התובע הגיש בקשה למתן צו המופנה לחברת פרטנר תיקשורת בע"מ, להנפיק פלט שיחות שבין מנויי סלולאר שלו ובין מנויי סלולאר של מי שהיו לטענתו מנהליו בנתבעות ושעמם הוא היה לטענתו בקשר רציף במהלך עבודתו (להלן – הבקשה).
במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנידון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העקרי
בתום השלב הראשון של בחינתו, היה ובית הדין הגיע למסקנה, כי מתקיימים התנאים הנדרשים למבחן הרלבנטיות בהיבט הרחב, לא תמה מלאכתו.
...
גם הנתבעת 1 טענה בכתב ההגנה כי יש לדחות את התביעה כנגדה על הסף.
בעניין דומה למקרה זה, אשר נדון במסגרת בר"ע (ארצי ) 44473-06-15 ABRAHA ARAFAINI MEBBERHATUM - פסגות פ.ס חברת בניה קבלנית בע"מ (07.09.2015) (להלן: - עניין פסגות), נקבע כך:
"ככלל, הליך גילוי מסמכים נוהג בין בעלי הדין בלבד, ולא יינתן צו לגילוי מסמכים המופנה לצד שלישי. הדרך הדיונית הרגילה להמצאת מסמכים שבידי צד שלישי היא באמצעות זימון הצד השלישי, אם לצורך מתן עדות ואם לצורך הצגת המסמכים. יחד עם זאת, לכלל זה מספר חריגים, ובין היתר מקום בו הצד השלישי נמצא בבעלותו או בשליטתו של בעל דין [רע"א 3816/15 ב.ש. ברוש הקמת פרוייקטים בע"מ נ' ת.ק.ש. אלפיים (1997) בע"מ (23.8.2015) והאסמכתאות שם]. אנו סבורים, כי עת מדובר בצד ג' שהוא בעל תפקיד אצל המעסיק, ועל פי הנטען אותו צד ג' פעל מטעם המעסיק מול העובד, מדובר גם כן בחריג לכלל, וניתן לשקול מתן צו לגילוי מסמכים של צד ג', ככל שאותם מסמכים רלוונטיים להכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין העובד לבין המעסיק. מובן, שגם אם מתקיים מבחן הרלוונטיות, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, הזכות לפרטיות, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. [עניין אבנצ'יק; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י 21.9.2010)]" (סעיף 13 להחלטה, ההדגשה לא במקור).
לסיכום, בשלב זה יפעלו הנתבעות בהתאם לאמור בסעיפים 13 (הנתבעת 1) ו – 14 (הנתבעת 2) וזאת עד ליום 1.9.2020.