאשם, אך גם, ואולי בעיקר לציבור, מהשתת עונש מאסר על נאשם זה ולו בעבודות שירות, הוא משמעותי, ונזקו רב על התועלת, שכן יהיה בו, כפי שעולה כאמור מתסקיר שירות המבחן, להסיג לאחור את תהליך הגמילה שעובר הנאשם על כל התוצאות הנלוות לכך.
בשים לב לאמור אני סבור כי גם בעניינו של נאשם 5 יש לחרוג ממתחם העונש ההולם בשל סיכויי שיקום ממשיים, ולהשית עליו עונש של"צ בהיקף נרחב.
