בקשה לגילוי פרוטוקולים של דיונים משפטיים

בס' 3י"ג ו-3י"ד התבקש גילוי פרוטוקול ו/או החלטה ו/או סיכום דיון/פגישה מיום 17.11.2008 (החלטת ועדת פטור בנוגע לעסקה עם קרדן) ומיום 25.3.2010 (אישור העסקה עם חברת קרדן) וכל תיכתובת ו/או מיסמך שקדם לה ו/או שהיה מאוחר לה ו/או היתייחס אליה.

בס' 3יז' ו-3יח' לדרישה התבקש גילוי כל מכתב ו/או תרשומת וכן חוות דעת משפטית המתייחסים לסיכום הדיון של הנהלת מרחב ת"א ברשות מחודש אפריל 2016.

...

שאלה 35 – מקובלת עלי תשובת הרשות כי לא ברור לאלו פרויקטים התכוונו המבקשים בשאלתם.

שאלה 43 – אני מקבלת את תשובת הרשות שמדובר בשאלה מכבידה אשר אין בה רלוונטיות.

סוף דבר לאור האמור, הבקשה מתקבלת באופן חלקי.

כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 19.7.2017, נספח צ' לתצהיר, בדיון התבקש על ידי נציגה מטעמה, לאפשר לאירגון "בזכות" לייצג את התובעת כדי שלא תאבד את כשרותה המשפטית.

זה היה אחרי שגיליתי אותך אני מבקשת להתייחס, אני לא מסתירה מהלקוחות שלי אף פעם מידע, לא יודעת אם מיד או למחרת נפגשתי אתך סיפרתי לך מה קרה, סיפרתי לך את הלך הרוחות בדיון ואמרתי שנמשיך להלחם ולכן הגשתי מה שהגשתי לבית משפט אני לא מקבלת את תשובתך, האם נראה לך הגיוני שבתור עו"ד שמייצגת אדם שמסרב לאפוטרופוס את יכולה לומר דבר כזה מה שהיית צריכה לעשות זה לומר שאת לא עושה כלום בלי הלקוח ,זה נראה לך הגיוני בתור עו"ד שאמורה להלחם ברווחה מתנדבת להיות אפוטרופוס שזה מה שאני נלחמת נגדו כמו שאמרתי, לאפוטרופוס לדין יש בהחלט סמכויות לייצוג מעבר לזה מפנה לפרוטוקול שהוא נספח ח' לתצהירי של הדיון מיום 14.12.16 לעמוד 2 שורות 29-31 אני אומרת בפירוש שאנסה לאתר אותך ולעדכן בתך 10 ימים מה עמדתך, כל ההליך ניסיתי אך ורק לדאוג לך לייצג אותך ולשרת אותך נאמנה את בקשתך".

...

אעיר כי איני מקלה ראש בטענת התובעת כי עצם מינוי אפוטרופוס לדין, אף שאינו שולל כשירות משפטית, אינו צעד רצוי, והוא מקפל בתוכו אלמנט מובנה של פגיעה בה, בכבודה ובחירותה, אלא שכאשר עמד סיכון של מינוי אפוטרופוס לרכוש כחלופה ממשית בה תמכה העו"ס בהיעדר התובעת, ועל יסוד החומר שעמד בפני בית המשפט, אני מקבלת את עמדת עורכת הדין, כי בסיטואציה שנוצרה, צעד זה היה פוגעני פחות ממה שעמד על הפרק, וכי היה בו בגדר ייצוג מיטבי של התובעת ולא רשלנות.

שאלת הנזק אני מקבלת גם את הטענה כי התובעת לא הוכיחה נזק וגם מטעם זה דין התובענה להידחות.

סוף דבר לאור המסקנות אליהן הגעתי ומאחר שלא הוכחה רשלנות או פגיעה באוטונומיה מצד עורכת הדין, אני מורה על דחיית התביעה.

בית המשפט דחה את הבקשה על אתר, בקבעו כי המערער מיתנהל בחוסר כבוד כלפי בית המשפט ומנסה להלך עליו אימים, וכי הבקשה אינה מגלה כל עילת פסלות.

בית המשפט הוסיף כי תחושותיו הסובייקטיביות של המערער נעדרות כל בסיס עובדתי ומשפטי, ודי בעיון בפרוטוקול הדיון כדי לעמוד על כך. נוכח היתנהלותו של המערער חייב בית המשפט קמא את המערער בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 2,000 ש"ח. מכאן העירעור שלפניי, בו מייצג המערער את עצמו וטוען, בין היתר, כי נאלץ להמשיך בהליכים בפני המותב לאחר דחיית בקשת הפסלות הראשונה, אף שהמותב "לא מסתיר את איבתו" כלפיו.

...

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות.

אין בידי לקבל טענות אלה.

הערעור נדחה.

הלכה היא, כי על צדדים להליך משפטי לגלות זה לזה את המסמכים הרלוואנטיים למחלוקת, על מנת להגשים את התכלית של גילוי האמת, עשיית צדק וייעול הדיון מעצם נהולו "בקלפים גלויים". ראו: תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז (14.5.2008); ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, (22.12.2005).

שנית, מהי תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהיתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד בהליך ומידת הפגיעה במבקש אם המידע לא יימסר לידיו.

התובעת ביקשה את גילוי המסמכים והבהירה כי מדובר בתכתובות שעניין שעות העבודה מהבית (עמוד 2 שורה 27 לפרוטוקול מיום 3.7.22).

...

הכרעה לאור תגובת הנתבעת, לפיה לא אותרו הודעות מעבר לאלה שהזכירה בתגובה לבקשה מיום 7.8.22 וצירפה כנספחים, הבקשה נדחית.

הכרעה משהנתבעת טוענת כי אין בידיה מסמכים בדבר קנסות ממשרד התמ"ת וכלל לא ניתנו קנסות כמתואר בבקשה, הבקשה נדחית.

בנוסף, במסגרת המעשים המתוארים נימנעו המבקש, השותף והאגודה מפירסום פרטים נוספים שגילויים התחייב מכוח חובת הגילוי שנקבעה בחוק ניירות ערך ובתקנות שהותקנו מכוחו; מנעו מהציבור קבלת מידע עדכני ושוטף אודות התפתחויות ושינויים בקבוצת מונדרגון ובזכויות הכלכליות שהוקנו למצטרפים; וכן מנעו את יכולת הפיקוח והשליטה של הציבור ורשויות המדינה על קבוצת מונדרגון, לרבות פעילות נושאי המשרה ובעלי התפקידים בה. כתוצאה ממאמציהם האמורים כ-1,000 איש הצטרפו כחברים באגודה.

ראשית, המבקש טוען שבהרשעתו נגרם לו עוות דין (סעיף 31(א)(4) לחוק) וזאת, בעקרם של דברים, בשל גזירת דינו שלא לפניו כמתחייב מהוראות מהחוק, ומשהגשת כתב האישום בעיניינו עולה כדי אכיפה בררנית; שנית, לשיטת המבקש יש בידו ראיות חדשות בדמות חוות הדעת המשפטיות, פרוטוקול הדיון של הרשות והתיקון לו, וכן פרוטוקולים מישיבות הועד המנהל ותכתובות דוא"ל, שבכוחן לשנות את תוצאת המשפט לטובתו (סעיף 31(א)(2) לחוק).

...

משאלה הם פני הדברים, בנסיבות המקרה דנן, ובהן בחירתו המודעת והממושכת של המבקש לעשות דין לעצמו, ונוכח היעדר הסבר מספק להתנהלותו האמורה, אני סבור כי לא מתקיים חשש מהותי לעיוות דין, לא כל שכן כזה שמקים עילה למשפט חוזר (השוו: מ"ח 2088/15 שם טוב נ' מדינת ישראל, פסקה ט (2.4.2015); כן ראו והשוו: ע"פ 1903/99 חסין נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (7.4.2008)).

ואולם, טענות דומות במהותן לטענת האכיפה הבררנית שמעלה המבקש בבקשה נדונו ונדחו במסגרת הכרעת הדין בבית משפט השלום, כמו גם בערעור שהגיש השותף על פסק הדין ושנדחה גם כן. משכך, דומה כי מדובר בטענה ערעורית ולא מצאתי להיעתר לה במסגרת הבקשה שלפניי (מ"ח 4112/22 שקלים נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (3.7.2022); מ"ח 8660/20 לוי נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה 'שדות דן', פסקה 2 (1.12.2021)).

הבקשה לקיום משפט חוזר נדחית אפוא.