מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

בקשה לדחיית בקשה לעזרה משפטית בהעדר סמכות עניינית

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 58805-01-17 פרויקט לוגאנו יהוד בע"מ ואח' נ' מלכה עזר ז"ל ואח' לפני כבוד השופטת אביגיל כהן המבקשות - המערערות 1.פרויקט לוגאנו יהוד בע"מ 2.אאורה ישראל - יזמות והשקעות בע"מ ע"י ב"כ עו"ד עדי כהן המשיבים עיזבון המנוחה מלכה עזר ז"ל 1.משה עזר 2.יהודית באלי 3.בנימין עזר 4.טובה בן אסולי ע"י ב"כ עו"ד אוריאל בן אסולי פסק דין
לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כב' השופטת הבכירה אושרי פרוסט-פרנקל) מיום 26/12/16 בת.א. 44207-04-15 ולפיה נדחתה בקשת המבקשות – הנתבעות לסילוק התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית.
בחודש אוגוסט 2015 הגישו המבקשות – הנתבעות בקשה לסילוק על הסף (בקשה מס' 3) בין היתר בשל העדר סמכות עניינית, מהטעם ולפיו שווי התובענה עולה על 2.5 מיליון ₪.
הנושא ייבחן במסגרת ההליך המשפטי ואין לקבוע כבר עתה כי ההסכם חלף עבר מן העולם.
...
לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) דחיית הדיון בהשגה על החלטת ביניים זו לשלב הערעור על פסק הדין בנוגע לשאלת הסמכות העניינית, עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי, לפיכך מצאתי לנכון ליתן רשות לערער ולהידרש לעניין כבר עתה (ראה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, פסקה 7 לפסק דינו של כב' הש' זילברטל (8.2.15)).
ב) לגופו של עניין, אני סבורה, כי החלטת בית משפט קמא נכונה ולפיכך, יש לדחות הערעור .
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה לגופו.

בהליך חיקור דין אזרחי (חד"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לפני בקשת המשיב 3 לדחות על הסף את בקשת המבקש לעזרה משפטית (להלן: "הבקשה לעזרה משפטית") וזאת בהיעדר סמכות עניינית.
...
בכלל זה איני מקבל את הטענה כי הסנקציות הכספיות זהות לקנסות פליליים.
בהקשר זה אוסיף גם כי איני מקבל את הטיעון המבקש לשלול את הסמכות העניינית בהיסמך על סעיף 13 לחוק עזרה משפטית, בטענה לפיה סתירה בין אמנת האג לחוק מצמצמת את סמכות בית המשפט בהתאם לאמנה.
בשל כל אלה, בקשת המשיב 3 נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 8426/20 לפני: כבוד השופט ע' גרוסקופף המבקשת: הוועדה המקומית לתיכנון ובנייה אצבע הגליל נ ג ד המשיב: יהודה שטרית צד קשור: היועץ המשפטי לממשלה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 8.11.2020 בת"א 39758-03-16 שניתנה על ידי כב' השופטת עירית הוד בשם המבקשת: עו"ד לילך גפני-רוזינס בשם המשיב: עו"ד מנשה עוזר בשם היועץ המשפטי לממשלה: עו"ד אפי יגל ][]החלטה
] לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופטת עירית הוד), בת"א 39758-03-16 מיום 8.11.2020, במסגרתה נדחתה בקשתה של המבקשת לסילוק תביעת המשיב נגדה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית.
...
על רקע האמור, ביום 19.3.2016 הגיש המשיב נגד המועצה המקומית ראש פינה והוועדה המקומית תביעה לפיצויים בגין שתי ההפקעות האמורות.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובכלל זה בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה של בקשת רשות הערעור להידחות, מבלי שמצאתי לנכון להכריע בשאלה העקרונית שהיא מעוררת.
חרף זאת, סבורני כי המקרה שלפנינו איננו מהווה הזדמנות ראויה לדון בשאלה העקרונית שהתעוררה במקרה דנן, משום שלא התרשמתי כי מכלול הטיעונים הרלוונטיים לצורך הכרעה בשאלה העקרונית נפרשו לפני בית המשפט.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית כמפורט לעיל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

לפניי בקשת המבקשת – הנתבעת (להלן "הערייה") לסלק על הסף את טענות המשיבות (להלן "התובעות") בעיניין אי חוקיות, אי סבירות או פגמים בחוקי העזר של הערייה ובתחשיבי התעריפים בחוקי העזר (הטענות בסעיפים 212-75 לכתב התביעה המכונות שם ולהלן "טענות ברובד הרביעי"), וזאת בשל העדר סמכות עניינית לפי ע"א 4291/17 אלפריח נ' עריית חיפה (אר"ש 13.2.2019) (להלן "פסק דין אלפריח").
לפיכך, הסמכות העניינית לידון בתביעה נתונה לבית המשפט האזרחי שהוא בעל הכלים לידון בה. בהקשר זה הפנו התובעות להחלטות שונות שניתנו בבתי המשפט המחוזיים, וביניהן החלטה בת"א (מחוזי תל אביב) 31622-04-14 חברת וולנברג אורס נ' עריית תל אביב (נבו 31.5.2020) שבה נדחתה בקשה למחוק את התביעה בשל העדר סמכות עניינית לאור פסק דין אלפריח.
לא הייתה אפשרות לצפות שהמצב המשפטי ישתנה באופן שתישלל מהתובעות הזכות להגיש תביעת השבה, אך מנגד לא תעמוד לה גם זכות להגיש עתירה מנהלית בשל היותה תיאורטית.
...
בסופו של דבר נקבע בפסק הדין לאמור: "בשלב זה קיבלו הצדדים את הצעת בית המשפט בעקבות הערותיו לגבי תחולת החריג של העדר חלופה להלכה שנקבעה בע"א 4291/17 אלפריח נ' עיריית חיפה (6.3.2019) (נוכח ביטול התוספת נושא בקשת האישור) ולפי ההצעה: פסק דינו של בית המשפט קמא יבוטל והדיון יוחזר אל בית המשפט קמא על מנת שידון ביתר טענות הסף שהעלתה המשיבה וטענות שני הצדדים בעניין זה שמורות להם." ברי כי הדברים שנאמרו בדיון ובפסק הדין שניתן בהסכמת הצדדים אינם מהווים הלכה מחייבת, אך לעת עתה לא הוצג לפניי פסק דין מנומק ומחייב של בית המשפט העליון המאמץ פרשנות שונה לחריג של היעדר חלופה שנקבע בפסק דין אלפריח.
לאור האמור לעיל, ועל רקע נסיבות תיק זה, אני דוחה את בקשת העירייה לסלק על הסף את הטענות ברובד הרביעי, אולם בתום ההליך הצדדים יהיו רשאים להתייחס להתפתחויות בפסיקה, אם יהיו כאלה, ממועד מתן החלטה זו ועד למועד הגשת סיכומיהם.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בעליון נפסק כדקלמן:

בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופט מ' רניאל) דחה את בקשת הערייה לסילוק הבקשה על הסף מחמת העידר סמכות עניינית, בעיקר מן הטעם שבפסק הדין בעיניין אלפריח לא נקבע כי בית המשפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות לידון בתובענה ייצוגית מסוג זה, אלא כי מדובר בשאלה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.
משניתן פסק הדין בעיניין אלפריח, נתבקשה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בשלושה הליכים שכאלו שבהן הוגשה תביעת השבה אזרחית שכללה, בין היתר, תקיפה עקיפה של חוק העזר והתחשיב שעליו התבסס תעריף ההיטל (ת.א. (ת"א) 35048-08-14 תדהר בניה בע"מ נ' עריית תל אביב (להלן: עניין תדהר); ת.א. (מר') 32854-06-15 דור-אל ש. הנדסה בניה והשקעות בע"מ נ' עריית הוד השרון) (להלן: עניין דור-אל); ת.א. (ת"א) 54573-10-18 אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' עריית תל אביב-יפו) (להלן: עניין אסותא)).
הילכת אלפריח נקבעה בפסק דינו של השופט מ' מזוז במילים אלה: "מן הדין היה לדחות על הסף את בקשת המערער לאישור תובענה ייצוגית מהטעם שמדובר בתובענה המכוונת למעשה נגד חוקיותו וסבירותו של חוק העזר. תקיפה כזו אין מקומה בהליך של תקיפה עקיפה אלא בהליך של תקיפה ישירה בפני בית המשפט המנהלי המוסמך, ומכל מקום, תובענה ייצוגית אינה "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" כנדרש בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
...
לבסוף, בית המשפט הוסיף כי אף אם היתה המערערת מעלה את טענותיה במסגרת עתירה מינהלית (להבדיל מתביעה אזרחית), דינה של זו היה להידחות, אם מחמת שיהוי – משום שלא השיגה על ההיטלים בסמוך למועד שבו חויבה; אם מחמת חוסר ניקיון כפיים – לנוכח התכחשותה של המערערת לתנאי המכרז שבו זכתה; ואם לנוכח העדר טענות מבוררות להיותם של התעריפים בלתי סבירים, העדר מחלוקת כי אלה נקבעו לאחר עבודת מטה מסודרת, ואי הצבעה על פגמים בקביעות העירייה ובאופן הטלת החיוב שנקטה.
אוסיף ואציין כי אני סבורה כי יש טעמים טובים לדברים שלעיל גם במישור המשפט הרצוי.
ההלכה הפסוקה קבעה בהקשר זה כי אין לאפשר תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופרטיבי כאשר סביר להניח שבית המשפט יזדקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסכסוך בין הצדדים (ראו רע"א 84/98 צעד בריא נ' Ensograph Belgium NV (11.3.1998).
לאור כל האמור לעיל ובכפוף להערות שצוינו על ידי, אני מסכימה כאמור לתוצאת פסק דינו של השופט עמית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו