בית המשפט לעניינים מנהליים (כב' השופט מ' רניאל) דחה את בקשת הערייה לסילוק הבקשה על הסף מחמת העידר סמכות עניינית, בעיקר מן הטעם שבפסק הדין בעיניין אלפריח לא נקבע כי בית המשפט לעניינים מנהליים נעדר סמכות לידון בתובענה ייצוגית מסוג זה, אלא כי מדובר בשאלה הנתונה לשיקול דעתו של בית המשפט.
משניתן פסק הדין בעיניין אלפריח, נתבקשה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בשלושה הליכים שכאלו שבהן הוגשה תביעת השבה אזרחית שכללה, בין היתר, תקיפה עקיפה של חוק העזר והתחשיב שעליו התבסס תעריף ההיטל (ת.א. (ת"א) 35048-08-14 תדהר בניה בע"מ נ' עריית תל אביב (להלן: עניין תדהר); ת.א. (מר') 32854-06-15 דור-אל ש. הנדסה בניה והשקעות בע"מ נ' עריית הוד השרון) (להלן: עניין דור-אל); ת.א. (ת"א) 54573-10-18 אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' עריית תל אביב-יפו) (להלן: עניין אסותא)).
הילכת אלפריח נקבעה בפסק דינו של השופט מ' מזוז במילים אלה:
"מן הדין היה לדחות על הסף את בקשת המערער לאישור תובענה ייצוגית מהטעם שמדובר בתובענה המכוונת למעשה נגד חוקיותו וסבירותו של חוק העזר. תקיפה כזו אין מקומה בהליך של תקיפה עקיפה אלא בהליך של תקיפה ישירה בפני בית המשפט המנהלי המוסמך, ומכל מקום, תובענה ייצוגית אינה "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין" כנדרש בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות.
...
לבסוף, בית המשפט הוסיף כי אף אם היתה המערערת מעלה את טענותיה במסגרת עתירה מינהלית (להבדיל מתביעה אזרחית), דינה של זו היה להידחות, אם מחמת שיהוי – משום שלא השיגה על ההיטלים בסמוך למועד שבו חויבה; אם מחמת חוסר ניקיון כפיים – לנוכח התכחשותה של המערערת לתנאי המכרז שבו זכתה; ואם לנוכח העדר טענות מבוררות להיותם של התעריפים בלתי סבירים, העדר מחלוקת כי אלה נקבעו לאחר עבודת מטה מסודרת, ואי הצבעה על פגמים בקביעות העירייה ובאופן הטלת החיוב שנקטה.
אוסיף ואציין כי אני סבורה כי יש טעמים טובים לדברים שלעיל גם במישור המשפט הרצוי.
ההלכה הפסוקה קבעה בהקשר זה כי אין לאפשר תביעות הצהרתיות חלקיות ללא חלק אופרטיבי כאשר סביר להניח שבית המשפט יזדקק להליכים נוספים כדי ליישב את הסכסוך בין הצדדים (ראו רע"א 84/98 צעד בריא נ' Ensograph Belgium NV (11.3.1998).
לאור כל האמור לעיל ובכפוף להערות שצוינו על ידי, אני מסכימה כאמור לתוצאת פסק דינו של השופט עמית.